>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
העוקבים אחר חשבון האינסטגרם (Aharoni) של השף ומנחה תוכניות הבישול ישראל אהרוני נחשפים בתצלומיו הצבעוניים ומלאי החיות לשלוש אהבותיו הגדולות ביותר: אוכל, מוזיקה ואופנה - ללא הפרדה סגנונית ביניהם. "אפשר להגיד שאני מבשל כמו שאני נוהג להתלבש", מסביר אהרוני. "אני נוטה לבשל על פי התקן, 'כמו שצריך', בשילוב של חריגות פרועות. אפשר למצוא את ההקבלה הזאת גם במערכות הלבוש שאני יוצר: מאוד קלאסי, עם הבזקי צבע פתאומיים ופריטי לבוש ייחודיים".
אהרוני, 61, מתגורר מזה 25 שנה בדירת גג נאה ומשפחתית בשדרות רוטשילד בתל אביב. הוא נשוי לגיגי, פסיכולוגית במקצועה, ולשניים ארבעה ילדים, מתוכם שלושה ביולוגיים - תמרה, 25, רחל, 23, ואורי, 18, ואליהם מתווסף קבייה, פליט אפריקאי בן 19 שאומץ על ידי המשפחה ומתגורר עימה. היחידה מבין הילדים שעזבה את הבית ומתגוררת ברחוב סמוך היא תמרה, סטודנטית לאדריכלות, שעד לפני כשנה וחצי שימשה פרזנטורית למותג הצעירות mlLY. הבית מעוצב בקווים נקיים ופשוטים, והוא כולל חלל מרכזי גדול ובו סלון ומטבח רחב ידיים, עם שלל יצירות אמנות התלויות על הקירות וכן פסלים ופריטי נוי שנאספו על ידי אהרוני במסעותיו בעולם. את הדירה עיצבו בני הזוג יחד עם אדריכל שהונחה על פי דרישותיהם.
אופנה תמיד היתה חלק בלתי נפרד מאישיותו של אהרוני או, כפי שהוא מציין, לפחות מהרגע בו עמד על עצמאותו הכלכלית. מאז השיל ממשקלו לפני 12 שנה כ-30 ק"ג, גם נפתחו בפניו אופציות נוספות של לבוש. "גם כאשר הייתי שמן אהבתי להתלבש, אבל במסגרת מגבלות הגוף", הוא מסביר. "עכשיו אני יכול ללבוש צמוד, למשל. אצל שמנים אין צמוד. למזלי, ההתמכרות לנעליים אינה קשורה למשקל ולמידות הגוף".
אהרוני הוא יוצר שמכלול עבודותיו ועיסוקיו יוצרים אדם בעל סגנון אישי הדוק. אמרתם אהרוני - אמרתם צמה דקיקה וארוכה, שמלווה אותו שנים רבות, וזוג גבות מחודדות שהפכו זה מכבר לסמלו המסחרי. כשהוא נחשף לקהל - בין אם זה בטור האוכל הפופולארי שהוא מפרסם במוסף 7 ימים בידיעות אחרונות, בתוכניות הבישול בטלוויזיה, בתוכנית הרדיו בהנחייתו בגלי צה"ל מדי מוצ"ש, או סתם במסיבות במועדונים האומן 17 או בלוק בתל אביב, אותם הוא מרבה לפקוד כדי.ג'יי וכבליין - תמיד יקבל את אהרוני בלבוש צבעוני, מדויק, שמתובל בטוויסט אישי השמור רק לו: מסגרת משקפיים צבעונית ומיוחדת בצבע אפרסק, או זוג נעלי עור בצבע ירוק לטאה מצופות לכה.
במלתחה של אהרוני תמצאו פריטים בלתי שגרתיים לארונו של גבר ממוצע, בטח שלא כשמדובר בבני 60 ומעלה. "מתי שמתי לב שאני מתלבש מיוחד?", הוא מנסה לשחזר. "היינו במסיבה של חברים של גיגי בצהלה. אנשים בני 50. הסתכלתי שם על הנשים והגברים, והם התלבשו פשוט משעמם".
גיגי אשתו היא שותפה מלאה לשיגיונותיו האופנתיים. מדי שנה בפורים, למשל, מפגיזים השניים בתחפושות מושקעות למסיבת האפטר פורים של איש חיי הלילה שמעון שירזי, במועדון האומן 17 בתל אביב. בשנה שעברה, התחפש אהרוני לסוס בתחפושת מושקעת ומעט לא נוחה. "אני וגיגי תמיד השקענו בתחפושות לפורים, אבל תמיד היינו אובר מחופשים והרגשנו אידיוטים. עד שהכרנו את גיל אטלן (יועץ קולינרי וסטייליסט אוכל, יד ימינו של אהרוני, א"י) ובן זוגו שלום גמליאל, שחשפו אותנו למסיבות פורים באומן 17 - קודם בירושלים ועכשיו בתל אביב. שם לראשונה, הרגשנו שמצאנו את המקום שמאפשר לנו להתבטא בחופשיות כפי שאנחנו".
כדי להכיר את אהרוני יותר לעומק, חפרנו לו בארון. הוא, מצדו, הציג בפנינו את חמשת הפריטים שמגדירים אותו יותר מכל.
1. ז'קט מחויט דו צדדי של המעצב היפני יוז'י יאממוטו. "יאממוטו היה המעצב הראשון שרכשתי. הוא גם היחיד שלבשתי כאיש שמן ונראיתי בסדר. בשנות ה-90 אף ראיינתי אותו למוסף '7 ימים' של ידיעות אחרונות. עבורי, הוא המעצב בה"א הידיעה, והסגנון שלו משקף באופן מדויק את הסגנון שלי בבגדים: מספיק אוונגדרי מצד אחד, אבל עם אנדרסטייטמנט מצד שני. היו לי בעבר בגדים רבים שלו, מהם נפרדתי במהלך השנים, אבל הז'קט הזה ואחרים עוד מחזיקים מעמד. מה שיפה לראות, הוא שבהיבט המעשי ובהיבט העיצובי - הוא שומר על רלוונטיות שנים רבות".
2. חולצת טי שחורה של המותג האמריקאי בננה ריפבליק. "שנים אני לובש חולצת טי שחורה כמדים לא פורמליים. חולצת הטי הזאת של בננה ריפבליק היא האידיאלית ביותר עבורי. היא עשויה מאה אחוז כותנה נעימה למגע, מחזיקה מעמד לאורך זמן, ובעלת הגזרה הטובה ביותר. בכל זמן נתון יש לי עשרים חולצות כאלה בארון, ובכל פעם שאני נוסע לניו יורק אני חוזר עם עשר חולצות חדשות ומפנה עשר ישנות יותר".
3. אוסף הנעליים. "מודה, יש לי פטיש לנעליים. לא חמור במיוחד, אבל פטיש. יש לי בארון כעשרים זוגות. אבל עשרים זוגות שנבחרו אחד אחד. כמו אורז. הם לא בהכרח זוגות ממותגים. לצד נעליים של זארה ודיזל, אני מאוד אוהב את הנעליים של פראדה והוגו בוס. מאז שאני זוכר את עצמי השקעתי את הכסף שהיה לי בנעליים. לאחר שעזבתי את קיבוץ חולתה (שם שימש כמדריך נוער עבריין, א"י) רכשתי מגפיים ב-800 שקל".
4. צמיד זהב מבוכרה. "הצמיד הזה בן מאה שנה והיה שייך לסבתי מבוכרה. קיבלתי אותו במתנה מאמא שלי, והוא מלווה אותי שנים רבות. לאחר זמן מה שהיה אצלי, נודע לי שבבוכרה לא היתה תרבות של צורפים. אומנם היה להם הרבה זהב, אבל לא היו שם אנשי מקצוע טובים. לכן בסוף המאה ה-19 הביאו לבוכרה קבוצה של צורפים מתימן, שהתיכו זהב ויצרו עבור הקהילה היהודית שם תכשיטים. מי ששם לב, יכול לראות את העיטורים של הצמיד שמזכירים מאוד צורפות פיליגרן תימנית".
5. חולצה מכופתרת של המעצבת היפנית ריי קוואקובו מהמותג קום דה גרסון. "זאת אחת החולצות הנהדרות שלי בארון. אני מאוהב בחולצות של המותג, ובמיוחד בזו הספציפית. רכשתי אותה מיד לאחר שעיניי נפלו עליה בחנות המותג בסוהו בניו יורק. יש בה דיוק ממשי ושילובי צבעים וטקסטורה שאני מאוד אוהב".
