>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
מעצבת האופנה פרידה ראובני מרשת בוניטה לא נשמעת אופטימית השבוע. בניגוד לבגדים הצוהלים והצבעוניים שהיא מעצבת מזה 23 שנה, השיחה איתה נשמעת עגמומית וקודרת. "זאת מגיפה! בכל יום אני שומעת על עוד רשת שנקלעת לקשיים", היא אומרת בשיחה עם Xnet,
בעקבות הפרסומים מהשבוע שעבר על הקשיים אליהם נקלעה הרשת, לאחר שהבנקים הגבילו את אשראי החברה.
ובוניטה לא לבד ברשימת האימפריות שנופלות. שנה לאחר שמעצבי אופנה צעירים ובוטיקים קטנים בתל אביב סגרו את שעריהם לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים, קיץ 2012 מוריד את הגיליוטינה על רשתות האופנה הישראליות הבינוניות: אשה אשה, קרוקר, גריפ ובוניטה, המפרנסות מאות משפחות בתעשיית האופנה - מהמעצבים ועד למוכרים בחנויות – נמצאות כולן בימים אלו בתהליכי ארגון מחודש או בתהליכי סגירה של חלק מהסניפים שצצו בקניונים בקצב מסחרר.
"מגמת קריסת רשתות האופנה תימשך", התבטא אתמול (רביעי) הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי השליטה בחברה, בכנס אנליסטים שקיים. "הרשתות גריפ ובוניטה קרסו כבר לפני חודש. רק השבוע שמעתי על הרבה יותר משתי רשתות. קראתי שלא מוצאים את סריגמיש, ויש עוד כמה רשתות שלא מוצאים אותן".
עם יד על הכיס, ניתן לומר בוודאות כי מצבה של תעשיית האופנה אינו מזהיר. יזמים ומעצבים בתחום האופנה מדווחים על הורדת מחירים וניסיון לשרוד עונה נוספת. נכון, לא אצל כולם המצב כזה רעוע, ויש אפילו כאלה שנמצאים בצמיחה, אבל האיום המתגבר למלחמה באזור ודאי יחסל גם אותם.
בתחילת החודש נודע כי בית המשפט בפתח תקווה הוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת האופנה גריפ, בבעלות עופר כהן, בעקבות חובות לבנקים. הצו מגן על הרשת מפני נושים, עד שיקיים בית המשפט דיון במעמד כל הצדדים. שלשום (שלישי) אישר בית המשפט המחוזי הקפאת הליכים למשך 21 יום נוספים, במטרה למצוא משקיע לחברה ולמנוע את פיטוריהם של כ-100 עובדי החברה. בעל החברה עופר כהן ורעייתו גם הודיעו בבית המשפט כי יגישו בקשה לפשיטת רגל עד ל-2 בספטמבר. גריפ, שהוקמה בשנת 2000 ופנתה לקהל של נערות ונשים צעירות, מחזיקה ב-30 סניפים בפריסה ארצית ומעסיקה באופן ישיר ועקיף למעלה מ-300 עובדים.
גם רשת המידות הגדולות לנשים אשה אשה, שהוקמה בשנת 1988 על ידי בני הזוג אוולין וישראל ממן, נמצאת על סף סגירה. הרשת כבר נקלעה לקשיים כלכליים בשנת 2010, אולם אז נרכשה על ידי איש העסקים היהודי שמעון שטרית, שניסה להפיח בה חיים ללא הצלחה. מתוך 21 הסניפים שרכש שטרית, נותרו כיום כשמונה סניפים בלבד, וגם זמנם קצוב. בשיחה עם גורם בכיר ברשת נמסר כי "בימים אלו החברה נמצאת לפני סגירה. במהלך חודש ספטמבר ייסגרו שלושה סניפים נוספים, כולם בקניונים, וטרם ידוע עתידם של הסניפים הנוספים".
גם חברת קרוקר, בבעלותה של המעצבת אתי לוי, סגרה מתחילת השנה ארבעה סניפים, והיא צפויה לסגור בקרוב סניף נוסף בגרנד קניון בחיפה. מאז הקימה לוי את קרוקר בשנת 1984, ידעה הרשת ימים יפים יותר, ובשיאה מנתה 40 סניפים, לעומת 18 סניפים כיום.
לוי מספרת השבוע כי הרשת לא נמצאת לפני סגירה, אלא בפני תהליך של מעבר מחנויות קניון לחנויות רחוב. כמו יתר הדוברים בכתבה, היא מאשימה את הקניונים הגדולים במצבן של הרשתות הקטנות. "מחירי השכירות מאוד גבוהים", היא אומרת. "בקניון מול הים באילת (מהקניונים המצליחים והיקרים בארץ, א"י) אנחנו משלמים 100,000 שקל שכירות ודמי ניהול לחודש עבור שטח של 75 מ"ר. גם פותחים כאן קניונים ללא פרופורציה. אחד ליד השני. זה מהלך לא הגיוני".
דברים דומים אומרת גם ראובני: "אם הקניונים לא יזוזו מהעמדה של מחירי השכירות הגבוהים, הם לבסוף יאלצו להיתקע עם שטחי מסחר מיותמים, ולבסוף זה יפגע חזרה בהם. כמה עוד מותגים מחו"ל כבר יגיעו לכאן? כמה חברות גדולות יש כמו פוקס וקסטרו?"
כיצד השפיעה כניסת המותגים הגדולים מחו"ל על המצב שלכם?
"רשתות כמו H&M שנכנסו לקניונים קיבלו תנאים טובים. הקניונים פתחו להן את כל האופציות, תוך שהן מקבלות תנאי מימון טובים יותר, בעוד שהשכירות שלנו נשארה בשמיים - כשהמחיר הממוצע למ"ר נע בין 300 ל-600 שקל, וזה עוד לפני דמי ניהול, ארנונה ואחוזים מהפדיונות. בקניון מול הים המחיר מגיע ל-1,000 שקל למ"ר, ובקניון רמת אביב, אני יודעת מחברים בענף שמשלמים אפילו יותר. חוסר הבלאנס שנוצר, הוביל את שוק הרשתות הישראליות לירידה".
אז הקניונים הם האשמים המרכזיים במצב הנוכחי?
"אפשר להגיד שכן. הם מנסים להתנער מאחריות ולהגיד לנו שהם יבדקו את זה. הם רק מתזזים אותנו. ותמיד יש להם תשובות, שבסופו של דבר האשמה היא שלנו".
ומה עם המיתון? הוא לא השפיע?
"המיתון ב-2008 לא נגע בנו באופן ישיר, אבל כן החלה ירידה בצריכה של הקונים. כל השוק נמצא עכשיו במגמת ירידה, וגם המחאה החברתית של השנה האחרונה הפכה את הצרכן ללקוח בררן. אנחנו מותג שמעצב ומייצר כחול-לבן. אנחנו מאמינים באיכות הישראלית ומפרנסים 150 עובדים. אני מאוד מקווה שנצא בשלום מהפלונטר אליו נקלענו. זה עסק שבנינו בעשר אצבעות, מפעל חיים שהשקעתי בו את כל חיי".
"יש עליהום על הקניונים ובחלק מהמקרים זה נכון, אבל צריך להפריד בין קניון לקניון", אמר ויזל, שאף חשף כי קיבל תנאי מימון טובים מהקניונים, בגובה של למעלה מ-50 אחוז מההשקעה, להבאת המותג אמריקן איגל לישראל. "למה עכשיו יוצאת הביקורת נגד הקניונים? כי ישנן רשתות שהגיעו למצב של להיות או לחדול. אם היו מורידים להן שכר דירה מול פדיון בקניונים הבעייתיים, עדיין הן היו נסגרות - אם לא היום אז בעוד חצי שנה. העסקים האלה לא מביאים מוצר מיוחד, והם חלשים במוצר, בשיווק ובמחיר מול המתחרים באותן קטגוריות. לזה מתווסף שכר דירה גבוה, שהוא אחת הבעיות שאני לא מזלזל בה, אבל זו אחת מהבעיות".
לוי חושבת אחרת. הפתרון שלה למצב, אשר גם ראובני מסכימה איתו, הוא לצאת מהקניונים חזרה אל הרחובות. תגובת נגד לתרבות הקניונים הישראלית, ובמידה רבה גם הפניית עורף לאמריקניזציה השולטת כאן. סוג של חזרה לאותנטיות, כמו שאומרת לוי, שמגיעה יחד עם מחירי שכירות סבירים יותר. "באופן אישי אני אוהבת אווירה של רחוב", אומרת לוי לסיכום. "אם תציע לי ללכת לסופר או לשוק, אני אעדיף את השוק. הרחוב מסמל את המסורת, את הדבר שכולם רוצים לחזור אליו, ושם אני מאמינה שהעתיד של קרוקר נמצא. בהנחה שאתה מוצא את הרחוב הנכון, כמובן".
תגובת קבוצת מליסרון על מחירי השכירות הגבוהים בקניון רמת אביב: "קבוצת מליסרון הציגה לפני כשבוע גידול בפידיונות של כ-6 אחוזים בחמשת החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. איננו צד בכל הקשור לרווחיות הרשתות. במידה ומתעוררת בעיה נקודתית לשוכר בקניון ספציפי, הנהלת הקניון או הנהלת הקבוצה קשובות לטענות ומטפלות בבעיה באופן נקודתי".
את תגובת קניון מול הים לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הכתבה.
