במרץ 1958 יצאה שרת החוץ דאז גולדה מאיר לסבב פגישות במדינות אפריקה, כחלק מכינון יחסיה הדיפלומטיים של מדינת ישראל עם היבשת השחורה. לקראת פגישתה עם נשיא גאנה פנתה מאיר למעצבת האופנה פיני לייטרסדורף, במטרה שתיצור לה תלבושת הולמת. מדיניות הקיצוב (תקופת הצנע) שהנהיג באותם ימים השר דב יוסף הובילה למחסור בבדים ומנעה מאופנאים גישה לחומרי גלם איכותיים. כדי להתגבר על המכשלה יצרה לייטרסדורף הכישרונית שמלה מסרטי ריבס עם טקסטורה בצבע חול – שמלה המוזכרת עד היום בספרי היסטוריית האופנה הישראלית כמופת לשימוש מושכל בחומרי גלם.
"בשביל גולדה, תלבושת היתה שום דבר", אמרה עליה תופרת העילית לולה בר בראיון לירחון מוניטין ב-1981. אך למרות שגולדה מאיר לא היתה מהמתלבשות המצטיינות בפוליטיקה הישראלית לדורותיה, היא היחידה שהפכה לאייקון. היא, והרטייה של משה דיין. יחד משמשים שניהם עד היום כסוכני הנוסטלגיה הישראלית המדומיינת. דוגמאות יש לעייפה: בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "האלופה" מ-2006 מציצה דמותה של מאיר עם זוג כנפי מלאך כהדפס על חולצת טי שלובש שחקן הכדורגל הערבי של "הכח ירושלים" ג'לל קאסום (בגילומו של השחקן הערבי יוסף ג'ו סוויד). הלבשת שחקן ערבי בחולצה הנושאת את דיוקנה של האישה הידועה באמירות אנטי-פלסטיניות כמו "לא אסלח לערבים על מה שגרמו לנו לעשות", היתה בחירה אירונית ומשעשעת – לא בטוח על חשבון מי. תשע שנים קודם לכן שיבץ מעצב האופנה ירון מינקובסקי את דמותה בהדפס של מנהיגים ציונים (ובהם גם הרצל ובן גוריון) על שמלת ערב.
האיקוניזציה שעושה תעשיית האופנה למאיר בשנים האחרונות מפתיעה בהיקפה. במסגרת תערוכת צילומים שערכה חברת הספורט נייקי לפני כשש שנים הוזמנו צמדי צלמים וסטייליסטים להציג את פרשנותם למותג. הסטייליסטית אביבית למדן וצלם האופנה איתן טל יצרו עבודת רפרודוקציה מרשימה של גולדה מאיר בנעלי נייקי (יוסי חג'ג' אחראי על הפוטושופ), אזכור מחויך לנעלי גולדה המיתולוגיות. כוחו של האימג' הבודד הזה לא הסתכם רק בהפתעה שיצר אצל הצופה, אלא הטעין מחדש לתוך שיח האופנה את המונח "נעלי גולדה" – נעליים אורתופדיות מגושמות עם עקב לא גבוה, הדומות במראן לנעליים התקניות שהותרו לחיילות צה"ל בשנות ה-70.
העיסוק בדימוי של מאיר אף חרג מגבולות ישראל. באחד הפרקים של "סיינפלד" אומרת איליין לג'ורג' קוסטנזה כי מאיר היתה אישה מכוערת מאוד, הרבה יותר מדה גול, לינדון ג'ונסון וליאוניד ברז'נייב. נדמה כי מאיר בחרה להסתפק בהיגיינה בסיסית, ולא טרחה להתעדכן במגמות האופנה או למנות לעצמה מלביש צמוד. בטח שלא התהדרה בתקציב של עשרות אלפי שקלים כמו ראש הממשלה הנוכחי ביבי נתניהו ורעייתו שרה. שמלות החלוק החומות שהפכו למזוהות איתה, לצד חליפות הסריג של חברת אלד בעיצובו של גדעון אוברזון שלבשה ביום, סיפקו לה כסות מכובדת והשאירו לה זמן פנוי להתעסק בדבר החשוב ביותר שטרד את מנוחתה – הקמת מדינה.
עוד במופע שנות ה-70:
בגדי התום של שוקולד מנטה מסטיק
חלי גולדנברג - הדוגמנית של העשור
דיזנגוף סנטר - הקניון הראשון בישראל
אופנת הצעירים של ראש אינדיאני
