בשבוע שעבר התקיים בבית הספר אירוע "ביכורי חוגים" ובפעם הראשונה עברנו את החוויה ההורית המתוקה של לראות את הגוזלית מופיעה. היא רקדה עם כל הילדות הנרגשות בבגד גוף וגולגול מתוח. ידעה את כל הצעדים. רצינו למות מרוב נחת.
הילדה שלי היא יותר מתחת
הן עשו חזרות על ההופעה הזו כאילו זה לפחות ברודווי ולכן היא רצתה להמשיך לרקוד את הריקוד עוד ועוד גם אחרי הטקס. אמא תומכת מיד מיהרה לחפש את השיר ביוטיוב. חיפשה, מצאה ושוב רצתה למות.
הנה רצף דימויים שהקליפ כולל: רגליים ארוכות מודגשות בנעלי עקב מהגיהנום; נשימות קדם אורגזמיות; ליקוק גלידה פאלי וגברים שמסתכלים על כל זה ועוד רגע תופסים את החלציים מרוב תשוקה.
לא! אני לא רוצה שהיא תראה את זה. בטח לא בגיל שמונה. אני לא רוצה שהיא תיכנס למשחק השקרי של "להיות סקסית"; לתפקיד שבו את הופכת מילדה מתוקה ומוכשרת, עם חוש הומור ושאלות חכמות, לאוסף מעוות של איברי גוף שמודבקים בקושי בחזיונת. הבת שלי היא יותר מרגליים וריסים מעפעפים, יותר אפילו מתחת – התאמינו?
אז הפסקתי את הקליפ. חיפשתי גירסה שרק שומעים את השיר, הסברתי בשפה רפה – כי הייתי קצת המומה – שזה לא מתאים לגיל שלה. אבל מה יקרה כשאני לא אהיה בסביבה; כשהיא תראה סירטון אצל חברה, מהסיבה התמימה שזה השיר שהן רוקדות בחוג התעמלות קרקע? באמת לא חשבתי שאצטרך לעשות צנזורה של תכנים בגיל צעיר כל כך.
אמא, היא מלקקת פטיש?
ובחנות הירקות, לפני כשנה, הלכתי עם הילדים לקנות ירקות ופירות. בחנות הגדולה יש מסך שהיה מכוון באותו רגע על ערוץ המוזיקה. החלטה תמימה ונכונה, מה רע בקצת מוזיקה עם התותים? אבל אז התחיל הקליפ של מיילי סיירוס והקישוא התמים הפך לפרי תאווה מטפטף. "אמא", השתומם בן השש. "מה זה, היא מלקקת פטיש?"
העובדת שביקשתי ממנה להחליף תחנה הבינה אותי. נקודתית נפתרה הבעיה. ובכל זאת, הרגשתי מותקפת. גם הבן חשוב לי, גם הוא צריך לדעת שבנות הן לא יצורים נוטפי נוזלים, שרק מחכים ל*** ועד שהן מקבלות אותו הן חייבות לפחות ללקק משהו קשה. אפשר בבקשה להקל עלי להעביר את המסר הזה ולא לשלב לי פורנו בירקות?
לפני שמתחיל הפרק של צ'ימה ביוטיוב עולה הפרסומת המבחילה של ארטיק ג'ויה. זה מגעיל וכל כך לא קריאטיבי שמוכרים ארטיק באמצעות זוג דוגמנים שחייב לקרוע את הבגדים זה מזו. אם הייתי הלקוח, הייתי דורשת מהפירסומאים לחזור לקיוביקל ולא לצאת עד שיחשבו על משהו שאינו עלוב. אבל נחזור לצ'ימה. שני בני 4 ו-6 לא צריכים לראות את זה. זה אשכרה תוכן לגיל 16 ומעלה. מי האידיוט ששיבץ את זה לפני סדרה לקטנים? אני רצה לאייפד, לוחצת סקיפ, אפילו להסביר למה נראה לי לא מתאים. מה להגיד לבן הארבע? הגירוי המיני בסרטון הזה מוקדם מדי בשבילך, חמודי?
מה, את דתייה?
חשבתי שאני מוגנת כי הילדים שלי קטנים. הם לא צופים בפרסומות ולא בתוכניות של ערוצי הברודקאסט. ידעתי שאצטרך לדברים איתם כדי לתקן רושם מעוות שיקבלו על סקס ואהבה, אבל לא בגיל הרך. הם עוד רואים רגע עם דודלי (יש בחינוכית!), אתם קולטים?
בגלל זה אני מרגישה מותקפת. חשבתי שאנחנו מוגנים והתברר שלא. המסרים המרעילים והשקריים האלה מסתננים אלינו בכל זאת. כמו לטרוח להכין לילדים בעצמך אוכל בריא ומזין ולגלות שהירקות מושקים במים רדיואקטיביים.
אני לא מתפעלת מאורח החיים החרדי, רחוק מזה. אבל לרגע הרחוב הראשי של בני ברק נצנץ לי באור יקרות. וגם זה כואב לי. לא פעם, כשהתקשרתי לחברות אופנה, מסעדות וכדומה, כדי להתלונן על תכנים שפגעו בי – שאלו אותי: "את דתייה?" לא! אני חילונית לגמרי ובכל זאת לא אוהבת שמוכרים מוצרים באמצעות נשים עירומות וגברים שמתים לעשות אותן. לא זה הרעיון החילוני.
התעייפתי. ואני חייבת לשמור על עירנות כדי לדעת מה הילדים רואים ושומעים; לנסות לשים להם פילטר על העולם. לא חשבתי שזה יתחיל כל כך מוקדם.
