הרבה לפני שנהייתי דיאטנית, לארוחת הערב הייתה משמעות גדולה עבורי. עוד מילדותי, אני זוכרת את ארוחות הערב כארוחות משפחתיות בהן מתקבצים סביב השולחן הוריי, אחותי ואני.

ארוחת הערב הייתה טקס שאחותי ואני היינו מחכות לו כל יום. החלק הזה ביום הוקדש למשפחה הגרעינית שלנו. זה התחיל כבר בהחלטה המשותפת על מה נאכל באותו ערב ועד לעריכת השולחן והישיבה לאכול. מעבר לאוכל זו הייתה השעה שבה חלקנו את חוויות היום. שעה של שיתוף, צחוקים, שמחה, לפעמים כעסים ובעיקר הרבה מאוד ביחד.

עד היום צרובות לי בזיכרון ארוחות הפיצה המשפחתיות שלנו- כילדה הן נראו לי קצת מעצבנות- אחרי הכל, כל שאר האמהות היו מזמינות פיצה מהפיצריה, רק אמא שלי התעקשה להכין בבית את הפיצה המיוחדת שלה. הטענה שלה כבר אז הייתה "אני דואגת למה שהילדות שלי אוכלות". ככל שעוברות השנים אני מבינה שאמא שלי, אפילו שאינה דיאטנית, הייתה ונותרה בעלת מודעות גדולה לתזונה ובריאות.

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מה היה כל כך מיוחד בארוחות הפיצה האלו? חלק מהאמהות אולי אף יגידו שזה בזבוז זמן להכין בבית בצק של פיצה. התשובה פשוטה, בנוסף לעובדה שכבר אז להכין אוכל בבית היה בריא יותר מלהזמין "פאסט פוד", מיד כשהבצק היה מוכן אחותי ואני היינו רצות למטבח ומתחילות לקרוץ עיגולים, לרדד בצק ולחתוך ירקות טריים שישמשו כתוספות מזינות.

זה היה הזמן שלנו להיות יצירתיות, להחליט מה התוספת שאהובה על כל אחת ובעיקר לעשות פעילות משותפת עם אמא שלנו ולפעמים גם עם אבא. הרווח העצום הזה של הנאה מעצם ההכנה וההתעסקות במזון, ופעילות משפחתית משותפת להשגת מטרה ביחד, ישארו בזכרוני לתמיד.

השנים חלפו - המסורת נשארה

הזמן עבר והארוחות המשפחתיות שלי הפכו לארוחות שישי ולפעמים שבת, אבל את הערבים המשותפים שחלקתי במשך שנים עם האנשים הקרובים לי ביותר אני נוצרת בליבי לעד. אז נכון, אני קצת יותר גדולה וחיה עם בן זוג אבל את מה שהשרישו לי הוריי אני עדיין מיישמת. אנחנו יושבים בכל ערב לאכול ארוחה משותפת, ויש לנו אפילו מסורת קטנה, שבטח גם לחלקכם יש- אני מבשלת והוא רוחץ כלים.

הזמן הזה, הוא זמן קדוש. בלי פלאפונים, טאבלטים או מיילים. זה הזמן שבו אנחנו חולקים את חוויות היום. לפעמים אנחנו גם יוצאים ונפגשים עם חברים לארוחת ערב או מארחים אצלנו, אבל בכל מקרה הארוחה היא תמיד הזמן והמקום להתעדכן, לצחוק ולגלות דברים חדשים ומופלאים.

רגע לפני שאנחנו סוגרים את היום שהיה ומתכננים את היום הבא, אנחנו לוקחים אנחת רווחה. שעת ארוחת הערב היא השעה שבה אנו מתכננים תוכניות עתידיות, חופשות חלומיות וחולקים פנטזיות לעתיד. נכון, לא תמיד זה מסתדר לשנינו עם לוח הזמנים, לא תמיד בא לנו להשקיע בארוחה מזינה ובריאה, אבל העובדה הזו שאנחנו ביחד בשעה קבועה ביום, תורמת לנו לזוגיות, אפילו יותר מהאוכל עצמו.

אז גם אם לוח הזמנים שלכם צפוף, גם אם אתם לא הבשלנים הכי טובים בעולם וגם אם אתם פשוט לא מורגלים בארוחות משפחתיות. רק שתדעו, שזה הזמן לחזק את הקשר הבינאישי בבית. זה הזמן להניח מחלוקות בצד ולשבת בניחותה אחד עם השני. מעבר לארוחה עצמה והמזון שמוגש בה, זהו זמן קסום בסוף היום בו מתקבצים יחדיו ויוצרים את המשפחתיות המאושרת והבריאה שכולנו חולמים עליה.

גם אני משתתפת במסורת "רביעי משפחתי" ויושבת לאכול ארוחת ערב עם בן הזוג שלי, כי בשבילי זה הזמן הכי חשוב ביום.

נטע-חן ליבנה היא דיאטנית קלינית ומאמנת כושר אישית. מתמחה בירידה במשקל ושינוי אורח חיים.