מאת: גלית לוי
השחקנת והמנחה צופית גרנט מחליטה לעגל בכרטיס האשראי לטובת כל העמותות שעובדות עם הארגון ומזמינה גם אתכם להצטרף ולעגל.
מדוע החלטת לעגל לטובה?
למה לא? זה נשמע לי הכי טבעי בעולם והכי נכון. מדובר בכמה שקלים בודדים בכל חודש שיכולים לעשות טוב למי שצריך אותם.
לאילו עמותות מועברת התרומה שלך?
החלטתי לפצל את התרומה שלי בין כל העמותות. מבחינתי שיעבירו את זה לכל מי שצריך: למזון לנזקקים, לפגועי נפש, לנפגעי אלימות ועוני. כל המטרות האלה וכל העמותות שפועלות. אני ארצה שהתרומה שלי תגיע גם ל"אנוש", עמותה שהוקמה כארגון משפחות במטרה לפעול למען רווחתם וזכויותיהם של מתמודדים עם מגבלה נפשית. אני מתנדבת שם 6 שנים ומחוברת לארגון באופן אישי. יש לי אח שסובל מסכיזופרניה.
כדי להצטרף ולהתחיל לעגל, לחצו על כרטיס האשראי שברשותכם. שימו לב: אל דאגה, אתם מועברים ישירות לאתר המאובטח של חברת האשראי. שם תוכלו לבחור את העמותה לה תתרמו את האגורות המיותרות שלכם.
- בעלי אמריקן אקספרס לחצו כאן.
- בעלי לאומי קארד לחצו כאן.
- בעלי קבוצת ישראכרט
לחצו כאן.
באיזו צורה את תורמת לחברה?
אני משמשת כנשיאת חוג הידידים של "אנוש". ההיכרות עם החבר'ה האלה וההתנדבות בעמותה משנים את החיים ונותנים פרופרוציות; זה מכניס אותך לרמה של מסירות נפש ושל מחוייבות ואני אמשיך לעשות את זה כל עוד אוכל. חברה מתוקנת אמורה לדאוג למתמודדים שבתוכה, לתמוך בהם ולסייע להם לחזור לחיים – כדי שגם הם ימשיכו לחלום, לקוות, לעבוד, לאהוב וכו'. המתמודד הוא אדם שנמצא בנקודת משבר וזה יכול להיות בן השכן, בן הדוד, חברה לעבודה או הבת שלך. חברה מתוקנת לא מוקיעה מתוכה את המתמודדים עם בעיות נפשיות, אלא מחבקת אותם".
צדק חברתי: מה השינוי המרכזי שצריך לקרות במדינה?
אני מאוד שמחה על המאבק הזה. אני לא חושבת שהוא הסתיים. המאבק עומד עכשיו במבחן גדול ובינתיים אף אחד לא נענה. יש הרגשה שהפוליטיקאים מתעלמים ואומרים: 'תנו לכלבים לנבוח והשיירה תעבור'... צריך להיות סיסטמטי ועיקש כדי שהמאבק לא יתמסמס. צריך להיות אגרסיבי כדי להשיג תוצאות לטובת החלש.
למה לדעתך חשוב שגם אחרים יעגלו לטובה?
אני חושבת שאין מה שגורם אושר מלבד נתינה. עיגול לטובה זו עוד אופציה להפוך את עצמך לאדם נדיב, חכם וטוב יותר. לא צריך יותר מזה. אם אתה רוצה להיות מאושר תיפטר מהעודפים שיש לך לטובת האחר.
