רבים מכם אולי לא יודעים, אבל אתם בעצם אנשים עשירים מאוד. ירשתם הרבה אדמות. את האדמות האלה הורישו לכם מקימי המדינה מתוך כוונה שבבוא היום תורישו אותן לילדיכם. מדובר במתנה שערכה לא יסולא בפז ובעברית מקובל לקרוא לה "טבע".


כן, כן, תאמינו או לא, אבל הטבע של מדינת ישראל שייך לכם. לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה. הוא לא שייך לביבי, הוא לא שייך למשרד התיירות, הוא לא שייך למינהל מקרקעי ישראל, הוא לא שייך למועצה האזורית, הוא שייך לכוווווווווולם שווה בשווה.

אבל הירושה הזו מגיעה בתנאים מסוימים: מותר לכם ליהנות מהשטח, לטבול בים ובנחלים, לטפס על ההרים, להתמוגג מהשקיעה, לעשות פיקניק בצל החורשות, להתרגש מהפריחה, לעקוב אחרי נדידת הציפורים. אבל אסור לכם בשום אופן לבנות על השטח, למכור אותו או להשחית אותו. הוא ניתן לכם בהשאלה כדי שתעבירו אותו הלאה במצב טוב, בדיוק כמו שקיבלתם אותו. הטבע שייך לילדים שלכם ולילדים שלהם וכן הלאה.

לכן ישנם גופים שונים שתפקידם לדאוג לשמירה על הטבע של כולנו. הם משמשים למעשה כמו חברת אחזקה שצריכה לשמור על הטבע מפגיעה, זיהום, לכלוך והרס. למרבה הצער אותם גופים מתבלבלים לפעמים וחושבים בטעות שהטבע הוא רכושם הפרטי, רכוש שהם יכולים למכור לכל יזם מרבה במחיר ולהפקיע מידי הציבור הרחב.

נחשולים

אם לא ביקרתם בזמן האחרון ברצועת החוף הבתולית דור-נחשולים כנסו לאוטו וסעו. יופיו הפראי ועוצר הנשימה של המקום ישכנע אתכם פי אלף יותר מכל מה שאוכל לכתוב כאן. פעם כל החופים שלנו היו כאלה, היום החוף הטבעי במדינת ישראל הולך ונעלם ובמקומו אנחנו מקבלים סככות פלסטיק, מוזיקה רועשת ברמקולים ו"גזלן" שמוכר ארטיקים.

סעו להיפרד כי בקרוב כל זה יעלם. שורה של מיזמי תיירות מפלצתיים, יוזמה של מנהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית חוף הכרמל, יהפוך את פנינת הטבע הזו לסוללת כפרי נופש ומלונות יוקרה. מה שהיה עד עתה של כולם ובחינם יהיה מעתה של מי שיכול לשלם. שלא לדבר על ההרס שיגרם לסביבה, הרעש, הכבישים והבנייה.

חיים אחרים

אנחנו נוטים לחשוב שהשטחים הפתוחים הם מקומות ריקים – אבל זה לא נכון. השטחים האלה הם בית להמון מינים של יצורים חיים ונושמים, זוחלים, ציפורים ויונקים.
בשמורה של חוף מכמורת, הסמוכה לביתי, למדתי להכיר תנים, ארנבות, עקרבים, שממיות, צבי-ים וצבי יבשה, נחשים, נמיות, עופות דורסים – ועוד מינים רבים של חיות שהולכות ונעלמות במהירות מהנוף של ארץ ישראל. אם לא נשאיר להם קצת מקום לחיות בשולי הכבישים וכפרי הנופש שלנו.

לטבע אין מחיר. אפשר להרוס אותו ברגע, אבל לשקם אותו לוקח שנים ארוכות ולעיתים אי אפשר כבר לתקן. הטבע הישראלי הולך ואוזל במהירות מפחידה. זה מקום כל-כך קטן. אם לא נתעורר עכשיו ונתחיל לשמור על המעט שנותר, בקרוב יהיה מאוחר מדי.

שקיעה בחוף הסודי. אל תגעו לי בים!


גן עדן די קטן

אתמול בשקיעה ישבנו, כמו בכל ערב, בחוף הסודי. יש נקודה כזו על החוף בין מכמורת לאולגה, שאם אתה יושב בה אתה לא יכול לראות שום יישוב, לא מימין ולא משמאל, רק שמים ומים וצוק החמרה האדום שמתנשא מעליך. גן עדן די קטן, כתב פעם אהוד מנור, וגבולו גהינום.

"ביום שמישהו יגע בחוף שלנו", אני אומרת. "ביום שיגיע לכאן הנדל"ניסט הראשון ויתחיל לבנות לי פה מלון על הצוק, זה יהיה רגע השבירה שלי. זה יהיה הרגע שאני עולה על מטוס לאוסטרליה ולא חוזרת".

כי אני יכולה להתמודד עם הטרור ועם יוקר המחייה ועם הבירוקרטיה ועם תרבות הנהיגה, אבל אני לא יכולה לחיות בלי טבע. אני יצור חי.