מאז שאישתי ואני עברנו לדירתנו החדשה, ניסינו למצוא איך לעצב את אחת הפינות בסלון. עם הזמן הפינה הפכה לפינת היצירה/ג'אנק שבמרכזה עמד שולחן מתקפל עם שתי כנפיים או "שולחן ספר", כמו שהוריי נהגו לכנותו. השולחן עלה איתנו ארצה ושימש נאמנה את משפחתי בכל חג כמה עשרות שנים. אחרי שהוריי מאסו בו, הוא נדד אלינו והתנחל בפינה לעוד שנתיים. לצערי הוא תפס הרבה מקום, ואחרי התלבטויות רבות החלטנו שהגיע זמן להיפרד.
בשלב הראשון, רצינו למצוא מדפים מיוחדים כדי להעביר לשם חלק מספרים ומאוסף הצעצועים שלנו. חיפשנו המון באינטרנט וראינו מספר רעיונות מעניינים, אבל בשל אילוצי תקציב החלטנו לבנות מדפים מחפצים שיש לנו בבית. השתמשנו במספר מגירות שכבר שימשו לתצוגת צעצועים.
את המגירה הזאת מצאנו והסבנו אותה מייד לתצוגת צעצועים.
את תיבת תה קנינו לפני כמה שנים באחת הרשתות לעיצוב הבית. הורדנו מכסה וכך הסבנו גם אותה לתצוגת צעצועים. בנוסף השתמשנו בארגזי יין ושימשו בעיקר לאיסוף כלי העבודה שלי.
את מגירות היין תליתי באמצעות משולשי תלייה עשויים פח. איך עשיתי את זה?
1. הברגתי את המשולשים בחלק האחורי של המגירה שנצמד לקיר.
2. קדחתי חור במגירה דרך חור של המשולש על מנת שאוכל לתלות אותם על קיר עם בורג. בדרך כלל המשולשים באים עם שני חורים בהתאם לגודל של בורג הרצוי אני השתמשתי בחורים הקטנים שכן לא תליתי את הקונסטרוקציה עם ברגי ג'מבו שמתאימים למשקלים גדולים יותר.
3. בנוסף, הברגתי את הארגזים האחד לשני על מנת לייצב ולתת חוזק למערכת.
אחרי שאספנו את כל הארגזים והמגירות החלטנו שחסרה לנו עוד קופסה לאוסף: מגירה מארון תרופות ישן, ש קנינו בשוק הפשפשים במחיר ממש מפתיע יחד עם ידית נוספת מתנה.
את המגירות הקטנות הצמדתי לארגזי היין באמצעות מספר ברגים וללא משולשי תלייה, שוב - בגלל משקלם הנמוך. כל הארגזים סודרו כך שיהיה משחק גבהים ביניהם, וכך נוצרה קומפוזיציה יותר מעניינת. את הידית הנוספת שקיבלנו עם מגירת התרופות, חיברנו למגירה אחרת כדי ליצור המשכיות.
שיפוץ שולחן הקפה
לאחר שסיימנו את פרויקט המדפים, נסענו לצוד רהיטים במחסן רהיטי הוינטג'Vintagemania. המטרה הייתה למצוא שולחן קפה להשלמת הפינה המפורסמת, שישתלב עם סגנון שאר הרהיטים. אחרי שוטטות קצרה במחסן הבנו שנצטרך לבנות שולחן בעצמנו. המשכנו להסתובב וגילינו מצבור של חלונות ישנים. בעבר כבר קנינו באותו המחסן חלון והפכנו אותו למראה. לקחנו חלון אחד לבדיקת התאמה וגילינו שהוא כאילו נולד למטרה זו, הגודל התאים בול לבסיס שמצאנו לפני כן.
בשלב ראשון הורדתי את הידית והסרתי עד כמה שניתן את הצבע מהחלון. ניסיתי בכל הכלים האפשריים: משייף חשמלי, נייר שיוף באופן ידני, סכין לגירוד צבע, חימום הצבע בעזרת פן ובאזורים שממש התייאשתי השתמשתי בשופין. אחרי שהצלחתי להוריד את הצבע שייפתי את החלון עם נייר לטש עדין כדי להחליק את העץ.
בשלב הבא משחתיי את החלון בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א' וחלק ב').
העבודה עם בסיס השולחן הייתה הרבה יותר קלה. הלכה הישנה ירדה בקלות לאחר שיוף בנייר לטש עדין. משכתי את הבסיס עם אותה הלכה שהשתמשתי לגימור החלון.
הבסיס שקנינו היה עם חיבורי מתכת ישנים שהחזיקו פלטה קודמת, עובדה שהקלה על צורך בחיפוש מחברים מתאימים. במקביל לתהליך הארוך של הורדת הצבע וצביעה מחדש, בחרתי זכוכית על מנת לכסות את החלון בשכבה אחידה. הזמנתי זכוכית מחוסמת (עדיפה ובטוחה יותר בסביבת ילדים) ומלוטשת בעובי 8 מ"מ אצל זגג. על מנת להתאים זכוכית, הבאתי את החלון לזגג למדידה מדויקת על ידו. את הזכוכית "הדבקנו" לחלון בעזרת מדבקות סיליקון מונעות החלקה.
לאחר הסרת הידית נותר חור בעץ. באחד הביקורים בשוק הפשפשים קנינו ידית כדי להסתירו ושתתאים לקונספט.
הזכוכית יוצרת משטח אחיד עם הפנל הצדי שעליו הייתה מחוברת הידית. זו הסיבה לגובה של הזכוכית.
זווית אחרונה, וזהו. הנה הפינה שלנו בסוף התהליך.
אם פינת הסלון שלי עניינה אתכם - בבלוג שלי תוכלו לראות פרויקטים נוספים.
- שיפצתם במו ידיכם רהיט או פריט? הצלתם פעם ענתיקה יפהפיה ועמלתם ארוכות להחזיר לה את ימי הזוהר? ספרו לנו בכמה מילים, הוסיפו תמונה – ואולי נפרסם גם את הסיפור לכם. שלחו לנו מייל לכתובת: diy@xnet.co.il
