כמו בכל תחום בחיים, גם בגינון יש
הרבה מאוד חוקים, הוראות ושלבים. לדעתי, הדבר הכי חשוב הוא להישאר סקרן, לדעת להתבונן בתשומת לב, לנסות גם דברים שלא כתובים בשום ספר ואף אחד לא המליץ עליהם, ואפילו לפקפק באמיתות מוחלטות. תופתעו לגלות כמה תרוויחו מכך. למען האמת, אני לא מאמין שמישהו באמת יודע את כל הסודות. הרי עד לא מזמן גדולי החכמים בעולם היו בטוחים בכך שכדור הארץ הוא צלחת שטוחה שעומדת על גבו של איזה אל יווני, וכל מי שאמר אחרת היו עורפים את ראשו.
אז נכון, התפתחנו מאז, והמדע היום נותן תשובות למיליון ואחד דברים שלא חלמו עליהם. ועדיין, בעיניי שום דבר הוא לא אמת מוחלטת, אלא נכון רק עד שיוכח ההיפך. לדוגמה, יש ויכוח לגבי גיזום ורדים:
הוורד הוא אחד הפרחים המזוהים ביותר עם הגינון המערבי, ודי בצדק מקבל הרבה כתרים כמלך הפרחים של הגינה. עלים מבריקים רעננים, גלי פריחה לאורך כל השנה המתבטאים בשפע פרחים על כל שיח, עלי כותרת ענקיים בשלל צבעים מהממים, ניחוחות משכרים ורומנטיים. כל אלו הקנו לוורדים את תהילת הנצח הזו, אך יחד עם זאת יש בוורדים, כיאה לבן מלוכה, משהו מאד מפונק. הם דורשים טיפול רב ודקדקני על מנת לזכות מהמירב שיש להם להציע לגינה. ככלל, נהוג לגזום ורדים מעט לאחר שמסתיימת כל פריחה, ופעם בשנה לקראת האביב גיזום חזק להתחדשות.
לגיזום הדרסטי הזה שמבצעים בחורף יש חוקים משלו, שהגיעו אלינו ממגדלי הוורדים המנוסים באנגליה ואלו הם בקצרה:
1. הסרת ענפים זקנים-מנוונים מעל "תפוח" ההרכבה, והשארת 3-5 ענפים מרכזיים בלבד לשיח.
2. גיזום רוב נוף העלים של השיח, גם בענפים שבוחרים להשאיר- הגיזום נעשה מעט מעל "עין" הפונה החוצה ובצורה אלכסונית. חותכים כחצי ס"מ מעל העין (מסומן בשחור), ובזווית של 45 מעלות (מסומן באדום).
יום בהיר אחד, החלו להגיע הוראות חדשות ממגדלי הוורדים בארץ.
הם בעצם אומרים לנו, חובבי הוורדים, שאומנם יש לנו חוקים מסויימים, וגם באנגליה נוהגים כך כבר כמה מאות שנים, אבל בעצם גילינו שאנחנו לא ממש באנגליה. אצלנו החורף, איך נאמר, קצת פחות קר מאשר ברוב ארצות אירופה. אם נחשוב על זה טוב, הדבר היחידי שהחורף שלנו מזכיר זה את הקיץ באנגליה.
אם ככה, גיזום ורדים אצלנו צריך להיעשות אחרת:
1. לא צריך לקצר כל כך את ענפי הוורד, כי הקיצור נעשה על מנת להגן על הוורד מהקור העז החודר לצמח, בד"כ דרך העלים.
2. כשגוזמים, לא רצוי לגזום בצורה אלכסונית. הסיבה לשיטה האירופאית היא כדי שהכפור יחליק למטה ולא יקפא על קו החיתוך. חיתוך אלכסוני רק מגדיל את שטח הפנים של החתך, דבר שמגדיל את הפתח להיווצרות ריקבון ולכן אינו רלוונטי בארץ.
נכון שזה נשמע כל כך פשוט והגיוני? אז איך לא חשבנו על זה קודם? פשוט לא חשבנו. הלכנו כמו עדר בעיניים מכוסות אחרי אלוהי החוקים.
השנה גזמתי חלק מהוורדים בגינות שתחת חסותי בשיטה הישנה וחלק בשיטה החדשה, כדי לבדוק בעצמי מה קורה. שוב פעם הזכרתי לעצמי שיש כל כך הרבה דברים שנצטרך ללמוד ושום דבר הוא לא מוחלט. כל כך כיף שזה המצב, ככה אף פעם לא יהיה משעמם להיות גנן.
