חול המועד הסוכות הוא זמן מצוין לבקר במוזיאונים ובגלריות, שרבים מהם מציגים עכשיו תערוכות מעניינות בתחום האדריכלות והעיצוב. חלק מהתערוכות מאוד לא שגרתיות, וניתן למצוא בהן מוצגים נדירים. הנה כמה תערוכות שכדאי לראות כרגע:

מתוך התערוכה"חוזה". קשר מעורפל לעבודת האדריכל (באדיבות זהזהזה גלריה לאדריכלות  ואדריכל רועי סקר ואורי כרמלי)
מתוך התערוכה"חוזה". קשר מעורפל לעבודת האדריכל (באדיבות זהזהזה גלריה לאדריכלות ואדריכל רועי סקר ואורי כרמלי)

"חוזה", גלריית זה-זה-זה

"אדריכל מוזמן ליצור תערוכה. אדריכל מוזמן ליצור בניין. לתכנן בניין. בניינים. מבנים. אדריכל מוזמן ליצור תערוכה, לאצור תערוכה, על עצמו. עצמו הוא סך הבניינים שתיכנן. אדריכל מזמין ליצור אמן ליצור תערוכה על עצמו של האדריכל".

הטקסט הזה פותח את קטלוג התערוכה "חוזה" של האדריכל רועי סקר והאמן אורי כרמלי, המוצגת בגלריית זה-זה-זה שבנמל תל אביב. רוב תערוכות האדריכלות מציגות שרטוטים, צילומים, סרטי וידאו ומודלים של פרויקטים אדריכליים כמעט ללא כל עיבוד – ואילו סקר החליט ליצור תערוכה אחרת. "יש משהו כמעט שבלוני בהצגה של עבודות המשרד", הוא אומר, "ולכן בחרתי להתנסות בכלים חדשים ולחרוג מהתפקיד הקלאסי של אדריכל קפדן".

בשלב מסוים חבר סקר לכרמלי, שבת זוגו, האדריכלית רות ליאונוב, עובדת במשרדו, והיא זו שאצרה את התערוכה. מוצגים בה אלמנטים שהקשר הישיר שלהם לעבודות של סקר אינו ברור, ולא ניתן לו הסבר. אדריכלים לרוב מנכסים לעצמם את הפרויקטים; לא סקר. "תהליך הפרידה שלי מהפרויקט מתחיל מהרגע הראשון", הוא אומר. "כבר אז אני מתחיל לנסח את ההספד על המבנה".

אחד המוצגים הוא פרט שכאילו נקרע מאחד מבנייניו של סקר. עבודה נוספת היא סרטון שצולם באתר בנייה, ובו נראים פועלי בניין צופים בסרט "חלף עם הרוח". האם זהו סרטו אמיתי או מעובד? השאלה נשארת פתוחה. עבודה נוספת שאין לה קשר לעבודות של סקר היא שרטוט של מסלול שנבנה משאריות של חומרים ואביזרים שנמצאו באתר בנייה. זהו שרטוט מדויק לסיטואציה לא מדויקת שמבקשת להציג באור מגוחך את שרטוטי האדריכלים, שהמציאות נוטה לטשטש ולעוות אותם לאחר הבנייה.

(האנגר 21, נמל תל אביב. ימים ב' עד ה' – 12-18; ו' – 10-15; שבת – 12-19. עד 25 באוקטובר)

חיפה בשנות ה-30. מתוך התערוכה "בין חיפה ליריחו" (צילום: זאב אלכסנדרוביץ')
חיפה בשנות ה-30. מתוך התערוכה "בין חיפה ליריחו" (צילום: זאב אלכסנדרוביץ')

"בין חיפה ליריחו – הערים ההיסטוריות בצילומיו של זאב אלכסנדרוביץ' (1932-1935)", מוזיאון העיר חיפה

התערוכה מציגה את חיי היומיום בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בערים שונות בארץ בניסיון לבטא את השינויים בתפיסה העירונית שחלו בהן בתקופת השלטון הבריטי ובעקבות העלייה המואצת לארץ ישראל. חלק ניכר מהתערוכה מוקדש לירושלים, והאוצרת עינבר לקס-דרור חילקה את נושאי הצילום לקטגוריות הבאות: "ירושלים של מעלה", כפי שהיא משתקפת באתרים הקדושים (כנסיית הקבר, דרך הייסורים, מסגד כיפת הסלע); ירושלים העתיקה והחרבה (הכותל, מגדל דוד, החומה ושערי העיר); וטיפוסים מקומיים על רקע סביבת חייהם ועבודתם (רוכלים, נהגי חמורים, קבצנים, מצורעים). תושבי העיר הוצגו מנקודת מבט פטרונית, בדרך כלל באופן שלילי או כטיפוסים מוזרים. תצלומים נוספים נעשו בערים עכו, יפו, חיפה וטבריה, תוך נתינת דגש לפרטים אקזוטיים ומזרחיים.

התערוכה אינה מאופיינת כתערוכת אדריכלות קלאסית אלא מציעה התבוננות אנושית על מרחבים, שהיא שונה מהמבט המלוטש שמאפיין צילומי אדריכלות מגזיניים.

(בן גוריון 11, חיפה. ימים א' עד ד' - 10-16; ה' – 16-19; ו' – 10-13; שבת – 10-15)

אחד מבתי הכנסת הגליציאניים שמוצגים בימים אלה במוזיאון תל אביב  (באדיבות אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות)
אחד מבתי הכנסת הגליציאניים שמוצגים בימים אלה במוזיאון תל אביב (באדיבות אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות)

"בתי כנסת מעץ", מוזיאון תל אביב

התערוכה מציגה את השפעתה של אדריכלות עץ בבתי כנסת על שתי דמויות מרכזיות באמנות המודרנית - אל ליסיצקי (1890–1941) ופרנק סטלה (יליד 1936), תוך בחינת הדיאלוג ביניהם. בתערוכה מוצג אוסף צילומים, קטעי אלבומים ורישומים של בתי כנסת מעץ ממזרח אירופה שעיצב האדריכל הווינאי אלואיז ברייר (1885–1948) - אוסף נדיר, שהוצג בפעם האחרונה לקהל ב-1941 ומהווה תיעוד יחיד של בתי כנסת מעץ שהיו בגליציה (כיום אוקראינה) והושמדו במלחמת העולם השנייה. בתערוכה מוצגות גם עבודות של ליסיצקי וסטלה במטרה לבדוק כיצד אמנותם הושפעה ממוטיבים שנמצאים בבתי כנסת אלה.

(שאול המלך 27, תל אביב. ימים ב', ד' ושבת – 10-18; ג', ה' – 10-21; ו' – 10-14)

הכניסה לגברים אסורה. מתוך התערוכה "בעזרת נשים" (צילום: אדווה נעמה ברעם)
הכניסה לגברים אסורה. מתוך התערוכה "בעזרת נשים" (צילום: אדווה נעמה ברעם)

"בעזרת נשים", הגלריה בבית האדריכל

תערוכת צילומים של נעמה ברעם שאצרו האדריכלים רבקה גוטמן וערן טמיר-טאוויל. ברעם חקרה במשך שנה וחצי עזרות נשים בבתי כנסת בישראל ובאירופה, והתערוכה מציגה את התוצאות. בין השאר, היא מצאה בתי כנסת שבהם עזרת הנשים נמצאת בעליית הגג, או מאחורי קיר ובו חור זעיר, או בבור חצוב מתחת לרצפה. נמצאה גם עזרת נשים ששימשה כמחסן של סולמות ודליים. המסע של ברעם לא פסח כמובן על חללים גדולים ומפוארים – והוא הסתיים בשני בתי כנסת צבאיים בבית הספר לקצינים בבה"ד 1.

(המגדלור 15, יפו. ימים א', ב', ג', ה' – 10-17; ד' – 10-19)

בניין קופת חולים לין בחיפה. מתוך התערוכה "בזכות האיפוק" (צילום: משה גרוס - קרן אור, באדיבות רכטר אדריכלים)
בניין קופת חולים לין בחיפה. מתוך התערוכה "בזכות האיפוק" (צילום: משה גרוס - קרן אור, באדיבות רכטר אדריכלים)

"בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי", מוזיאון מוניו גיתאי וינרוב לאדריכלות

לאחר שאצרה שתי תערוכות שעסקו בברוטליזם הבאר-שבעי, האדריכלית הדס שדר אוצרת עכשיו, יחד עם האדריכלית שרון יאבו-איילון, תערוכה העוסקת בברוטליזם שבחיפה. המבנים שמוצגים בה הם פורום הטכניון בתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון ומשה קלטר (אדריכל עוזר); המכון ההידראולי בטכניון בתכנון מוניו גיתאי וינרוב ואל מנספלד; מבנה המעבדות של הפקולטה למכונות בטכניון בתכנון אלפרד נוימן וצבי הקר; קופת חולים לין בתכנון רכטר-זרחי-פרי אדריכלים (אדריכל הפרויקט: יעקב רכטר); ובית לשכת המס בתכנון מוניו גיתאי וינרוב. המבנים הללו נבחרו מכיוון שרובם נמצאים בטכניון ואינם מוכרים לקהל הרחב. הם מוצגים בתערוכה באמצעות צילומי ארכיון היסטוריים.

"הברוטליזם החיפאי המובע בתערוכה זו הוא מאופק", אומרת שדר. "הצורניות של המבנים היא שלמה, והיחסים ביניהם שלווים. אין שימוש בזוויות חדות, בפלסטיות פיסולית יוצאת דופן או בחללים ציבוריים דרמטיים. הברוטליזם בחיפה אינו מבקש להפתיע וליצור דרמות גדולות. הוא מבקש נינוחות. זו הסיבה, כנראה, שהקהל הרחב קיבל אותו באהדה, יותר מאשר את אחיו הבאר-שבעי".

(שדרות הנשיא 135, חיפה. ימים ג', ה' – 16-20; שישי-שבת – 11-14)

העתק של "בית האונייה". מתוך התערוכה "לבנדה 56" (צילום: מידד סוכובולסקי)
העתק של "בית האונייה". מתוך התערוכה "לבנדה 56" (צילום: מידד סוכובולסקי)

"לבנדה 56", גלריית שלוש

תערוכת יחיד של האמנית סיגל פרימור. במרכז הגלריה מוצגת מרפסת שבורה, שהיא העתק מדויק של חלק מקומה ב"בית האונייה" ברחוב לבנדה 56, הבניין הפינתי שחולש על מחלף לה גארדיה, בפינה הצפון-מזרחית של שכונת נווה שאנן בתל אביב. זהו אחד מ-4,000 בתי באוהאוס בסגנון בינלאומי שנבנו בעיר, והוא אחד מארבעת המבנים היחידים בשכונה שהוכרזו לשימור. אגב, כמה מקומותיו נבנו בניגוד להיתר הבנייה - הוכחה שהתופעה הזו מלווה את ישראל עוד לפני הקמתה.

(מזא"ה 7, תל אביב. ב' עד ה' – 11-19; ו' – 10-14; שבת – 11-14)

נופים עירוניים על קוביות. מתוך התערוכה של אהוד אורן (צילום: אהוד אורן )
נופים עירוניים על קוביות. מתוך התערוכה של אהוד אורן (צילום: אהוד אורן )

אהוד אורן, גלריית חנקין

תערוכת עבודות שנוצרו בשלוש השנים האחרונות על ידי האמן אהוד אורן (67). אורן מצלם נופים עירוניים של תל אביב וניו יורק – בניינים, חזיתות, חפצים וחומרים – ופורס אותם על גבי רהיטים קובייתיים הבנויים בשלל פרופורציות ודרכי העמדה. חלק מהרהיטים שלו מדמים בניינים ממש; אחרים הם בניינים או חזיתות שעברו בנייה מחדש.

(רחוב חנקין 109, חולון. ימים א' עד ה' – 10-12:30, 16-19; ו' - 10-12; שבת – 10-14)