הפעם אנחנו בטייפה, בירת טאיוואן, בקומת הקרקע של בניין בן 40 שנה. זוג מעצבי פנים צעירים הפכו דירה מיושנת, שנבנתה עבור אנשי צבא, לבית עכשווי, שחלק מרכזי בו הוא סטודיו העבודה שלהם. התוצאה המהוקצעת משמשת אותם, ללא ספק, גם ככרטיס ביקור. המפתח בעיצוב כאן הוא שילובים - בין עבודה ומגורים, בין פתוח לסגור, בין ישן לחדש, בין חומרים ותרבויות (מקומית ואירופית). דלת הכניסה לחצר, למשל, שוחזרה ונצבעה באדום מסורתי, בעוד שהחומה המפרידה בין הרחוב לבית נצבעה באפור, שגוניו נכנסו גם פנימה.
כל חלק בדירה עוצב מתוך מחשבה על מטרתו ולכל חלק מאפיין משלו. קיר הזכוכית הגדול שמפריד בין קדמת הדירה לחצר הקטנה הוא מקור האור העיקרי והיחידי כמעט לפנים.
הדירה חולקה בצורה פשוטה וגאונית: מיד בכניסה לבית, לכל רוחב החלל, מטבח ושולחן האוכל (שמשמש, בשעת הצורך, גם כשולחן ישיבות). משם נפתחים שני חללים ארוכים ומקבילים: מימין הסלון ומשמאל הסטודיו. בקצה הדירה ''סוגרת'' אותם רצועה רוחבית נוספת, שחלקה חדר השינה וחלקה חדר רחצה (ראו תכנית בסוף הפוסט). בין החללים יש מעברים שנפתחים ונסגרים בצורות שונות, ואפשר גם ללכת בבית בצורה מעגלית, סביב הקיר המרכזי, שמפריד בין הסטודיו לסלון.
כך, למשל, נראית המחיצה שבין הסטודיו למטבח ולפינת האוכל (מצדה השני היא נראית אחרת לגמרי, מודרנית וכהה):
לאורך הקירות שאין בהם חלונות נבנו ארונות ומדפים. המעבר בין פינת הבישול והאחסון של המטבח ובין הכיור ומשטח העבודה מסמן את הכניסה לסלון. היא תמיד פתוחה, לעומת המעבר לסטודיו, שבו הותקנתה מחיצה יוצאת דופן, המורכבת מחמש כנפות גדולות שנעות על צירן.
מבט מכיוון הסלון: הצבעים השולטים בבית הם גוונים של אפור ולבן, ומעט אדום עז.
הכסאות מסביב לשולחן האוכל שונים זה מזה והספרייה נמשכת לתוך הסטודיו, שאליו נחזור בהמשך.
הסלון הוא חלל ארוך ונטול חלונות. פינת הישיבה בנויה ממשטח שיש, שעליו הונחו מזרנים וכריות של החברה הצרפתית היוקרתיתרוש בובואה (Roche Bobois). נקודות הצבע היחידות בחדר האפור הן הכריות ההומוריסטיות, שעושות את העבודה ומכניסות עניין לחלל.
כדי שלא ייראה כמו כוך אטום, מסתיים החלל הצר במחיצת זכוכית מבריקה, שמשקפת את החצר ומסתירה מאחוריה את חדר הרחצה. מצד שמאל, מאחורי כיסא הנדנדה בעיצוב המפורסם של אימס, דלת המחברת בין הסלון לחדר השינה. שימו לב ששתי הדלתות הפנימיות (לחדר הרחצה ולחדר שינה) אינן בולטות מהקיר. הניקיון החזותי שלהן, לעומת העיטורים הישנים שעל התקרה, יוצרים שילוב מעניין בין עיצוב עכשווי מוקפד וסגנון מיושן ורומנטי.
במבט מהסלון לכיוון המטבח רואים היטב את הכניסה לבית ואת האור שחודר לעומק החלל.
הקירות בדירה נוצלו היטב לאחסון: בהמשך למטבח מזווה שחלקו גלוי וחלקו מוסתר מאחורי דלת עץ.
מבט מפינת האוכל לתוך הסטודיו, כאשר כנפות המחיצה פתוחות:
צדם האחד של הפאנלים המסתובבים. חופה בטפט עם תבליט בדוגמת כרכובים, שסגנונו מתאים לקישוטי התקרה המקוריים בדירה. בצדם השני הושאר החומר הגולמי של המחיצה חשוף, בסגנון שמאפיין את עיצוב הסטודיו.
החלון השני בדירה מאיר את הסטודיו ומוסגר בעץ בהיר, כאילו הוא חלק מהספרייה הגדולה.
הספרייה שנבנתה לאורך כל הקיר משמאל משמשת את פינת האוכל ואת הסטודיו. בחדר השינה נבנה לאורך הקיר הזה ארון בגדים.
בסטודיו אווירה מחוספסת יותר, עם שולחן גדול מעץ ממוחזר בעיבוד גס וכסאות שונים. התקרה החלקה, עם פס תאורה שממסגר אותה, מבדילה ומייחדת את חלל עבודה.
כך נראית המחיצה הסגורה מכיוון הסטודיו:
הסטודיו מסתיים בקיר זכוכית עם וילון, שמאחוריו חדר השינה נטול החלונות.
מבט מכיוון הסלון לסטודיו ולפינת האוכל. כאן אפשר לראות את הניצול החכם של כל סנטימטר בחלל, ואת ההפרדה והחיבור בין הפונקציות השונות. שימו לב שהמעבר בין הסלון לסטודיו מוקם ממש מול החלון.
חדר השינה קטן ופונקציונאלי, עם ארון בנוי. הגוונים בחדר מייחדים אותו מיתר חלקי הבית.
החדר לא נותן תחושת מחנק כשהווילון בין חדר השינה לסטודיו מוסט וכשהדלת שמובילה אל הסלון פתוחה.
ח
חדר הרחצה ספון עץ בהיר, שמתאים לחלל הקטן.
מראה הבית מהחצר הקדמית בשעות הערב.
כן, בבית הזה יש גם כלב. הנה הוא משתתף בצילומים:
תוכנית הדירה (משמאל לימין): 1. גינה. 2. מטבח. 3. ''אי'' עבודה עם שולחן אוכל/ישיבות. 4. סטודיו לעבודה. 5. ספרייה. 6. מחיצה. 7. חדר שינה. 8. סלון. 9. מחסן/מזווה. 10. חדר רחצה.
אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?
- לצבע בקטנה יש אפקט גדול ביותר.
- ריהוט בנוי חוסך מקום ועושה טוב לחללים קטנים.
- טפט ריאליסטי לפעמים טוב מהמקור.
ציון: 4 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)
עיצוב: Ganna Design
צילום: MWphotoinc
