השבוע סיימתי בשעה טובה לראות את הסדרה המדוברת "שובר שורות" (Breaking Bad), ולרגל חגיגות הסיום החלטתי להכין, בהשראת הרוקחים המסורים של הסדרה, פוסט מעבדה. כי רהיטים עושים היום לא רק בנגריות ובמפעלים, אלא גם במעבדות קטנות של מעצבים עצמאיים. ובעיצוב, כמו בטלוויזיה - כשמתמכרים אז מתמכרים. וכמו בטלוויזיה - עם פרסים לא מתווכחים.

אז הנה אוסף המעבדה הפרטי שלי, של רהיטים שנעשו מתוך חשיבה מקיימת, בין אם בזכות שימוש בחומרי פסולת למיניהם, או בגלל רעיונות מופשטים יותר על השלכות הייצור ההמוני ועל שיתוף הקהילה בעיצובו המוגמר של המוצר. כמה דוגמאות למעצבים שהוציאו הרבה עשן עד שיצא להם כיסא:

can city - כיסאות עשויים מפחיות מותכות

Can city. Studio Swine

הלבורנטים היצירתיים: studio swine.

נוסחה מנצחת: חומרי היצירה הם פסולת מרחובות סאו פאולו - פחיות שתייה הן חומר הגלם של הכסאות, שאריות שמן טיגון ממסעדות העיר משמשות כחומר בעירה בתהליך הייצור, וחול שנאסף מאתרי הבנייה משמש לתבניות יציקה.

סוד התמהיל: התבוננות של שלוש שנים ב"אנשי הזבל" של סאו פאולו (Catadores), שאוספים את הפסולת לעגלותיהם, מפיקים מהם מוצרים ומקיימים כלכלה מקבילה לעולם הייצור הקפיטליסטי. צמד המעצבים Azusa Murakami ו- Alexander Groves חיפשו אחר אפשרות לייצור מסוג חדש - ייצור על פס הרחוב, ששמחזיר לאיזורים מסויימים את האפיון המיוחד להם, שנמחק בידי הגלובליזציה של הייצור ההמוני.

כך הם עושים זאת:

פרויקט קודם של צמד המעצבים הוא ה-Sea Chair, שעשוי מחלקי פלסטיק שנאספו מכתם הנפט השחור באוקיינוס הפסיפי (הכתם המפורסם שהולך וגדל וגורם להכחדת אוכלוסיית הדגים). חלקי הפלסטיק הותכו בחום ונוצקו לתבנית. סכיני דייגים שימשו לשיוף הכיסאות עד לתוצאה הסופית.

Sea chair. Studio Swine

כחלק מרצונם להעלות למודעות את בעיית התרחבותו של הכתם השחור, המעצבים רתמו את הדייגים המקומיים, שנאבקים על עתידם, להפקת הכיסאות.

Amateur Masters - כסאות שעשויים מפלסטיק מתכלה

Amateur masters. Jerszy Seymour

הלבורנטים היצירתיים: המעצב Jerszy Seymour בשיתוף פעולה עם הארטדיירקטור Richard Hutten ו- NgispeN.

נוסחה מנצחת: שימוש בשעוות פוליקפרולקטון - פלסטיק שמתכלה ב-100% ושנקודת הרתיחה שלו נמוכה, בסביבות ה-60 מעלות סלציוס (polycaprolactone).

סוד התמהיל: שימוש בתבניות תעשייתיות, אך בניגוד לתפיסה המודרנית של הייצור ההמוני, ג'רסי יוצר את הכיסאות בטכניקה של יציקה ידנית.

Remember me - כסאות שעשויים מחולצות ישנות

Atelier Tobias Juretzek - Product Design

הלבורנט היצירתי: Tobias Juretzek.

נוסחה מנצחת: חולצות ישנות שמעובדות בתוספת שרף ומעוצבות לכסאות ישיבה ישרי קווים ותכליתיים.

סוד התמהיל: המעצב ביקש ליצור פרוייקט שעוסק בנושאים כמו הערכה, יחסים, פרידה, המשכיות והמצאה מחדש. הוא פתח בסדנה שלו "מגרש משחקים של ניסויים". לטענתו, הבגדים, שבאופן פרדוקסלי יוצרו בקו ייצור המוני וחסר אישיות, קיבלו נופך רגשי עם הזמן: הלובש אותם נתן להם משמעות, טען אותן ברגש, בזכרונות ובסיפורים. האם לאחר שהפסיק ללבוש אותם המשמעות נעלמה? כמו פתק בבקבוק, טוען המעצב, כך גם הכסאות הללו מכילים זכרונות וסיפורים, שנותנים פרשנות חדשה לחומר.

Well Proven Chair - כסאות עשויים מנסורת ושרף ביולוגי

‪Petr Krejci Studio‬

well proven chair from Marjan on Vimeo .

הלבורנטים היצירתיים: Marjan van Aubel - שבאה ממשפחה של כימאים, עובדה שהשאירה חותם על אופן תפיסתה את העולם, ו-James Shaw, נצר למשפחת רופאים בעלי נטיות אמנותיות.

נוסחה מנצחת: שבבי עץ ונסורת, יחד עם שרף ביולוגי ומים. התרכובת הזו יוצרת ריאקציה כימית, שאותה שפכו לתבנית המושב של הכיסא. רגלי הכיסא, הנטועים חזק בחומר, עשויים מעץ המילה האמריקאי.

סוד התמהיל: השניים גילו שבתהליך הכנת מוצרים מעץ יש 50-80% פסולת שמתבזבזת. לכן הציבו לעצמם משימה - ליצור חומר חדש, שעושה שימוש יעיל בפסולת הזו.

Reborn cardboard sofa - ספה מקרטונים ישנים

Monocomplex design studio

הלבורנטים היצירתיים: קבוצת מעצבים קוריאנים בשם סטודיו Monocomplex.

נוסחה מנצחת: חיבור 127 קרטונים ששימשו לאריזת מוצרים וקיבלו חיים חדשים.

סוד התמהיל: מדובר בפרויקט פיסולי. המעצב ישב, מדד, חתך, ניסר ושייף בדיוק על פי מידותיו.

כסאות שעשויים מנייר

Tie 2012. Pinwu

Piao. Pinwu

Piao. Pinwu

Gu 2012,2013. Pinwu

הלבורנטים היצירתיים: סיני, גרמני וסרבית שנפגשו במילאנו לפני שלוש שנים - Zhang Lei, Christoph John, ו-Jovana Bogdanovic, שיחד הם סטודיו Pinwu.

נוסחה מנצחת: הכסאות עשויים משכבות או עיסת נייר המופקת מבמבוק (לחדשים בבלוג נזכיר שזהו חומר מתחדש ומתכלה), ומיוצרים בטכניקות מלאכה מסורתיות המאפיינות את איזור Yahahng שבסין.

סוד התמהיל: השלישייה חוקרת בעיקר את האיזון בין קלות החומר - הלא הוא הנייר - ובין החוזק המתבקש מתכליותו של הכיסא.

ועכשיו שלושה מעצבים ישראלים:

שרפרפים ומנורות מנסורת ושקיות פלסטיק

Kulla

הלבורנטים היצירתיים: עדי שפיגל וקרן תומר - סטודיו כולה.

נוסחה מנצחת: נסורת ושקיות פלסטיק שעורבבו יחדיו ונוצקו לתוך תבניות.

סוד התמהיל: חיפוש ארוך אחר פתרון לשימוש בנסורת כחומר גלם. לאחר כמה חודשים עם הדילמה הבריק להן הרעיון של הוספת שקיות פלסטיק חתוכות, שמוסיפות צבע אך משמשות גם כחומר המאחד (דבק). עוד על התהליך אפשר לקרוא כאן.

מנורות שעשויות מפלסטיק ממוחזר

Photography: Aviram Eitiel - www.looknroll.com

הלבורנט היצירתי: שחר כגן.

נוסחה מנצחת: שימוש בפוליאתילן - פלסטיק ממוחזר משקיות פלסטיק. את החומר מכניס כגן לתוך האקסטרודור - מכונה שבנה במיוחד (כיוון שלא מצא מפעל שאיפשר לו לערוך את הניסוי). הוא מוזג לתוכה את החומר, מכניס כמה תבניות שונות ואת היציקה הוא עושה באופן חצי ידני, תוך משחק עם החומרים, הטמפרטורה וזוויות היציקה.

סוד התמהיל: כמו אצל הרבה מעצבים, גם אצל כגן החל המחקר בשלב פרויקט הגמר שלו (מהמכון הטכנולוגי חולון H.I.T). הוא מחפש אחר הטעות שנוצרת על פס הייצור ומנסה לשחזר אותה. למשל, בועות אוויר שנכנסות לתהליך. הטעות המכוונת שלו משלבת תעשייה עם טכניקות מלאכה מסורתיות, וכך מייצרת מוצרי "צריכה המונית" בעלי אופי אישי, ספונטני וחד פעמי. ועוד על התהליך אפשר לקרוא כאן.

צוותא - מושב לגינות קהילתיות

צילום: מכללת הדסה

הלבורנט היצירתי: איתי קירשנבאום.

נוסחה מנצחת: בד, חוטים, בטון ומים. הבד מכיל בתוכו אבקת בטון, ולאחר הרטבתו מושכים בחוטים כדי לעצב את הצורה של המושב.

סוד התמהיל: מחשבה על תהליך קהילתי, שבו אנשי השכונה שותפים להכנת המוצר. המוצר עשוי מבד (שבעתיד יהיה בד בשימוש חוזר), מגיע בצורה שטוחה שחוסכת מקום, ומותקן בחברותא, מה שמוסיף ערך חברתי ומוריד את עלויות פס הייצור. עוד על התהליך אפשר לקרוא כאן.

BeTzavta - בצוותא from Chen Heifetz on Vimeo .

לסיום רציתי לספר שבחמישי האחרון התמזל מזלי לקיים פגישה בחיריה - מרכז לחינוך סביבתי (תמונות מהביקור שלי תוכלו לראות כאן). למרכז דף פייסבוק פעיל מאוד, שבו הוא מעדכן על פעילויות מעניינות, כמו אירוע שלTEDx שמתוכנן באחד מימי חנוכה, וסדנה להכנת תחפושות שתתקיים בשישי שלפני פורים - אז הישארו מכוונים.