החומר הוא המסר: חנויות מרהיבות שמתבססות על חומר אחד בלבד

לפעמים, כל מה שצריך כדי שחנות תמשוך לקוחות, הוא לנקות את הרעש המיותר ולהישען על חומר אחד. אפל יודעת את זה. מי עוד?

יובל סמואלוב פורסם: 07.11.13 10:52

תגיות:

לפעמים בחירה אחת אמיצה של חומר יכולה לספר את הסיפור כולו. זה לא קורה הרבה, ובטח שלא תמיד מצליח, אבל כשזה עובד - זו פגיעה במרכז מטרה, שבה החלל מקבל איכויות דרמטיות בלתי רגילות. בסביבות מסחריות מובהקות כמו קניונים או "מרכזי ביג", הרעש החזותי חזק - כל חנות עם העיצוב האופייני שלה, שזולג גם למרחב הציבורי דרך חלונות ראווה, חזיתות בומבסטיות ושילוט. לפעמים, כדי לבלוט צריך דווקא להוריד את מפלס הפרטים והרעש.

ואני לא מתכוון רק לבולטות ויזואלית. תחשבו על זה כעל הצהרה חד-משמעית על מהות ואיכות המותג, כזו שלא יכולה להשאיר אף מבקר אדיש. זו הצהרה שנותנת למותג חיים משלו וממשיכה להדהד בסיקור תקשורתי, בהמלצות מפה ואוזן ובמיתוג פנימי של החברה - ושם נמצא חלק גדול מהעוצמה שלה. דיוק כזה יכול להתקיים רק אחרי שמנקים את כל הרעש החזותי שאופייני לסביבה מסחרית, ונשארים עם חומר בסיסי כמו עץ, ברזל, נייר או זכוכית. אז הופך החומר למהות עצמה.

מי מנקה את כל זה? אפל, כרגיל, עושים דברים טוב יותר מכל חברה אחרת. קוביית הזכוכית הזו, כמה שהיא כביכול שקופה, בולטת יותר מכל שלט מואר והשיגה לאפל אינסוף אזכורים בתקשורת. גם אנחנו מצטרפים

דוגמאות? הזכורה ביותר היא ללא ספק אפל, שמצליחה להעביר מסרים של טכנולוגיה, פשטות ונגישות באמצעות שימוש מאסיבי בזכוכית בחנויות שלה. קוביית הזכוכית המחפה את החנות בשדרה החמישית בניו יורק, או צילינדר הזכוכית המתנוסס מעל החנות בשנחאי, מעבירים מסר חזק ומושכים תועפות של תשומת לב. בחלק גדול מהחנויות ניתן למצוא גרם מדרגות רחב עשוי כולו זכוכית, אלמנט עיצובי-הנדסי שעליו אפל רשמה פטנט בתחילת העשור הקודם ומאז מקפידה להשתמש בו בכל הזדמנות. הירידה במדרגות מכניסה את המבקרים למצב הרגשי המועדף על סטיב ג'ובס תנצב"ה – התפעלות מהטכנולוגיה והחדשנות (זה תמיד סוג של פלא ללכת על זכוכית שקופה), דינמיות (הכול נחווה תוך כדי תנועה), קצת ורטיגו (בכל זאת רואים דרכן), ומנה נאה של יראת כבוד. עד שהם יגיעו למטה, הם כבר יתחננו לשלם על עוד גאדג'ט.

ב-26 באוגוסט 2003 אפל רשמה פטנט על העיצוב של מדרגות הזכוכית בחנויות שלה

דוגמה נוספת, שונה כמעט מכל בחינה אך לא פחות מבריקה, ניתן למצוא בחנות יין קטנה בציריך, בעיצוב סטודיו OOS השווייצרי, שנקראתLa Galerie du Vin by Albert Reichmuth . יש כאן 1,500 ארגזי יין מעץ המשמשים לחיפוי הקירות והתקרה, המידוף, מתקני התצוגה והם גם חלק מהריהוט. השימוש בארגזים, המייצגים את מסורת היין,מעניק שילוב איכויות עוצמתי של קלאסיקה (החומר) וחדשנות (השימוש בו). מוטיב הארגזים מדגיש את המחויבות של המקום לבניית פורטפוליו של יין מכל העולם, ומציג את הבקבוקים בסביבתם "הטבעית". מכיוון שקהל היעד הוא חובבי יין באשר הם, יש כאן הימור בטוח: בשבילם, "מערת ארגזים" כזו היא התגשמות של פנטזיה. עיצוב פרוגרסיבי כזה הוא הרבה יותר משימושי, והבחירה בו הופכת את המקום לאיקוני ומייצרת יחסי ציבור וטראפיק (תנועת לקוחות) של חובבי עיצוב ויין, שאחרת לא היו שומעים עליו ולא היו טורחים להגיע.

עיצוב סטודיו OOS צילום Christine Müller

לא רחוק משם, שעתיים וחצי נסיעה לתוך גרמניה עד שטוטגרט, נמצאת חנות מרשימה המתמחה אף היא ביין. בחלל הזו בחרו המעצבים, סטודיו Furch Gestaltung + Produktion הגרמני, בחומר אחר לגמרי - ברזל. החנות עשויה כולה קוביות מרשת ברזל דקה, צבועות בכל צבעי הקשת, המרכיבות גריד פסיכדלי שבו מאוחסנים הבקבוקים. התוצאה היא לא פחות ממדהימה. בקבוקי היין נראים כאילו הם צפים באוויר על רקע הקירות והתקרה השחורים. מערכת התצוגה הזו פותחה דווקא מתוך אילוץ, בגלל הצורך לדחוס 12,000 בקבוקים לחנות בגודל 70 מ"ר והמעצבים הבינו שאין שום סיכוי לעשות את זה באמצעות מידוף סטנדרטי. להבדיל מהדוגמה הקודמת עם ארגזי העץ הקלאסיים, כאן הבחירה בברזל לוקחת את המותג לכיוון יותר עכשווי והרבה פחות רומנטי. זו חנות שפונה לקהל צעיר ומשדרת מסר של עדכניות וחדשנות.

עיצוב: סטודיו Furch Gestaltung + Produktion GMBH, צילום: Zooey Braun

מותג מוצרי הטיפוח האוסטרלי Aesop משחק אותה עם חנויות מעוצבות בשפה מינימאליסטית נועזת, לרוב תוך שימוש בחומר אחד בלבד. החברה נשענת על ערכים של קיימות ושל חומרים טבעיים, ומציעה את מוצריה בבקבוקי זכוכית חומים "של פעם" עם תוויות נקיות בשחור לבן. תרגום הערכים הללו לחלל חדשני אינו מובן מאליו, שכן העיצוב האקולוגי נוטה ליפול פעמים רבות למלכודת הקיטש הירוק של חומרים טבעיים ואווירת שנטי. זה לחלוטין לא מתאים למותג כזה, הפונה לקהל מתוחכם ואמיד ובהתאם מנסה לשדר בחנויות שלו מפגש של אקולוגיה עם עיצוב סופר-אינטילגנטי ויצירתי. סטודיו March האוסטרלי עיצוב לחברה כמה חנויות ברחבי העולם, וכאן הבאתי שתי דוגמאות של חנויות פופ-אפ עשויות קרטון.

חנות פופ-אפ של המותג Aesop בעיצוב סטודיו March האוסטרלי. ארגזי קרטון מרכיבים את התצוגה עצמה, את דלפק המכירה וכמובן את האלמנט הדרמטי של תקרה תלויה וקיר כוח. המתח בין הקופסאות המסודרות של הדלפק לבין הכאוס של אותן קופסאות ממש לכודות ברשת יוצר עניין ודרמה.

עוד חנות קרטון של Aesop. המסר האקולוגי עובר בכל הכוח

פלטות קרטון כוורת - אותו החומר, אותו הצבע, טקסטורה שונה.

עוד פרויקט של סטודיו March, שאמנם כבר הוצג ב-XNET, אבל לא יכולתי שלא להתייחס אליו גם כאן בקצרה. שימוש מרהיב בעץ הופך את החלל כולו לחמים וריחני, ממש כמו כיכר לחם.

מאפיה במלבורן, אוסטרליה, בעיצוב סטודיו March. חלל שעשוי כמעט כולו מעץ בחיתוכים מיוחדים, משלב אלמנטים דקורטיביים עם מידוף למוצרים. החיבור הטבעי בין העץ לבין הגוונים והטקסטורות של דברי המאפה, ובעיקר הלחם, יוצר חוויה הוליסטית נהדרת. וגם מצטלם מצוין

חנות קטנה ונהדרת של מותג הנעליים הספרדי Camper בליון, צרפת, עושה כבוד למוצר ונשארת במסגרת הדו-ממד המונוכרומטי. העיצוב של סטודיו Makkink & Bey BV הוא שטוח ומבוסס על "דיו על נייר", אך מוקדש כולו לפעילות שכולנו עושים עם הנעליים שלנו - ללכת. מסלולי תנועה ומדרגות מצוירים על הרצפה, הקירות והתקרה, ויוצרים חלל דינמי המאפשר למודדים המון אפשרויות לטייל עם הנעליים בחנות.

דו-ממד שהופך לתלת-ממד למרות המינימליזם החומרי הנוקשה. עיצוב: Studio Makkink & Bey BV, צילום: Sanchez y Montoro

עיצוב: Studio Makkink & Bey BV, צילום: Sanchez y Montoro

איפה המעלית? עיצוב: Studio Makkink & Bey BV, צילום: Sanchez y Montoro

האדריכל היפני שיגארו באן עשה קריירה מבנייה בנייר וגלילי קרטון, שיש לה שורשים עמוקים במסורת העיצוב והאדריכלות בארצו. להבדיל מהחנות של קמפר למעלה, השימוש של באן בנייר נותן את מרכז הבמה לחומר עצמו ואינו מכסה אותו בצבע או במוטיבים גרפיים. זה אינו מינימליזם לשמו, כי החללים שלו עשירים בפרטים ולעתים גם באלמנטים דקורטיביים, אך התוצאה שקטה ואפילו זנית בצורה יוצאת דופן. הביתן (פביליון) שעיצב למותג היוקרה הצרפתי Hermes בחלל "המערה" במילאנו, בשבוע העיצוב במילאנו 2011, הוא מופת של שימוש בחומר אחד.