פינג-פונג בין חניה לפארק. תראו מה אפשר לעשות עם מקום חניה מבוטל (באדיבות אתר Rebar)
יש דברים שלא משנה כמה יש מהם, תמיד אין מהם מספיק: כסף, ימי חופש, שעות שינה ומקומות חניה.
אין זמן מתאים לחיפוש חניה, וזו ללא ספק אחת המשימות השנואות ביותר על תושבי הערים בעולם. בימים אלה, קצת לפני הבחירות המקומיות, כשהנטייה הרווחת היא להתחבב על קהל הבוחרים, אנו נתקלים לא פעם בהקלות פתאומיות בנושא החניה במרכזי הערים. הבעיה היא שתוספת מקומות חניה לא פותרת בהכרח את הבעיה - להיפך: היא רק מעודדת אנשים להגיע למרכז העיר עם רכב פרטי ולהגביר את העומס. כך שהפער בין היצע לביקוש לא באמת מצטמצם, והבעיה לא נפתרת. "ערים מקיימות" אינן כאלה שמציעות אוקיינוסים של מקומות חניה, אלא מערכת הסעה ציבורית נוחה ויעילה, מערכת שבילי אופנים רציפה, בטוחה ומופרדת, ופיזור הפונקציות במרחב באופן שיאפשר נגישות נוחה ברגל.
ברוב הערים הישראליות, הן הוותיקות והן החדשות, המצב לא טוב. אז במקום הקיטורים הנצחיים, תראו כמה מרענן לפגוש מחאה יצירתית: יום החניה-פארק PARK( ing ) Day מצוין
השבוע, ביום שישי (20.9), בערים רבות בעולם - וגם בישראל. מטרתו של היום הזה היא להסב את תשומת הלב הציבורית לצורך בשטחים פתוחים עירוניים - עוד דבר שאף פעם אין הרבה ממנו - וליצור דיון ביקורתי על איכות הסביבה העירונית ועל יצירת מרחב ציבורי מוצלח.
דרך הפעולה: הסבת מקום חניה למרחב ציבורי פתוח, באופן זמני. הנה דוגמה:
מקום החניה הראשון בסן פרנסיסקו שהוסב לגינה זמנית, מאתר Rebar
הפרויקט החל ב-2005, כאשר קבוצת המעצבים והאמנים Rebar מסן פרנסיסקו הסבה במרכז העיר, באזור הסובל ממחסור בשטחים פתוחים, מקום חניה אחד לגן ציבורי זמני, בעודם משלמים על זמן ה"חניה" במדחן הסמוך. בתום שעתיים, כאשר זמן החכירה שמאפשר המדחן הסתיים, הם קיפלו את הגן הזמני והמצב שב לקדמותו.
משלמים וחוכרים את השטח לשימוש זמני, מאתר Rebar
בתהליך ההסבה מחניה לגינה, מאתר Rebar
חכירת הנדל"ן העירוני יקר-הערך לזמן קצר מאפשרת לחקור את מגוון הפעילויות הזמניות האפשריות במרחב, ומעוררת בחינה ביקורתית של הערכים שיוצרים מרחב ציבורי עירוני. הפרויקט זכה לתהודה והקבוצה קיבלה בקשות רבות לשכפל את הרעיון במיקומים שונים. PARK (ing ) Day התפתח לתנועה עולמית, שבה חברים ארגונים ויחידים, אמנים ופעילים (הפועלים באופן עצמאי מ-Rebar לפי הנחיות שהקבוצה פירסמה כקוד פתוח), שכולם משתעשעים בצורות חדשות של מרחב ציבורי בהקשרים עירוניים זמניים. באמצעות אווירת החופש, היצירתיות והכיף הם מקווים לעורר את הציבור להשתתף בתהליכים החברתיים הקובעים את פני הנוף העירוני.
המערך הפשוט של פיסת עשב, ספסל ועץ שוכלל עם הזמן. הקבוצה מעודדת את המארגנים לזהות את הצרכים של הקהילה וערכים ספציפיים ולהשתמש באירוע כדי למשוך תשומת לב לנושאים ציבוריים מקומיים. בין היישומים המעניינים: מקומות חניה שהפכו למרפאות חינמיות; חוות זמניות עירוניות; במת הפגנות; סמינרים, מיצבים אמנותיים, חנויות לתיקון אופניים (בחינם כמובן) ואפילו טקס חתונה!
מתאווררים. באדיבות PARKING DAY, צילום: Lameese Elqura
לא, זו לא התחלה של בדיחה. כשפסנתר נוחת במקום חניה. Summitt Piano מאתר PARKING DAY
משחקים קלפים. מי שמפסיד מקפל את הגינה בסוף. מאתר Rebar
גם אותנו נושא החניה מעסיק כבר שנים. בביאנלה הבינלאומית בבת ים לאדריכלות הנוף העירוני ב-2008 עסקנו לא במקומות החניה ברחוב, אלא בחניונים גדולים שבהם יש פער גדול בין הדרישה בשעות השיא לבין השימוש הדליל בשאר שעות היום והשבוע (כגון חניונים ליד תחנות רכבת, מתחמי הייטק וקניות). בחניון הפתוח שליד קניון בת ים הצבנו, על גבי רשת חניה קומפקטית, ריהוט רחוב מסתובב. התנוחות השונות של הריהוט במרחב איפשרו מגוון דפוסי שימוש, החל מניצול מלוא השטח כחניון וכלה בשימוש בחלק או כל השטח כמרחב ציבורי.
רהיטי רחוב ניידים על גריד החניה. גלעד-שיף אדריכלות
חניון כמרחב ציבורי גמיש. ערב הפתיחה של הביאנלה הראשונה בבת-ים לאדריכלות הנוף העירוני
היה מעניין לחלום ולקוות שבשנה הבאה נצרף גם את ישראל למפה העולמית של PARK( ing ) Day. מי מרים את הכפפה?
