המתמודד: ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ)

מקום: רחוב שקט וירוק במרכז תל אביב

הדירה: 2.5 חדרים

מטראז': 80 מ"ר

ותק בבית: 11 שנים

איתו בבית: בן זוגו עידו ריקלין והכלב סוף

"אם היום הייתי צריך לקנות את הדירה הזו, לא הייתי יכול – גם עם משכורת של ח"כ", אומר חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ). הוא נולד בראשון לציון, ומיד אחרי שירותו הצבאי "בא לי הרעיון לקנות דירת חדר בתל אביב, משהו הכי צנוע שיש, בקומת קרקע. בזכות העלייה המטורפת במחירי הדירות יכולתי למכור את הכוך הזה אחרי עשר שנים, לקחת עוד משכנתא ולקנות את הדירה הזו. לפני שנתיים גמרתי לשלם עליה 20 שנות משכנתא. אם הייתי מתחיל את הדרך הזו היום, אם הייתי גר בשכירות ורוצה לקנות דירה – פה או ברמת גן, זה לא ממש משנה – לא הייתי יכול. המחירים הם פשוט בלתי אפשריים".

מה אפשר לעשות?

"אפשר להוזיל אותם. כמעט כל הקרקע בארץ היא בבעלות המדינה, והקרקע היא המרכיב הכי גדול בעלות הבנייה. ולכן אם הממשלה היא זו שיוזמת את הפיתוח, היא יכול להכתיב לקבלן את מחיר הדירה. אנחנו רואים את זה בחריש. הממשלה רוצה שתקום שם עיר חרדית, ודירות ארבעה חדרים שם מוצעות ב-450 אלף שקל. זו ההוכחה שכשהממשלה רוצה היא יכולה. כשהיו עליות גדולות לארץ עשו את זה. שגם מי שאין לו כסף יוכל לקחת משכנתא ולגמור אותה תוך כמה שנים. אבל פה הכל קומבינות ואינטרסים, מספסרים בקרקעות מדינה. מפקירים את הציבור לשוק פרוע של נדל"ן".

דקל בחלון (צילום: אביעד בר נס)
דקל בחלון (צילום: אביעד בר נס)

הורוביץ גר בבניין תל אביבי טיפוסי: שלוש קומות על עמודים, בניין ישן אך מטופח, ללא מעלית וחניה. בדירה הזו גר ב-11 השנים האחרונות, מאז שחזר לארץ אחרי שנים שהיה שליח עיתון "הארץ" בפריז ובוואשינגטון. הדירה נמצאת בקומה הראשונה של הבניין. על המחשך מפצה דקל עצום ממדים, שנופו ממלא את החלונות הגדולים בסלון ובמטבח. למרות שהחלל אינו גדול במיוחד, יש בו שתי פינות ישיבה: אחת בסלון והשנייה, בסגנון מרוקאי, במרפסת הסגורה שליד המטבח. זו הפינה האהובה על הורוביץ בבית, "כי יש אור ויש את העץ, וזה פתוח לרחוב. זו פינה נחמדה".

איפה אתה הכי פחות נמצא בבית?

"הבית קטן, אז בכל מקום אני נמצא".

חוץ מהמטבח והסלון יש בדירה חדר שינה אחד, חצי חדר שמתפקד כחדר עבודה, חדר רחצה ושירותים בנפרד. "היא לא גדולה אבל לשני אנשים זה מספיק די והותר. אנחנו אוהבים אותה".

שיפצתם?

"לא ממש. לפני חודש סיידנו. חוץ מזה – כפי שהיתה כשקניתי. הבעלים הקודמים שיפצו".

מבט סביב מגלה שלדיירים אין נטייה לסטריליות סגנונית או מינימליזם. הבית מסודר ומאורגן היטב – יש מקום לכל דבר, מבקבוקי יין ועד דיסקים – והוא מלא בחפצי נוי שנאספו במהלך הדרך. פינות הישיבה פשוטות וצבעוניות ("עידו בעניין של צבעים יותר חזקים, כמו אדום וצהוב, אני אוהב כחולים, חומים. אז כל אחד מביא מהכיוון שלו"). הסגנון הכללי חם וביתי, נטול פריטי יוקרה.

יש לך קו עיצובי?

"מכל הבא ליד. מוצאים איזו תמונה, חפץ, ספר – שמים. אין פה 'עיצוב'. זה תמיד מצחיק אותי שאנשים לוקחים מעצב. זו דירה שחיים בה, ואנחנו שמים את מה שאנחנו צריכים ואוהבים. אז זה קצת נראה ערבובייה, אבל אני לא אוהב דירות שנראות כמו מוזיאון. דירה זה מקום שצריך להרגיש בו בנוח".

היית רוצה לשנות משהו?

"לא. אני מאוד מרוצה מהדירה כפי שהיא. מה שכן – חסר קצת מקום, בעיקר לספרים. שמתי מדפים בכל מקום, ואנחנו נותנים לכל מיני ספריות". ואכן, בבית יש הרבה ספרים, כולל מחזות נדירים בעידן האינטרנט והוויקיפדיה, כמו האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיית "תרבות" ("קיבלתי את זה בתור מתנה לבר מצווה, ועד היום אני מסתכל בה").

כרזות של הצגות שביים בן הזוג (צילום: אביעד בר נס)
כרזות של הצגות שביים בן הזוג (צילום: אביעד בר נס)

אנחנו מקבלים סיור מודרך: על מדף מעל חלון המטבח מונחות כרזות ממוסגרות של הצגות תיאטרון שביים ריקלין. על הקירות בולט אוסף מפות עתיקות של ארץ ישראל, תחביב של הורוביץ. ליד שולחן האוכל שידה קטנה וצבעונית עם עיניים ופה ("מצאנו אותה באחד הטיולים בפריז, נדלקנו וסחבנו לארץ"). הרבה כלים בסגנון מרוקאי, יעד אהוב על השניים. על הקיר, לצד מראה גדולה שנסעה עם הורוביץ מפריז לארצות הברית ובחזרה לישראל, עטיפת אלבום של חווה אלברשטיין ("אני אוהב אותה מאוד"), שממנה משתלשלות מילות השירים, מנוילנות. מעל פינת הישיבה שפונה לטלוויזיה ציור של רפי פרץ – רחוב הירקון התל אביבי, מעוטר בדגלי מצעד הגאווה.

ארונית לדיסקים. סחבו מפריז (צילום: אביעד בר נס)
ארונית לדיסקים. סחבו מפריז (צילום: אביעד בר נס)

מה הבית הכי יפה שהיית בו?

"היו דירות בפריז, על הסן, עם נוף לעיר, שהיו ממש מהממות. אבל אלה דירות בעשרות מיליונים, לא משהו שמישהו יכול בכלל לחלום עליו".

מה הבית הבא שלך?

"אין לי מחשבות לזוז מפה. נוח פה, אני אוהב את המיקום. הבעיה הגדולה היא שאין חניה, אני משתדל לא להזיז את האוטו יותר מדי ולנסוע באופניים או ללכת ברגל כשאני יכול. אבל אני אוהב אוהב את הים, את העיר. בכלל – אני אוהב לחיות בעיר גדולה. יש לה יתרונות שאין במקומות קטנים. כל חיי גרתי בבתים משותפים, אני לא יודע מה זה לגור בבית פרטי. גם בית משותף, אם שומרים ומטפחים אותו, יכול להיות יפה מאוד". הורוביץ היה הרבה שנים ראש ועד הבית, ואחראי לכניסה הנעימה.

הם מצביעים בשבילך בבחירות?

"אף פעם לא שאלתי. בבחירות לוועד כן".

כניסה מטופחת, ביוזמת יו''ר ועד הבית (צילום: אביעד בר נס)
כניסה מטופחת, ביוזמת יו''ר ועד הבית (צילום: אביעד בר נס)

>> בשבוע הבא: איזה ח"כ יפתח לנו את הדלת?

>> ואיך נראית האחוזה המתפוררת של הח"כ לשעבר פלאטו שרון?