הפמוטים של ההורים שנספו בשואה חזרו הביתה

דרך ארוכה עשה הפמוט אל הוויטרינה הצנועה בראשון לציון. ארוכה, חוצה גבולות ותקופות, חושפת פיסת היסטוריה מרתקת:

בשנת 1925 ניתנו זוג פמוטים מעוטרים כמתנת נישואים לאליזבט ואלאדר ויסלוביץ', זוג יהודים שהתגוררו בעיירה פרשוב שבצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה). השנים חלפו, אירופה התמלאה רוע וב-1942 נאלצה המשפחה להתפצל. הבן, שטפן, הועלה על רכבת שהבריחה אותו אל סבו וסבתו בבודפשט. כעבור זמן מה החליטו ההורים, אליזבט ואלאדר, לברוח גם הם ותיכננו להגיע לגבול האוסטרי. טרם עזיבתם את הבית מסרו את זוג הפמוטים לשכנים וביקשו מהם לשמור עליהם, בתקווה שעוד כמה זמן יחזרו ויאספו אותם לביתם.

הפמוטים נותרו בבית השכנים בעיירה פרשוב. אליזבט ואלאדאר נתפסו כ-300 מטרים לפני הגבול. אלאדר הוצא להורג במקום, אליזבט נשלחה לאושוויץ, שרדה שם שלושה חודשים ונפטרה מטיפוס ב-1943. טרם מותה הספיקה לבקש מאישה צעירה שהוחזקה איתה במחנה, כי אם תזכה לעלות לארץ ישראל, שתנסה למצוא את בנה ולספר לו כיצד מתו הוריו.

הילד שטפן, שעלה על הרכבת להונגריה, נשאר בבודפשט עד תום המלחמה. אז, בגיל 14, החל לצעוד מזרחה. בדרך פגש בקצין רוסי והצטרף לצבא האדום כמתרגם. כעבור חמש שנים עלה לישראל, שינה את שמו ל"יהודה" ואת שם משפחתו ל"להב". לאחר מפגש מקרי עם אישה דוברת צ'כית בחיפה, ב-1973, התגלה לו סיפור מותם של הוריו. זו היתה האשה שהוחזקה עם אמו באושוויץ.

ב-1992 הגיע ליהודה מכתב, שבו נאמר כי זוג פמוטים ממתין לו בפרשוב. את המכתב שלח בנם של אותם שכנים, שנתקל בדרך מקרה בראיון שנערך עם להב בעיתון צ'כי. להב סיפר שם על ילדותו בעיירה, על בריחתו להונגריה ועלייתו לישראל, ועל שהותו בהונגריה בשליחות עיתונאית.

השניים יצרו קשר, ויהודה נסע לעיירת ילדותו. שם, בבית השכנים, זיהה את הפמוטים מיד. הוא שמע איך במשך שנים נאמר לילדים בבית השכנים "אל תגעו בפמוטים, לבל יישברו חלילה - הם שייכים לשכנים ויום אחד יבוא מישהו לקחת אותם חזרה". בעקבות אותו ראיון בעיתון הצ'כי, הושבו הפמוטים אל משפחת ויסלוביץ'.

יהודה ואשתו מרים חזרו לדירתם בבודפשט, שבה התגוררו בזמן השליחות, והפמוטים איתם. בתום השליחות, כשחזרו לישראל, הציבו פמוט אחד בביתם שבראשון לציון ואת הפמוט השני מסרו לאחיו של יהודה, ג'ורג', המתגורר בארצות הברית.

בשנת 2010 נפטר יהודה. מרים, אף היא יוצאת הונגריה, ממשיכה לשמור על הפמוט בוויטרינה, בין צלחות זכוכית וקריסטלים שהיא אספה בטיולים בצ'כיה, לבין מפיות קרושה שהביאה איתה מארץ הולדתה.

הסיפורים מובאים לקראת התערוכה "שורשים משותפים". עוד פרטים באתר מוזיאון העיצוב חולון