אני בספק רב אם אי-פעם אספיק לבקר בכל האיים הטרופיים שמציעה הפיליפינים - יש לה 7,107 כאלה - אבל מבין אלה שבהם הספקתי לבקר, פוארטו-גאלרה (Puerto Galera) הוא אחד האהובים עליי. לאחר שלושה ביקורים חלומיים, שבהם חשבתי שאני כבר יודע כמעט הכל על האי, גילה לי יפתח וקנין, מומחה התיירות הישראלי המוביל לפיליפינים, שמתגורר כאן זה כמה שנים, על סודות חדשים ועתיקים החבויים במעמקי האי, הרחק מהחופים הלבנים רוויי המלונות הראוותניים והמסיבות המשכרות.
חופיו הלבנים של פורטו-גאלרה. צילום: שי ילין
מסיבות משכרות. צילום: שי ילין
יפתח, שמנהל כאן במנילה סוכנות טיולים הפרושה על כל האיים, סיפר לי על שבט ילידים, שבימים אלה ממש "נבנה" מחדש. קוראים לו שבט ה"איראייה מאנגיאנס" (The Iraya Mangyans), ובמשך מאות שנים התגוררו אנשיו בשלווה על חופי האי פוארטו-גאלרה, דגו דגים, גידלו ילדים וחיו חיים שקטים. כל זאת, עד שהגיעו ה"מתורבתים" מהערים הגדולות, אותם אנשי עסקים ממולחים, והחלו לגרש את הילידים מאדמותיהם לעבר ההרים ומעמקי האי, הרחק מהחופים, כדי לנצל את החופים לבתי מלון ואתרי נופש טרופיים.
עברו ניצול. המנגיאנס. צילום: יפתח וקנין
מאנגיאנסית אמיתית. צילום: יפתח וקנין
כיום, כשהתיירים הפעלתניים וחובבי ההרפתקאות כבר משתעממים מרביצה על חופי הזהב, הם לוקחים קאראבאו - השם המקומי של תאו-מים - ורוכבים עליו (בעגלה רתומה) כשעתיים-שלוש עד שהם מגיעים אל בני השבט.
על הקראבאו הפיליפיני. צילום: מישל רייאס
בדרך לשבט. צילום: יפתח וקנין
כשמגיעים לפאתי הכפר, לא ממש יודעים מה היה שם לפני שנים רבות, אבל עד לא מזמן לא הייתה להם גישה לשירותי בריאות, לחינוך בסיסי ואפילו לדיור ראוי. המצב השתפר לפני כמה שנים, כאשר משפחת אייאלה - מהמשפחות העשירות במדינה - החליטה לסייע באמצעות זרוע הנדל"ן שלה, שבדרך כלל עסוקה בהקמת גורדי שחקים מפוארים.
"אייאלה" קיבלה על עצמה לבנות מחדש את כפר ילידי המאגיאנס, תוך השארת הסגנון האותנטי על כנו.
התוצאות היו מרשימות למדי: בית ספר ציבורי חדש, מתקן רפואי בניהולן של נזירות הודיות, ו-62 בתים (בקתות, למעשה) חדשים ומאובזרים בסגנון השבטי האופייני, המחוברים לרשת החשמל. שטח בקתה הוא 36 מ"ר, עם שני חדרי שינה, מטבח וריהוט מלא, ומחיר הקמה של כל אחת היה כ-3,500 דולר. מדובר בשלב הראשון בתהליך השיקום של השבט, והראשונים לקבל את סדרת הבקתות הפותחת היו זקני השבט. לפי התכנון, ייבנו עוד 200 בקתות כאלה.
בכניסה לכפר המחודש. צילום: יפתח וקנין
בקתות בסגנון השבט. צילום: יפתח וקנין
62 בקתות מאובזרות. צילום: יפתח וקנין
מבט מקרוב. צילום: יפתח וקנין
וכך זה נראה בפנים. צילום: באדיבות הבלוג של קלי
בני המאגיאנס מהווים כ-10% מתושבי האי, ואף שהם ידועים בעיקר כמגדלי אורז, בטטות ובננות, הם התרגלו במהירות לתיירים המבקרים אצלם מעת לעת, וכבר למדו לייצר כל מיני כלים, תכשיטים ומזכרות בעבודת-יד - שנמכרים בקלות.
אומנות שבטית. צילום: יפתח וקנין
נמכרים היטב. צילום: יפתח וקנין
