עם ההצלחה המסחררת שהיא זוכה לה, נדמה שפטריסיה אורקיולה
נמצאת במרומי עולם העיצוב מאז ומעולם. אלא שהסטודיו שלה, שחתום על כמות מרשימה של עבודות מצטיינות, הוקם רק לפני 10 שנים. במשך שנים רבות חששה המעצבת הספרדייה-איטלקית, כאימא צעירה, להקים סטודיו עצמאי ("אנחנו הנשים, יש לנו תינוקות לגדל. לא חשבתי שאצליח לעמוד בעסק משלי", היא אמרה פעם). רק בגיל 39 היא חשה בטוחה, ועם שני ילדים בבית היא עשתה את הצעד הנכסף. מאז, ההצלחה לא מפסיקה להאיר לה פנים. הרהיטים ועיצובי-הפנים שלה זוכים לתהודה עולמית בכל מגזין, אתר עיצוב ותצוגות נחשבות, ומבוקשים בכל בית שיכול להרשות אותם לעצמו. התפוקה שלה אדירה (היא כבר התייחסה בעבר, בהומור טיפוסי לה, לקשיחות ולעקשנות שמאפיינת את הנשים הבאסקיות, חבל הארץ שבו נולדה וגדלה בספרד).
אם לנסות ולהכתיר את הסגנון של אורקיולה בשתי מלים, אפשר לקרוא לו נשיות אלגנטית. הקווים נקיים ועדינים, ועליהם נוסף טוויסט שמעניק להם עומק. היא מתארת את עבודתה כך: "העיצוב שלי לא ספקטקולרי. אני רוצה שאנשים יראו את הרהיטים שלי ויחשבו שבאמצעותם הם יעשירו את חייהם. אני רוצה שהחפצים שלי יהיו ממש טובים ופרקטיים, כאלו שמקשרים בין צורה ופונקציה באופן כל כך טוב, שאפשר להזדהות איתם וליהנות מהם כל יום מחדש'".
שילוב של חשיבה מסחרית עם יצירתיות תוססת
העבודה שלה מאופיינת בססגוניות צבעונית, חושנית ומצחיקה, ויחד עם זאת היא אלגנטית מאוד; החומרים פורצי דרך וההקפדה על הפרטים אינה מתפשרת. ולא פחות חשוב: המוצרים שלה שימושיים. במגזין העסקים האמריקאי Fast Company, שניסה לתהות על סוד ההצלחה של אורקיולה, נכתב כי היא מצליחה לשלב חשיבה מסחרית קרה עם כוח יצירתי תוסס. מבחינתה, היתרון המשמעותי בהצלחה הוא האפשרות להיות בררנית בבחירת שותפים לעבודה. "מערכות יחסים הן עניין חשוב בשבילי", היא אומרת, "היום אני כבר יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד עם אנשים שאני לא אוהבת. אני מסרבת להרבה הצעות".
היא אולי מסרבת להרבה הצעות, אבל גם נענית לרבות אחרות. לא בכדי ג'ורג'ו בוסנלי, הבעלים של B&B Italia, מכנה אותה "וולקאנו פטריסיה". בראיון שהעניק היום ל-Xnet, לרגל פתיחת החנות הישראלית של המותג האיטלקי בתל אביב, שעליה נכתב לראשונה ב-Xnet, הוא אומר: "תפוקת העבודה שלה היא בלתי אנושית, אבל גם האופי שלה הוא וולקאני לחלוטין. לדעתי, היא המעצבת הכי טובה בעולם כיום. אני מאוד נהנה לעבוד איתה ואפילו נהנה להתווכח איתה בזמן שאנחנו עובדים". כשמשוחחים איתה מבינים מדוע – היא חייכנית, נעימת הליכות, מדברת במהירות (כמו שאפשר לצפות מהשילוב ספרד-איטליה) ומפזרת התלהבות (כנ"ל) לכל עבר.
זהירות, חיקויים
אורקיולה נחשבת למעצבת שרואה חשיבות עצומה בהליך העבודה. כל פריט עובר פרוטוטיפים (אב-טיפוסים) רבים, וניסיונות חוזרים ונשנים עם חומרים והליכי עבודה, עד שמתקבלת תוצאה שמשביעה את רצונה. אולי בגלל הליך העבודה היסודי כל כך, היא מוטרדת מתופעת החיקויים של עבודותיה. וזו לא רק בעיה שלה, אלא של מעצבים מובילים אחרים, שנאלצים לראות כיצד מעתיקים מהם את יצירותיהם – תופעה פופולרית מאוד בסין - ומוכרים זאת ללא ידיעתם.
בראיון מיוחד שהיא העניקה ל- Xnet, סיפרה אתמול (ב') אורקיולה כי זה עתה חזרה מגרמניה, שם העידה בתביעה שמתנהלת נגד חברה המייצרת חיקויים שלה. "יותר מכל, הביך אותי להיות בסיטואציה הזו", היא אומרת. "אני משקיעה כל כך הרבה בכל פרט בעיצוב, בייצור ובבחירת החומרים, ולכן ניסיונות לעשות את זה פחות טוב מקוממים אותי. אני משתדלת לעשות דברים בעלי איכות מסוימת, מתוך מחשבה שאם את רוכשת אותן, את תיקשרי אליהם באופן רגשי ופיזי ותשתמשי בהם כל החיים, ואחר כך תעבירי אותם לילדיך. אני מנסה לעשות כמה שיותר כלים נצחיים".
את יכולה להבין את הצורך שממנו נובעים החיקויים האלה?
"היום השווקים הם גלוקאליים: יש לכל דבר שורשים, גם אם הוא נמכר בכל העולם. אני מאמינה שצריך להגן על השורשים האלו ולא לייצר חיקויים של דברים איטלקיים, למשל, במקום אחר. אני מבינה שלפעמים אנחנו המעצבים מייצרים דברים מאוד יקרים, ולכן נוצרים לעיצובים שלנו 'קרובי משפחה' זולים יותר. זה משהו שאני יכולה להבין, אבל באופן אישי אני מנסה לא לחקות את עצמי ולא לחקות אחרים. זו האתיקה האישית שלי".
לא מוכרת בעצמה
כשנכנסים לעובי הקורה מגלים שגם תהליך הייצור אצל אורקיולה הוא ייחודי – שילוב של שיטות ייצור קלאסיות עם חידושים טכנולוגיים. דוגמאות טובות לכך הן שתי ספות שהיא עיצבה לחברת הרהיטים האיטלקית "מורוסו", המנוהלת על ידי חברתה הטובה, פטריסיה מורוסו. הספה הראשונה, Antibodi, מורכבת ממשולשי-לבד שתפורים זה לזה בתפירה גסה ויוצרים משושים דמויי פרחים. בעוד שהריפוד תפור באופן ידני קלאסי, שאר חלקי הספה מיוצרים בפס ייצור מודרני. הספה השנייה, Redondo, ניחנה בצורה מודרנית ובפינות מעוגלות, אך אז נפרש מעליה ריפוד עם קריצות אפריקאיות מובהקות.
הסטודיו של אורקיולה אינו מייצר או מוכר את המוצרים שלה באופן ישיר, אלא משתף פעולה עם מותגי עיצוב בינלאומיים כמו "מורוסו", "רוזנטל", "אלסי", "מולטני", "פוסקריני" ועוד. שיתוף הפעולה המרכזי שלה נעשה עם B&B Italia, שבשבילם עיצבה אורקיולה שלוש קולקציות מלאות של רהיטי גינה, קולקציות רבות של רהיטי-פנים, ושיתפה פעולה בעיצוב של כמה בתי-מלון. אחת הקולקציות המצליחים שעיצבה ל-B&B היא Lazy. הכורסאות והספות עשויות רשת פוליאסטר נעימה לעין, שנמתחת על פני מסגרות מתכת לא שגרתיות המשלבות קווים עגולים וישרים. הרהיטים מיועדים גם לבית וגם לגינה/מרפסת.
כל אנשי הסטודיו עובדים ביחד
אורקיולה, בת 50, היא ילידת חבל הבאסקים בספרד. בהיותה בת אמצעית מתוך שלושה ילדים, התאפשר לה לדבריה "להיות עצמאית , משום שעיקר תשומת הלב הייתה מכוונת לאחותי הבכורה או לאחי הקטן". העצמאות שלה הובילה אותה בגיל 18 לעזוב את הבית ולעבור אל בירת העיצוב העולמית, מילאנו, כדי ללמוד ארכיטקטורה – משם כבר דרך כוכבה בתחום העיצוב דווקא, ושם היא מתגוררת עד היום.
אביה היה הדמות הרגישה בבית, ואימא הייתה קשוחה. אולי כאן טמונה הסיבה לנינוחות שהיא חשה בעולם העיצוב הגברי. הנינוחות הזו מתבטאת, למשל, בעבודתה עם חברת הרכב BMW, שם היא מכהנת כיועצת עיצוב למכוניות לנשים. כשהיא נשאלת אם היא אופטימית לגבי עתיד הנשים בעיצוב, היא צוחקת: "אפשר להיות רק אופטימיים, כי זה לא יכול להיות יותר גרוע ממצבן הנוכחי. נשים הן מלאות רבדים, ניחנות בחשיבה גמישה וביכולת אדפטציה גבוהה. אני חושבת שאנחנו יכולות לשפר מאוד את עולם העיצוב, ואני לא מתכוונת רק לרגישות לפרטים - כי רגישות הוענקה באופן דמוקרטי גם לנשים וגם לגברים; אני מדברת על מכלול של תכונות, שנשים יכולות להביא לעיצוב הגברי".
היצירה המדגימה את סגנונה של אורקיולה באופן מובהק היא עיצוב הפנים למלון W באי ויאקס, פורטו ריקו, בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר. ברחבי המלון היוקרתי, שהוקם על חורבות כפר נופש ישן ומשעמם, מונחים זה לצד זה רהיטים רבים פרי עיצובה – כולם שוכנים בתוך החללים מלאי האווירה האופטימית שהיא בראה. לדבריה, על אחת העבודות הבולטות במלון – צללית של האי פורטו ריקו, העשויה רקמות בולטות בצבעוניות עזה – עבדו כל עובדי הסטודיו יחד. כל אחד תרם פיסת רקמה משלו למפה, ולבסוף הרקמות נארגו יחדיו לכדי יצירה אחת התלויה בפתח המלון.
משהו על החושניות והאישיות שנוכחות בעיצוב שלה, אפשר ללמוד מהסיפור הבא. לפני שפתחה את הסטודיו שלה, היא עבדה במשך 16 שנה בחברת העיצוב "מאדאלנה דה פדובה", שם שיתפה פעולה עם המעצב הנודע ויקו מג'יסטרטי. היום היא הזכירה את מג'יסטרטי והציגה תמונה שלו מצייר על כד פרי עיצובו. "מג'יסטרטי תמיד מצא זמן לצייר בעצמו על חפצים, הוא מגיע מאסכולת האומנות (עבודת-יד) וזה מה שאהבתי בו", היא אומרת. יחד עיצבו השניים כמה קלאסיקות ריהוט ידועות, כגון כיסא "הפרח", שבו המשענת והידיות מהוות יחידה אחת הנראית כמו עלי כותרת. כבר שם החלה אורקיולה להשתמש בבדי-לבד, כריפוד שכיח בעבודותיה.
מה צריך להשתנות בעיצוב בעקבות המשבר העולמי?
"המשבר שמתרחש עכשיו באירופה ובצפון אמריקה הוא כלכלי, אבל הוא גם תרבותי. היום ברור לכולנו שהרבה דברים צריכים להשתנות. אנחנו המעצבים חייבים להיות פתוחים וגמישים, ולהבין שמעתה צריך לעשות דברים באופן יותר רציני ועם חשיבה עמוקה על העתיד ועל ההשלכות. האלמנטים שהובילו למשבר לא יכולים להישאר על כנם".
"עיצוב רהיטים מפגר אחר מה שקורה בעולם"
"עיצוב הוא לא ישות עצמאית", מבהירה אורקיולה בראיון ל-Xnet, "אלא מקצוע של אנשים למען אנשים, ולכן הוא מושפע מכל תנודה בחברה האנושית. זה מקצוע מרתק, כי הוא כולל הרבה אלמנטים של האדם. אנחנו מקיימים מערכת יחסים צמודה עם התעשייה, ויש לנו אפשרות לשנות אותה לטובה. עם H&M למשל (אורקיולה סייעה לרשת הבגדים ליצור קונספט אחיד לחנויות העולמיות שלה, נ"א) אנחנו כל הזמן חושבים איך אפשר לתכנן חללים שימכרו בגדים באופן קל ודמוקרטי יותר. מן הצד השני, גם מלונות היוקרה שאני עובדת עליהם מתפתחים ומתקדמים לעבר חשיבה פתוחה וכוללנית יותר. עיצוב זה לא רק לעשירים - זה שוק מתוחכם".
לפני שבוע היא ובעלה ביקרו בסין, והתרשמו עמוקות מהצמיחה הכלכלית המואצת. אין לה ספק ש"זהו שינוי שישפיע על אופי העיצוב באירופה ובארצות הברית. הרבה דברים ישתנו בכל מיני כיוונים. אני מאמינה שהטכנולוגיה המדהימה שיש בשוק-המידע, תגיע במוקדם או במאוחר גם לעיצוב. מוזר שהכול מתקדם כל כך, ובעיצוב רהיטים הדברים מעט מפגרים אחרי שאר הענפים".
אך האם כולם יכולים להרשות לעצמם עיצובים שלך, גם מי שחי בדירה קטנה בעיר?
"אני לא מעצבת רק לעשירים או רק לדירות גדולות. אני מסרבת להיות נעולה על קו מחשבתי מסוים. עכשיו, למשל, אני עומדת לחתום על חוזה עם חברת תעופה שמספקת טיסות זולות לצעירים".
מה היית מייעצת למעצבים צעירים, נשאלה אורקיולה היום, וענתה בפשטות: "שיהיו מלאי תשוקה וסקרנים". אין מה לומר, היא יודעת על מה היא מדברת.
