"אפל הפסידה איש חזון וגאון יצירתי, והעולם הפסיד אדם מדהים", נכתב באתר הבית של אפל על סטיב ג'ובס, שמת אמש בגיל 56, חודש וקצת לאחר שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל אפל בגלל מאבקו בסרטן.
גם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, פירסם הודעת אבל, שבה אמר: "סטיב ניצב בין המחדשים האמריקאים הגדולים. הוא היה מספיק אמיץ לחשוב באופן שונה, נועז מספיק לחשוב שהוא מסוגל לשנות את העולם ומוכשר מספיק לעשות זאת (...) הוא שינה את חיינו, הגדיר מחדש תעשיות שלמות, והשיג את אחד ממעשי הגבורה הנדירים בתולדות האנושות - הוא שינה את הדרך שבה כל אחד מאתנו רואה את העולם. אין תעודה גדולה יותר להצלחת ג'ובס מאשר העובדה שלעולם נודע על מותו באמצעות המכשיר שהוא המציא". גם ביל גייטס, מייסד ומנכ"ל מייקרוסופט, חלק כבוד: "היכרתי את סטיב לפני 30 שנה. היינו קולגות, מתחרים וחברים, לעולם לא אשכח אותו. השפעתו תלווה אותנו במשך דורות רבים".
סטיב ג'ובס, הלוא הוא האיש מאחורי אפל, עזב אותנו. רבים יצטערו, רבים ישמחו - ככה זה כשאתה מותג: יש לך שונאים ואוהבים, יש עליך דעה, למישהו אכפת ממה שאתה עושה. עולם המחשבים, ועולם עיצוב האינטראקציה בפרט, יזכור את סטיב ג'ובס לעד בתור האדם שנתן הזדמנות לעיצוב ויצר שווקים שלמים סביב הקונספט העיצובי המינימליסטי.
ג'ובס נחשב מצד אחד לפסגת החדשנות, המוביל של אפל, התורם הגדול ביותר לעלייתו של תחום העיצוב ברמה הטכנולוגית. מצד שני מדובר באדם שהנהיג חברה על פי מצב רוחו וגחמותיו האישיות. לדוגמה, כשהתקבלו תלונות על חוסר קליטה או בעיות בסיסיות באייפון 4, ג'ובס טען שאנשים לא יודעים להפעיל את המכשיר. בכלל, אפשר להגיד שבאפל מעולם לא התבצעו מבדקי UI ) User Interface) על משתמשים. בעוד שמיקרוסופט משקיעה בבדיקות כאלה מיליונים, וכך גם חברותיה בהיי-טק, אפל משקיעה בעיקר בלשכנע את סטיב ג'ובס כלקוח יחיד - מה שהוכיח את עצמו עד כה: אם סטיב אוהב, כולם קונים. יכולות השיווק של ג'ובס אינן מוטלות בספק. מי שראה פרזנטציות שלו, ראה שמדובר באדם שמדבר פשוט ולעניין, עם טאץ' של ציניות והתנשאות.
תחת ידיו של סטיב ג'ובס עברו IPod, IPhone, Mac Book, Mac Book Air, IMac, NeXt, IPad ועוד הרבה מכשירים ששינו את חיינו. זאת הזדמנות טובה להודות לאדם שסוף סוף לקח את הטכנולוגיה מידיהם הנאמנות של המהנדסים, המתכנתים והאלקטרונאים, והעביר אותה עוד תחנה, עוד שלב אחד קדימה, למעצבים. כי האמת היא שכל טכנולוג יכול להמציא מה שהוא רוצה, ליצור משהו שישנה את ההיסטוריה, אבל שלב העיצוב הוא הצעד הנוסף שעוזר לאנשים ליהנות יותר מהמוצר, להרגיש את החוויה, לאזור אומץ ולנסות. היום מבינים בכל חברה שמפתחת משהו שנוגע לאנשים את הצורך במעצבים - מעצבי מוצר, מעצבים גרפיים, מעצבי חוויה ואינטראקציה.
הרעיון של האייפון הוא כמעט ישראלי: כלבויניק
אז מה היה כל כך יוצא דופן במכשירים של אפל? לא מדובר רק בעיצוב מוצר מחומרים שלא ראינו קודם לכן, מדובר בחוויה. הרעיון שאותו ראינו עד כה רק בסרטים ככדור בדולח, הפך למציאות. אנו מלטפים זכוכית והיא מגיבה לנו, מחפשת עבורנו - ומוצאת. בקיצור, קסם. זה היה החידוש באייפוד, שעבר לטלפון (אייפון) ולפד (אייפד). הרעיון של האייפון הוא כמעט ישראלי: בואו נעשה מכשיר שהוא הכל באחד, כלבויניק - הדרך היחידה להסתדר בארץ. כל לקוח מעדיף שהאדם אליו הוא פונה יסגור לו את כל הפינות מבלי שהוא יצטרך להתעסק עם בעלי מקצוע אחרים. אז אפל לקחה את תפקיד הקבלן והעסיקה את כל השאר תחתיה בצורה דיקטטורית נפלאה, ויצרה לנו פלטפורמה שמאפשרת לנו התעסקות בלתי פוסקת במכשיר, מבלי לדעת מי פיתח ועיצב עבורנו, ולקחה קרדיט ואחוזים על הכל. מודל עסקי חכם, מודל תרבותי הגיוני, עיצוב להמונים.
מבחינת חוויית המשתמש ג'ובס דאג להתעסק במה שהמתחרים לא התעסקו מעולם: הטאץ' הנכון. בתגובה הנכונה, שהיא כל כך מהירה שלא היינו צריכים לחכות לה, כמו בשאר המכשירים המתחרים. ידוע שהדבר המעצבן ביותר במחשב הוא שאתה צריך לעבוד בשבילו, לחכות לו שיעשה פעולות, ובאפל השקיעו המון כדי להיפטר מה-0.3 מילי-שניות האלה, דבר שלקח למתחרות שלה כמעט ארבע שנים להדביק.
עוד לא מצאתי הסבר אחד טוב ומדויק למושג "מעצב אינטראקציה", אבל סטיב ג'ובס עונה יפה לדרישות התפקיד, בין שאר יכולותיו. זה שילוב שבין פסיכולוג שמבין אנשים והתנהגות, לטכנולוג שמבין בקידמה, תוכנה, חומרה וחדשנות, ובין מעצב שמבין בצורה, צבע, קומפוזיציה, ממשק משתמש. זאת נקודת ההישק שלה עונים מעט אנשי אשכולות.
מבחינתי האישית, אני לומד ממנו שההזדמנות היא להראות לעצמי שאפשר לדעת קצת מכל דבר, ולהצליח בחיים. זה הרבה יותר מניהול - זה לחוות את החיים בדרך של יצירה.
>> לבלוג של אבי אשכנזי
>> עוד על סטיב ג'ובס וגאונות המיתוג והעיצוב של אפל - בבלוג של עודד בן יהודה , ביום ראשון
