לפני עשרה ימים פרסמתי כאן פוסט שמדבר על מחאה ועיצוב. ימים של מחאה הם ימים מאד סוערים ואמוציונאלים, וכמות התגובות שקיבלתי אפילו הפתיעה אותי. אין ספק שאם עד לפני שבועיים שדרת רוטשילד עוד היתה כמעט מיותמת מפוסטרים ופלאיירים, היום היא נראית כאילו בית דפוס התפוצץ מעליה, ולדעתי כמות הניירת שמסתובבת שם, שהיתה יכולה לממן בכיף שנה של שכר דירה. אז בעקבות הפוסט הקודם, בחרתי לתת במה לכמה מהפוסטרים שצדו את עיני. המעצבים יצאו לדרך.
למען עשיית צדק חברתי ואישי, כל יום מתווספים עוד ועוד כרזות ופלאיירים לא רק בשדרה המפורסמת אלא בכל רחבי הארץ, כך שתמונת המצב כאן משקפת אך ורק את שיטוטי ברוטשילד והסביבה. אז אני פונה לכל המעצבים האנונימיים שלא הכניסו קרדיט, ולמאיירים החיפאים והבאר-שבעים, או סתם לאלו שפספסתי, עמכם הסליחה. תמשיכו ליצור ולעשות, זו בדיוק המהות של תקשורת חזותית, לשרת את המסר, ואולי אפילו לנסות להשפיע בדרכים וויזואליות.
גם הפייסבוק שכבר מזמן הפך מרשת חברתית תמימה, לכלי להפלת משטרים, התמלא אף הוא בעיצובים שונים בעקבות גלי המחאה. אין ספק שהשלב האבולוציוני שבו נמצא הפייסבוק, הוא אחד המעניינים והמסקרנים שחלים על העידן הנוכחי, אם האינטרנט הוא המוזיאון והארכיון הכי גדול בעולם אז הפייסבוק הוא הכיכר העירונית הכי גדולה בעולם. הוא היום הבמה המרכזית, הוא ההייד פארק של העולם. אגב, עמותת המעצבים הגרפים הכריזה שם לפני מספר ימים, על תחרות עיצוב כרזות. להלן, החביבות עלי ביותר מהשיטוט בפייסבוק: