הלו, יש רופא בקהל? כי עודד קטש נראה בסוף המשחק על סף אולקוס, אנשי הספסל של מכבי ת"א על סף התקף לב, והמאמן והבעלים של פנאתינייקוס בהתמוטטות עצבים. כן, זה היה קשה. הכי קשה שיש. 83:85 כשהכוכב של הקבוצה היריבה מחמיץ שלשה בשנייה האחרונה. אבל אם יש מגיע – לצהובים הגיע.
בחלקים גדולים שלו, זה היה משחק לפנתיאון מבחינת מכבי ת"א. קטש הכין את ההגנה בצורה מושלמת: ספק אישית, ספק איזורית, כנראה משהו שנע בין לבין (כלי שהפך לסימן היכר של מאמנים ישראלים), אבל בשורה התחתונה – בכל פיק אנד רול של היריבה המתין שחקן עוזר גבוה מתחת לסל ומנע קליעה קלה או קבלת כדור מתחת לטבעת של מתיאס לסור, האיש שגרם את הנזק המצטבר הגדול ביותר למכבי בשני המשחקים הראשונים בסדרה. המחיר היה שהגבוהים של היוונים, שהינם קלעי שלשות לא רעים בכלל, היו די פנויים מהטווח הזה. אבל הוא היה זול מאוד יחסית לכל אלטרנטיבה אחרת.
3 צפייה בגלריה
קטש
קטש
הכנה מושלמת. קטש
(צילום: EPA/ANDREJ CUKIC)
בונזי קולסון אחרי הניצחון של מכבי ת"א
(צילום: אפרת עמורבן)
זה שיגע את היוונים. הם קלעו רק 11 נקודות ברבע הראשון, כשלסור לא מצליח להיכנס למשחק. גם אם הוא כבר היה בעמדה נוחה, עשו עליו עבירות. וכשהחטיא מהקו, זה רק תסכל אותו יותר. כדי להקטין את הסכנה מבחוץ מכבי עשתה עוד דבר חכם: ישר מהפתיחה הלך בונזי קולסון פעם אחר פעם בהתקפה על מריוס גריגוניס, חפר מולו עם הגב לסל, קלע, והכריח את ארגין עתמאן להחליף אותו בשחקן פיזי יותר. בלי השלשות של גריגוניס, להגנה היה קל יותר לקחת הימורים. יואניס פאפאטרו היה נפלא, אבל הוא לא מכונת שלשות שיכולה הייתה לפורר את האסטרטגיה.
קטש עשה עוד שינויים מעניינים אתמול, ביניהם אחד שנבע כנראה גם מהפציעה של ווייד בולדווין, אבל היה מתבקש מאוד עוד לפני כן: לשים את אנטוניוס קליבלנד בעמדה מספר 2. כשקליבלנד משחק כגארד ולא כפורוורד, מכבי פתאום גבוהה יותר, פיזית יותר ושומרת חזק יותר. קוסטאס סלוקאס, שקלע 29 נקודות במשחק הקודם, לא ראה אתמול אור יום הודות לשמירה של קליבלנד. גם כשבולדווין יחזור, זה עניין שצריך להמשיך. תחשבו על קו אחורי של שניהם. מאז דורון פרקינס וג'רמי פארגו לא היו למכבי שניים שיכולים ללחוץ ככה על מובילי הכדור של היריבות.
ברגעים רבים של המשחק נזכרתי בסדרה בין ניו יורק לפילדלפיה בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-NBA. מכבי הזכירה לי מאוד את הניקס כי ממש עד הרבע האחרון כל שחקניה היו בערך באותה רמה, וכולם היו טובים. בלי התעלות של כוכב, בלי תלות באף אחד. פשוט קבוצה. האם ניבו היה יותר טוב מג'ייק כהן, תמיר בלאט ולורנזו בראון שמסרו לו כדור אחרי כדור בעמדות נוחות? לא בטוח. האם ההגנה של קליבלנד הייתה שווה פחות מההתקפה של קולסון? ומה עם ההגנה של כהן, לטעמי מגיבורי הסדרה עד כה, שחיסל את מיטוגלו? קשה היה להחליט מי הכי טוב בכל רגע נתון - וזה מצוין.
3 צפייה בגלריה
קליבלנד
קליבלנד
כשהוא משחק בעמדה מספר 2, מכבי ת"א פתאום פיזית יותר. קליבלנד
(צילום: EPA/ANDREJ CUKIC)
כדורסל של ביחד הוא בריא יותר וגורם לך להשיג שלם שעולה על סך חלקיו. זה מה שהייתה אתמול מכבי. וכמו שקשה להאמין איך ניו יורק נלחמת ראש בראש מול יריבה עם כוכבים כמו אמביד, מקסי, הילד ואוברה, כשמולם משחקים אנשים כמו הארט, דיווינצ'נזו ורובינסון, כך גם ההישג של מכבי מאוד מרשים. בשני המקרים יש מכנים משותפים: מאמן יותר טוב ורכז מאוד חכם.
כן, לורנזו בראון המושמץ הראה אתמול איך נראים מיליון וחצי דולר בשנה כשהם מוצדקים. נכון, הוא היה חיוור לאורך חלקים ארוכים של העונה. כמה מזה קשור לפציעה ומצב גופני? כנראה לא מעט. אבל ניהול המשחק שלו אתמול גרם לכך שמכבי הייתה טובה יותר ברוב הדקות. אגב, שום דבר לא קורה בוואקום. זה קרה גם כי עתמאן לא תמיד מגיב לאירועים שמתרחשים סביבו. הרי ידוע שבראון מתפקד פחות טוב מול שמירה פיזית ולוחצת, ושבלי בולדווין מכבי מוגבלת בהובלת הכדור. אז למה לא ללחוץ עד שלוש דקות לפני הסיום? זו טעות שגרמה לכך שבראון סיים את המשחק יחסית לא שחוק.
ועדיין, יתרון של 18 נקודות לא מנע מותחן בסיום ושלוש הדקות האלה של הלחץ האגרסיבי עשו הרבה בלגן למכבי. גם לשופטים, וסליחה שאני יורד לרמות כאלה, היה לדעתי חלק בהפרש שהתקזז עם כמות בולטת של שריקות איומות נגד מכבי. הם עלו לקבוצה בלפחות חמישה כדורים, ובמשחקים כה צמודים זה המון.
3 צפייה בגלריה
בראון
בראון
כך נראים מיליון וחצי דולר כשהם מוצדקים. בראון
(צילום: Djordje Kostic)
אז מכבי ניצחה את המשחק השלישי. בניגוד לניצחון במשחק הראשון, שעליו אמרתי שהוא לא אומר עדיין כלום, כאן זה יותר משמעותי. לא חושב שלפנאתינייקוס יהיה קל לנצח את מכבי פעמיים ברציפות. הניצחון הזה גם היה יותר מהנה כי סוף סוף היה קהל ביתי. לא ההמונים של היכל מנורה, אבל עדיין כמות שדחפה את השחקנים קדימה ומנעה את הדיכאון שהקבוצה חוותה כל העונה בדממה של האולם בבלגרד.
עם זאת, כל משחק הוא סיפור חדש. מהבחינה הזאת, חבל שהמשחק הלך לסיום צמוד. זה ייתן ליוונים יותר מוטיבציה למשחק הבא. פנאתינייקוס נראית לי כמו קבוצה די שבירה מנטאלית, ואם הייתה מובסת יכול להיות שהייתה עולה למפגש הבא מפוחדת. עכשיו זה לא יקרה. זאת, אגב, להבדיל ממכבי שמסוגלת להפסיד בהפרש דו-ספרתי ולהגיע למשחק הבא כאילו לא אירע דבר. היוונים לחוצים יותר.
כלקח מהסדרה של השנה שעברה מול מונאקו, שטובה לדעתי בכמה דרגות מפנאתינייקוס, קטש לא צריך לדבוק לגמרי בשיטה שעבדה במשחק אתמול. הוא צריך להניח שעתמאן יתכונן, יעשה שינויים ויגיע מוכן למה שקרה. הסגל הקצר של מכבי גם יהיה עייף יותר מזה של היוונים. לכן, יש המון חשיבות למה שיעשה המאמן, כמה הפתעות חדשות הוא יכין, כמה דקות היריבה תהיה מובכת וחסרת תשובות. קטש נמצא משחק אחד מלהוכיח שמקומו בין המאמנים הגדולים כיום באירופה. כדי לזכות בהכרה הזאת, הוא יצטרך להבריק.