הסיפור המרכזי עד עכשיו בפלייאוף ה-NBA, וזה בולט בעיקר במערב, הוא ניצחון השיטה, הסבלנות, הבנייה המסודרת, מתן האפשרות לתהליך למצות את עצמו על פני תרבות האינסטנט, הקפריזה, הזעזוע, הבנייה למחר במקום בנייה על פני שנים.
בהקשר הזה אפשר לומר דבר אחד: כל שנה שבה תואר מנהל השנה לא ניתן לסם פרסטי מאוקלוהומה סיטי ת'אנדר, זו שערוריה שאין כדוגמתה. פרסטי בנה כבר קבוצה אחת לתפארת לפני יותר מעשור. העונה הוא בנה קבוצה שסיימה במקום הראשון במערב החזק, עם תלכיד ובדרך שונה לחלוטין מהקבוצה הקודמת שהייתה מועמדת אז לאליפות, והוא עשה את זה כשהוא מבטיח את העתיד של הקבוצה לשבע-שמונה השנים הבאות.
הנמלה ממינסוטה והצרצר מפיניקס
מינסוטה היא ההפך הגמור מפיניקס. פניקס היא משיאי תרבות האינסטנט: בואו נביא כמה כוכבי ענק שלא קשורים אחד לשני, ודורכים אחד לשני על הרגל, וננסה לגבש מהחלקים האלו קבוצה, ועוד בלי רכז! לעומת זאת, מינסוטה בנתה היררכיה: היא בחרה את אנתוני אדוארדס והחליטה מהר מאוד שהוא חייב להיות בתפקיד הראשי במקום קארל אנתוני טאונס; היא הביאה את גובר כדי שטאונס לא יתלכלך במאבקים השנואים עליו מתחת לסל; היא הביאה את מייק קונלי כדי שיהיה לה מאמן על המגרש, ואז היא היא פוצצה את הסגל בבחירות דראפט והעברות מתוחכמות.
ניקל אלכסנדר-ווקר, שעבר בשנה שעברה בין שלוש קבוצות בחודש אחד ונזרק בתור שארית למינסוטה, היה הלילה (בין שישי לשבת) יותר טוב משלושת הכוכבים של פיניקס (ועצר את דווין בוקר לעוד משחק בינוני). שתי קבוצות ויתרו על ג'יידן מקדניאלס, כוכב הניצחון במשחק השני, לפני שהגיע למינסוטה. נאז ריד, שנבחר לשחקן השישי של העונה, לא נבחר בכלל בדראפט 2019.
ככה בונים מועמדת לזכייה באליפות.
מפלצת ההגנה של דאלאס
מה שדאלאס עשתה באמצע השנה במועד ההעברות, זה לא טרייד פה או שם, זה ניתוח לשינוי אישיות. אם היה נהוג לחשוב שכדי לנצח משחקים, בטח בפלייאוף, דאלאס צריכה 80 נקודות מדונצ'יץ' וארווינג, הלילה היא ניצחה את הקליפרס כששניהם קולעים ביחד 43 נקודות ב-35.7 אחוז מהשדה (28 אחוז מהשלוש). מה קרה? ההנהלה וצוות האימון הפכו את דאלאס למפלצת הגנה, ההגנה הכי טובה בליגה ברבע האחרון של העונה. ומה שמדהים הוא שדונצ'יץ' וארווינג הסכימו להתנדב.
הוא נשבר! שיא העולם בזריקה לאחור לסל
(ONE)
מולם נמצאת הקבוצה שנבנתה באופן הכי קלוש בליגה: על שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, שני כוכבים שאין להם בעיה לא להיות כוכבים, הביאו עוד שני כוכבים, פחות טובים מהם, עם אגו בגודל של גן חיות.
הקארמה הגיע לגבות את החוב
על מילווקי, אחרי פיטורי המאמן שלקח אותה לאליפות, ואחרי פיטורי המאמן שלקח אותה למאזן הכי טוב ליגה, ואחרי שהחליפו את ג'רו הולידיי בדמיאן ליליארד, אפשר להגיד שקארמה אולי לא מוגשת הכי טוב כשהיא קרה, אבל כשהיא מגיעה - היא מגיעה בצרורות. ואין בה רחמים.
