החורפים הקודמים היו שייכים לבית, או ליתר דיוק: לגישות חיים שפנים הבית וההתפנקות בו עמדו במרכזן. זה התחיל עם ה"הוגה" (Hygge) החמימה והנעימה שצמחה בדנמרק ב־2017 ולימדה את שאר העולם שלא צריך פתק מהרופא כדי להתפנק בבית ביום קר וגשום עם כוס שוקו וכרבולית. קצת אחריה הגיעו השכנות משוודיה: ה־Lagom, שחיפשה משמעות בדברים הפשוטים, וה־Fika, שלקחה את הפינוק צעד אחד קדימה והמליצה על שעת קפה ומאפה, לרווחה הנפשית כמובן. כדי שלא נתעייף מכל כך הרבה "עשייה", צצה ב־2019 גישת ה־Niksen ההולנדית שחרתה על דגלה את אמנות עשיית הכלום.
אבל החורף הזה כל גישות החיים המתרפקות האלה נראות כמו דרישת שלום מעידן אחר. אם קודם לכן הן נדמו בעיקר כמו פנטזיה רחוקה על חיים בלונדיניים ומושלמים עם שמיכת צמר תואמת מקטלוג איקאה, תוסיפו לכך את המסמר האחרון בארון החלומות שלנו – הקורונה. המגפה המתמשכת הזאת שינתה את כללי המשחק בכל תחומי החיים וסידרה לנו פרספקטיבה חדשה על רוב ההרגלים השגורים – אלה שהיו חלק טבעי מחיינו ואלה שהמליצו לנו עליהם בערוצי החיים הטובים.
אם ננסה לבחון את תפיסות הוולנס האלה בראי הווה הקורונה, נגלה שהן קצת איבדו רלוונטיות לחיים שלנו. כך למשל, ההמלצה החמימה להתפנק בבית היא אולי מורשת ההוגה, אבל כרגע היא בעיקר "מורשת הקורונה" כי רובנו עובדים ממילא מהבית בפיג'מה כבר חודשים. או למשל, התפיסה שחורף הוא הזדמנות לשחק עם המשפחה על השטיח לא נשמעת כמו "קסם הדברים הפשוטים" של הלגום, אלא כמו עוד סגר עם הילדים. והרביצה על הספה? זו לא אמנות עשיית הכלום אלא סתם חל"ת או אבטלה.
בקיצור, אחרי תקופה ממושכת של זמן בית הדבר האחרון שהעולם צריך זו עוד גישה שמקדשת פינוקים, שוקו ופחמימות או עשיית כלום בסלון הביתי. לשמחתנו, הבשורה החדשה מגיע שוב מהחזית הסקנדינבית עם רוח מרעננת וחורפית בשם Friluftsliv, שלפחות לפי ה"ניו יורק טיימס", ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", ה־BBC ואתרי הוולנס והתיירות, הולכת להיות הדבר הכי חם בחורף הקרוב. בדיוק מה שכולנו צריכים כדי להתאוורר מהקורונה.
מדד האושר והקור
זה לא סוד שמדינות סקנדינביה מדורגות גבוה במדד האושר. אבל ידוע גם באותה המידה שהחורף במדינות הנורדיות מצטיין בפוטנציאל לדכדוך נפשי. אז איך הם בכל זאת כאלה מאושרים בעונה שיש בה כל כך מעט שמש וכל כך הרבה חושך? התשובה לפרדוקס טמונה כנראה בבחירת הגישה הנכונה לחיים. והחורף הזה, כאמור, הגישה הנכונה מגיעה מנורווגיה, המדינה שהגיעה למקום החמישי בדו"ח האושר העולמי של האו"ם לשנת 2020.
ה־Friluftsliv (או בקיצור: "פרילו") היא פילוסופיית חיים שנטועה עמוק בתרבות הנורווגית - מהקוטב הצפוני המרוחק ועד לאוסלו העירונית. בתרגום חופשי פירושה הוא "חיים באוויר הפתוח", ובתרגום רחב יותר היא מתארת את המחויבות לחגוג את השהייה בחוץ, לא משנה באיזה מזג אוויר. את הקרדיט המקורי לשורשי הפילוסופיה הזאת מייחסים למחזאי הנורווגי הנודע הנריק איבסן, שמספר בשירו On the Heights ("על הגבהים", 1859) על מסע של חקלאי בטבע השומם. בסוף השיר הגיבור בוחר בטבע על פני הציוויליזציה. ברוח הזאת תורת החיים הנורווגית מעודדת יציאה לטבע גם בשיא עונת החורף, בין אם מושלג בחוץ, ובין אם גשום או רק קפוא באופן טיפוסי. "Friluftsliv הוא יותר מסתם פעילות, זה סוג של אורח חיים", מסביר לאסה היימדל, מזכ"ל ארגון Norsk Friluftsliv, ארגון המייצג 5,000 קבוצות חוץ (Outdoors) הפעילות כיום בנורווגיה. "הוא קשור באופן עמוק לתרבות שלנו ולמשמעות של להיות נורווגי".
מתברר שהקשר אל הטבע והחוץ כל כך עמוק שיש אפילו מילה מיוחדת לפעולה של שתיית בירה בחוץ - Utepils. לדברי היימדל, ה־Friluftsliv לא מיועד רק לטיילים מקצועיים, לחובבי סקי ואקסטרים או לחוקרי טבע, אלא משהו שמתאים לכל אחד, ואפשר ליישם אותו בשלל דרכים פשוטות. למשל, טיולים בטבע עם חברים, פיקניקים, טיול רגלי באופניים אחר הצהריים או אפילו הליכת בוקר עם הכלב כשקר בחוץ. ואם יציאה אל הכפור הנורווגי למסעות בטבע עם חברים נשמעת לכם חוויה מקפיאת עצמות, עוד לא שמעתם כנראה את אחד הפתגמים הנורווגיים העתיקים: "אין דבר כזה מזג אוויר רע, רק לבוש לא מספיק טוב".
לחבק את החורף מבחוץ
אבל נראה שכדי לאמץ את הפרילו צריך קצת יותר מסוודר חם עם דוגמת איילי צפון. לפי קרי ליבוביץ, פסיכולוג בריאות מאוניברסיטת סטנפורד, הגישה הנורווגית לא עוסקת רק בהתגוננות פיזית מפני הקור אלא בגישה לחיים. כדי להתחקות אחר הרגלי החיים של הסקנדינבים הוא אף נסע לאוניברסיטה הצפונית ביותר בעולם בטרומסו, נורווגיה, כ־200 קילומטר מצפון לחוג הארקטי, במטרה לגלות כיצד הם חיים במהלך החורפים הארוכים ומהם סודות האושר שלהם.
"חשיבה חיובית לחורף"
במאמר שפורסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", מסביר ליבוביץ שכדי להתחבר לחורף יש צורך בשינוי הגישה כלפיו ובהחלפת סט הערכים שאנחנו מייחסים לו. הוא מכנה זאת "חשיבה חיובית לחורף" (Positive Wintertime Mindset) וממליץ לכולם לאמץ את רוח הפרילו, בייחוד בחורף הקרוב, שעומד בסימן הקורונה. לדבריו, במקום להרגיש מדוכאים ומבודדים בבית במזג האוויר הקר, כדאי לנו ללמוד מהסקנדינבים איך להמשיך ולהיפגש בחוץ. במחקר שערך הוא מצא שהסקנדינבים רואים בחורף תקופה מיוחדת בשנה, כזו שמלאה בהזדמנויות להנאה ולהגשמה, ולא כזמן מגביל או מעורר חרדה. עוד הוא מצא כי חשיבה חיובית כלפי העונה הקרה קשורה ברווחה נפשית, בסיפוק רב יותר מהחיים וברגשות חיוביים יותר.
למייק ויקינג, מנכ"ל המכון לחקר האושר בקופנהגן, יש אפילו מילה מיוחדת לרווחה הנפשית שחשים אחרי ששוהים בחוץ – Outdoorphins, מילה המורכבת מחיבור המילים Outdoor (חוץ) ואנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר). גם ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" מעודד את המגמה של חיבוק החורף מבחוץ במקום מתוך הבית, ומכתיר את ה־Friluftsliv כיורש החדש של ההוגה. לצורך כך הוא מביא שורה של מחקרים קודמים שמתייחסים להשפעה המיטיבה שיש לטבע על המוח ולהשפעה המיטיבה שיש לשהייה בסביבה הטבעית על מצב הרוח שלנו, בייחוד בתקופת הקורונה. כך לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2019 בכתב העת Nature מצא שבילוי של שעתיים בשבוע בסביבות טבעיות כמו פארקים או שטחים ירוקים מגביר את הרווחה הנפשית.
מיינד סט: אסטרטגיות לשינוי הגישה לחורף
בעקבות המחקר שערך קרי ליבוביץ, פסיכולוג בריאות מאוניברסיטת סטנפורד, בתקופה שבה התגורר בקוטב הצפוני, הוא מתמקד ב"חשיבה חיובית לחורף" ובשינוי סט הערכים שלנו כלפיו כדרך להפיק את המיטב מהעונה הקרה. הנה שתיים מהתובנות שהוא מעלה:
התמקדו בדברים החיוביים של החורף.
נסו להעריך את החורף במחשבות שלכם ובדיבור עליו. תחילה נסו להבין מה אתם אוהבים בחורף. למשל, חדוות הבישול, רעש הגשם או מראה השלג, והתמקדו במודע בדברים האלה. קיום חשיבה חיובית לחורף לא אומר להתכחש למציאות החורף או להעמיד פנים שאתם אוהבים כל היבט שלו. כאשר יורד גשם, למשל, אולי הכל יהיה קצת בוצי ורטוב, אבל מצד שני – איזה מראה יפה יש לעצים בגשם! אתם יכולים לבחור איזו גישה לאמץ.
חפשו את ההזדמנויות שהחורף מציע במקום את המגבלות.
למשל, השתמשו באור כדי לחגוג את חושך החורף. בתוך הבית או סביב האח אפשר להדליק נרות, ובחוץ - מדורות. זו לא רק דרך ידידותית להתכנס סביב האור, אלא הזדמנות לרגע מודע וליציקת תוכן.
אבל גם אם אנחנו יודעים שבסופו של דבר נפיק הנאה רבה מהשהייה בחוץ, הקושי הוא בדרך כלל לעשות את הצעד הראשון. "למרות שמדובר בקצת מאמץ לצאת", אומרת אידה סולחוג, חוקרת פסיכולוגיה באוניברסיטת טרומסו, "כשאנחנו כבר נמצאים בחוץ, לבושים היטב בבגדים חמים, תמיד נרגיש טוב יותר ממה שחשבנו שיהיה: פחות סוער ופחות קר ממה שהיה נראה מבפנים". אם אתם רוצים לעשות צעד ראשון לעבר הפרילו, תתחילו בלקחת דוגמה מההשטאג friluftsliv# שמציג סקנדינבים נאים וספורטיביים במרחבי שלג אינסופיים, מטפסים על נופים הרריים, עושים קמפינג בטבע או מדליקים מדורות פוטוגניות.
באתר של Norsk Friluftsliv מצאנו מידע למי שרוצה ליישם את התורה הלכה למעשה, עם כתבות כמו "שבעה טיפים שיעזרו לכם להפוך את הזמן החשוך למואר יותר" (מטיול עם חבר להפגת הבדידות ועד הדלקת מדורה לילית ובישול בפרימוס). מי יודע, אולי הסוד האמיתי של החורף הנורווגי הוא שילוב בין פרקטיות פשוטה לפילוסופיה מרוממת נפש.
פרילו למתחילים
אם ההוגה זכתה לעשרות ספרים ששטחו את משנתה, כרגע הספר המשמעותי שנכתב על הפרילו הוא Connect with Nature the Way the Norwegian Way (אוליבר לוק דלורי, 2020). הנה שש נקודות מבט רעננות על הקר המוכר שהוא מציע לאמץ:
1. מצאו זמן גם לצד הפראי
אם יש לכם גישה למקומות טבע פראיים באמת, צאו מפעם לפעם גם לחוויות הרפתקניות יותר בטבע.
2. תתחילו בקטן
במיוחד בתקופת הקורונה, גם טיולים קצרים ומהירים בימים סוערים או פיקניק חורפי בפארק ישיגו את אפקט הפרילו.
3. התבוננו בטבע בפליאה
נסו להפוך כל טיול ל"טיול פליאה", כלומר כזה שמלווה בהתבוננות בפלא הזה שנקרא טבע.
4. העבירו פעילויות החוצה
נסו לערוך חלק מהפגישות בחוץ, וחפשו ב־Google Maps אחר שטחים ירוקים בקרבת מקום (כמובן בהתחשב בהנחיות הקורונה ובמצב הגשם).
5. הקדישו תשומת לב למזג האוויר
התייחסו למזג האוויר החורפי כדרך להתחבר לעולם שסובב אתכם. מזג אוויר הוא תופעה מופלאה, שימו לב לאיתני הטבע וגלו איך אתם מתחילים להעריך היכן אתם נמצאים במרחב ובזמן.
6. גלו טבע גם בנוף אורבני
חפשו פיסות טבע ונקודות חן גם בנוף האורבני בסביבת הבית והשכונה שלכם. פתחו את הדלת, צאו החוצה, נשמו עמוק, ואז אמרו לעצמכם: "עכשיו אני הולך לחיות מחדש".
טבע ישראלי: 3 הצעות לטיולי חורף ברחבי הארץ
זרימות בצפון
הירדן ההררי הוא הקטע הדרמטי של נהר הירדן הזורם בפראות מדרום לעמק החולה ועד לכנרת. בחלקו הדרומי של הירדן, מעט לפני הכנרת, הנהר לובש צורה טבעית ופראית. פיתולים ומפלים רבים ממלאים את כל אורך הנהר. הטיול לצד מי הנהר ובתוך צמחייה מוריקה מתחיל ליד שרידי המבצר הצלבני, מצד עתרת. בהמשכו עוברים על פני תחנות קמח ישנות ותחנה הידרו־אלקטרית על גדת הנהר. חוזרים לאורך הגדה המערבית של הנהר, הצופה אל הנהר והטבע המסעיר שבו. המסלול כולל שפע צמחייה ובעלי חיים ומפעלים עתיקים וחדשים המנצלים את כוח המים בזרימתם. המסלול מעגלי ומתאים למשפחות.
חפשו ב־Waze: מצד עטרת.
צפרות במרכז
בשפך נחל דליה יש אזור שנקרא "הדיפלה", שבעונה זו גדוש בציפורים נודדות וחורפות - עופות מים, שקנאים, אנפות, חופמאים שונים וגם דורסים. שפך הנחל הוא למעשה שמורת טבע ללא תשלום, ובדרך אליו תוכלו לעצור גם ברכס כורכר מרשים עם פריחת רקפות מהפנטת. איך? כשמגיעים לפארק הדיג פונים שמאלה, ממשיכים כ־200 מטר, וחונים בצד הכביש. ליד רכס הכורכר, שנחשב לבית גידול בסכנת הכחדה לאורך חופי ישראל, תפגשו את הפריחות המיוחדות הנובעות מסוג הסלע.
חפשו ב־Waze: פארק הדיג מעיין צבי.
שקיעות מדבריות בדרום
זהו מסלול קצר בנחל כידוד שיוצא ממצפה מואב בשביל הירוק לנחל כידוד, ועולים מערבה לעיר ערד. מה רואים בדרך? נחל, קניונים, גבי מים. ממצפה מואב יש נופים עד ים המלח והרי מואב ושקיעה מדהימה כמעט בכל יום, ללא ספק אחת התצפיות היפות בארץ. המסלול כולל הליכה של שעתיים־שלוש ומתאים למשפחות.
חפשו ב־Waze: מצפה מואב.
ייעוץ מקצועי: מדריכי החברה להגנת הטבע - שימי בנימין, בית ספר שדה גולן־חרמונים; שחף רטר, בית ספר שדה חוף הכרמל; עינב קוצר, בית ספר שדה עין גדי
