עד שפרץ משבר הקורונה, היה יניב בן-נאים איש עסקים אמיד, שהרוויח סכומים נאים והצליח במיזמים שניהל. רצה הגורל, וכל העסקים שהיו בבעלותו לא יכלו לפעול תחת המגבלות שהוטלו על ידי משרד הבריאות, ובתוך יום אחד התהפכו חייו מכל הבחינות, ובעיקר מהבחינה הכלכלית. "לפני הקורונה הייתי בעונת השיא שלי", הוא אומר. "תמיד התעסקתי בהרבה תחומים, כדי שגם אם משהו אחד לא מסתדר, אפשר לחפות על זה בתחומים אחרים, שבהם אני מצליח ומרוויח. במשבר הקורונה הכל דמם; כל המיזמים שניהלתי, נעצרו, וברגע אחד ירדתי מהכנסה גבוהה מאוד לאפס".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
מישהו אחר היה אולי שוקע בדיכאון או יוצא לרחובות בניסיון לשנות את רוע הגזירה; בן-נאים החליט לנצל את הזמן הפנוי שהיה בידיו, כדי להקים מיזם חדש – אתר בשם z-school, המקשר בין מורים לתלמידים במטרה לייצר שיעורים פרטיים במחירים נוחים יחסית – כשהוא עצמו, לדבריו, לא מרוויח על כך ולו שקל אחד. כל זה קרה בעקבות ראיון שנוי במחלוקת עם יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, ששודר באפריל האחרון בחדשות 12.
צפו בו:
שני פרצופים
בן-נאים (45), תושב תל אביב, "יזם בנשמתו" כהגדרתו, עסק במגוון תחומים: לפני שש שנים נעשה שותף בחברה המספקת מיקור חוץ לחברות הייטק; קודם לכן הקים רשת לתיירות מרפא, המאפשרת לישראלים לקבל שירותי רפואת שיניים בחו"ל, ניהל חברת הפקות של אירועים ואיתר מומחים מתחום הנדל"ן להרצאות במסגרת ליין שבו הוא שותף. הקוטביות בין העיסוקים הרבים התחילה כבר בילדותו בחיפה: בחטיבת הביניים למד תיאטרון, ואילו בתיכון נרשם למגמת חשמל. אבל הוא לא רק למד. "הרגשתי שאני צריך לעשות משהו מעבר ללימודים", נזכר בן-נאים, "אז בגיל 17 התחלתי לארגן אירועים. זה התחיל מאירועים קטנים שנערכו בבית של חבר שגר בדניה, ונמשך עם מסיבות קריוקי ואירועים גדולים שערכנו לסטודנטים באוניברסיטה. עשינו מזה כסף יפה מאוד. היו לי שני פרצופים: ביום הייתי חנון, ובערב, איש מסיבות וחיי לילה. גם כשהתבגרתי, לא פעם שאלו אותי למה אני מפיק אירועים אם יש לי הכשרה של מהנדס חשמל. אז נכון שהייתי טוב בלימודים, אבל זה לא היה החזון שלי. לא ראיתי את עצמי יושב מול מחשב כל היום. תמיד חשבתי שצריך עוד משהו".
אחרי שירות צבאי כבקר ירי בחיל האוויר למד הנדסת חשמל בשלוחה של הטכניון בתל אביב, ובמקביל, המשיך להפיק אירועים וכן עבד בעיתון של אוניברסיטת חיפה. עם סיום הלימודים המשיך עם היזמות, ניהל אתר שעסק במכירות של הדקה ה-90 והיה שותף במספר מקומות בילוי תל-אביביים. "לא התבליינתי", הוא מדגיש. "הכל היה עבודה נטו. הייתי חוזר הביתה באחת בלילה וקם בשמונה בבוקר לעבודה".
לעסקים השונים נוספו יוזמות חדשות, ואז הגיעה הקורונה. "יכולתי לנסות לחפש אשמים ולצאת להפגנות, או להשלים שזו המציאות, לא רק בישראל אלא בכל העולם, ומשם להרים את הראש מעל למים, לחשוב חיובי ולהחליף כיוון. הראיון עם מזכ"לית הסתדרות המורים נתן לי רעיון. היא אמרה שם שהמורים לא ייתנו אפילו יום לימודים אחד נוסף בחופש הגדול, ובעקבות זה הייתה עליה ביקורת קשה. באותו ערב הלכתי לישון מהורהר, והתעוררתי באמצע הלילה עם מחשבות בנושא. ניסיתי להבין איך מעבירים תכנים איכותיים בתקופה כזאת, וגם עוזרים מבחינה חינוכית וחברתית".
בבוקר קם עם החלטה להנגיש תוכן לימודי לילדים בכל הארץ, וכך נולד המיזם החדש שלו, z-school. "מדובר בפרויקט חברתי-חינוכי לכל דבר", אומר בן-נאים. "החלטתי שאני רוצה לאפשר לתלמיד מקריית שמונה ללמוד עם תלמיד מבאר שבע, ולמורה מחיפה ללמד ילד מתל אביב. מבחינה חינוכית ראיתי כאן למידה והעשרה, וברמה החברתית היה לי חשוב שהשיעורים יהיו בזול".
התלמידים נותנים ציונים למורים
להקמת הפרויקט ולניהולו הצטרפו שני שותפים – עומר הרץ, שעוסק שנים רבות בתחום הסטארט-אפים, וחגית עגור-הלוי, שעוסקת בתחום החינוך כמנהלת וכמדריכת מורים והורים זה יותר מ-20 שנה. השלושה הצליחו להקים את המיזם בתוך חודש ימים בלבד: בן-נאים התעורר עם הרעיון באפריל – וראה את התוצר הסופי כבר במאי. עד כה הצטרפו למיזם כ-800 מורים מקצועיים וכ-2,000 תלמידים, ונערכו כ-1,000 שיעורים. המודל העסקי התבסס בתחילת הדרך על גביית עמלה של עשרה עד 15 אחוזים מהמורים, אבל בתוך זמן קצר החליטו בן-נאים ושני שותפיו לוותר על רווחים. "הבנו שגביית עמלה מהמורים תוביל לעלייה במחירי השיעורים", אומר בן-נאים, "אז בהחלטה משותפת נהפכנו לפרויקט ללא מטרות רווח, שאותו אנחנו מממנים עם הון אישי ושעות עבודה. המטרה היא לעזור לחברה ולקהילה עד כמה שאפשר. לנו יש אפשרות עכשיו לממן דבר כזה, בעוד שמשפחות ישראליות רבות חוות משבר עצום".
בסופו של דבר יצא שכל תלמיד משלם 60 שקל עבור שיעור שבו משתתפים שניים-שלושה תלמידים, או 90 שקל עבור שיעורי פרטי. המורים מקבלים עבור כל שעה בין 120 ל-300 שקל. "ברור לנו שהפרויקט יכול לקום וליפול על התכנים המועברים, על איכות המורים ועל חוויית המשתמש, שאמורה להיות נעימה ופשוטה", אומר בן-נאים. "כדי להקפיד על רמה, כל השיעורים מוקלטים, וכל המורים מקבלים ציון מהתלמידים. מורה שמקבל ציונים נמוכים, לא ימשיך איתנו".
התהליך הוא כזה: הורה נכנס לאתר, רושם את הגילאים של ילדיו ומקבל רשימה של כל השיעורים המתאימים להם, לפי שעות. אם הוא מעוניין בשיעור מסוים שלא נמצא במערכת, הוא יכול לפנות לאתר, וייעשה מאמץ למצוא תלמיד שותף ומורה מתאים. בינתיים, אומר בן-נאים, התגובות נלהבות. "אמא אחת אמרה לי ששנים היא מנסה לקחת את הבן שלה לשיעור פרטי, אבל אחרי חצי שעה השיעור מסתיים במורת רוח", הוא מספר, "בעוד שאצלנו הוא ישב מול המסך במשך שעה שלמה, ובסוף השיעור רצה עוד. עם הזמן הבנו שאנחנו מספקים אלטרנטיבה למשחקי מחשב. גילינו גם שהמוטיבציה של התלמידים להשתתף בשיעור גדולה יותר כשמצטרף אליהם חבר. במיזם משתתפים גם ילדים ישראלים שגרים בחו"ל, ושיכולים ללמוד עם חברים מהארץ".
בן-נאים סבור שלעיתוי של השקת המיזם יש חשיבות רבה. "אם היינו עושים את זה לפני שנה, רוב המורים לא היו יודעים איך לתפעל את הזום, ולא הייתה נכונות כזו מצד הורים ותלמידים לפלטפורמת למידה אונליין. כיום ההיצע של המורים הטובים שמבינים את הזום גדול יותר מבעבר. חשוב לנו לגייס מורים מקצועיים, גם כאלה שלא שייכים למשרד החינוך, ושיכולים להעשיר את הילדים עם תכנים שלא נלמדים בבתי ספר, כמו אמנות. אנחנו רוצים להגיע גם למגזר הערבי".
"יש עוד צרות חוץ מקורונה". הקליקו על התמונה:
