אלכוג'ל, מוצר מדף צדדי שלא העסיק אף אחד אף פעם, למעט הורים לתינוקות, מצא עצמו בן רגע כמוצר ששווה את משקלו בזהב ונחטף מהמדפים, והכל בזכות ובגנות הקורונה. הקורונה נתנה לו ועכשיו היא לקחה, ונדמה שיחד עם החזרה לשיגרה, גם הוא חוזר למעמדו המקורי. ימי הזוהר של הנוזל הצמיגי והריחני התנדפו, לכאורה.
אבל אין לדעת: גל שני יחזיר את האלכוג'ל בסערה לרשימת הקניות, וגם בלי התפרצות חוזר של הנגיף, ייתכן שהחיים החדשים יחייבו המשך חיטוי אובססיבי של הידיים כחלק מתקנות הבריאות היומיומיות, כלומר אלכוג'ל בתיק באופן קבוע.
מכאן אפשר להבין מדוע תחרות החירום לעיצוב סניטייזרים ומוצרי חיטוי, שהוכרזה בבריטניה בשיא המשבר, עשויה להניב מוצרים עם נראות גבוהה בעתיד הלא רחוק. מארגני התחרות איתגרו מעצבים להגיב במהירות למצב החדש, שבו אלכוג'ל וחבריו אוזלים מהחנויות בכל העולם, ולחשוב על פיתוחים שיהפכו את החיטוי לא רק לאסתטי יותר - אלא גם להיגייני יותר, עם מינימום מגע בין הידיים לבין הבקבוק המזדהם.
לאתגר של סטודיו העיצוב הבריטי Bompas&Parr (המתמחה בחוויות מזון) ומוזיאון העיצוב של לונדון, הוגשו 182 הצעות. מתוכן נבחרו הזוכים בשמונה קטיגוריות. דווקא הקטיגוריה שנחשבת לזניחה יותר בתחרויות - "מעצבים צעירים מתחת לגיל 18" - הניבה הצעה פשוטה וחכמה שמתבלטת מעל שבע האחרות.
בו וויליס (Bo Willis) הציע שני מוצרים: הראשון הוא קיר ירוק, שייבנה ויישתל במבני ציבורים ובמשרדים, ועליו יגדלו צמחים שיש להם תכונות חיטוי טבעיות (אלוורה, קינמון, ציפורן, רוזמרין ואקליפטוס - כותב המעצב הצעיר). מי שצריך לחטא את הידיים מוזמן להתקרב לקיר הירוק, לתחוב את ידיו פנימה ולחכך אותן בצמחים. האטרקציה בוודאי תמשוך אנשים לחטא את הידיים, ביחד או לחוד, וגם אם צריך לוודא שיש צמחים שמסוגלים לספק את החיטוי הדרוש בפורמט הזה - יש כאן רעיון יצירתי ועיצובי מעניין. ההצעה השנייה של וויליס הצעיר היא להדביק על ידית הדלת ספוגית טבולה בחומרי חיטוי, כך שלאחר הפתיחה של הדלת והמגע בספוגית - התגובה האוטומטית תהיה לשפשף את שתי הידיים, וכך הן יחוטאו בוודאות.
בקטגוריית עיצוב בר-קיימא נבחרה הצעתה של טרי הרנשו (Terry Hearnshaw), מעצבת גרפית במשרד האדריכלים הבריטי Nissen Richards. הרנשו החדירה חומר חיטוי לקפסולות עשויות אצות, כדי לייתר את השימוש הנוכחי בבקבוקי הפלסטיק המזהמים. גודלן של הקפסולות הוא כשל מסטיקים עגולים, כך שיהיה אפשר לאפסן אותן במתקני מסטיקים קיימים בלי לייצר מוצר מיותר נוסף.
"אני באמת יכול לדמיין איך זה יכול למנוע סיטואציות חברתיות מביכות ומוזרות, שבהן אנחנו סוחבים בקבוק שלם של חומר לחיטוי הידיים", הסביר את בחירתו עיתונאי האוכל בי ווילסון (Bee Wilson), אחד משופטי התחרות. "אני אוהב את הרעיון שסניטייזר הופך למשהו שיתופי, כמעט כמו ללעוס מסטיק".
בקטגוריית עיצוב המוצר נבחרה הצעתו של סטיב ג'רביס, בעל סטודיו לעיצוב שעובד עם תאגידים כמו "נייקי" ו"אינטל". ג'רביס פיתח "מסיבת בועות"- מכשיר חשמלי שהופך את נוזל החיטוי לבועות. פיצוצן, בעזרת הידיים, מפזר את חומר החיטוי עליהן.
בקטגוריית עיצוב מוצר היוקרה נבחרה הצעתה של סאלי ריינולדס (Sally Reynolds), מעצבת אוסטרלית העובדת בניו-יורק. היא פיתחה מכשיר סטנדרטי למדי, שאפשר למצוא כבר היום בכניסה לקניונים ולבתי עסק שונים בישראל, בגרסה אוטומטית ופחות מעוצבת: ריינולדס מציעה מתקן חיטוי נייח, עשוי פלסטיק ממוחזר, שמופעל באמצעות משאבת פדל רגליים, המזרימה את חומר החיטוי לברז הנמצא בראש המוצר.
בקטגוריית עיצוב לילדים זכו קייט סטרודוויק (Kate Strudwick), איימוס אוידג'י (Amos Oyedeji), אלכסנדר פייסי (Alexander Facey) וניקול סטירנסוורד (Nicole Stjernswärd) עם המוצר Paint Your Hands Clean!. הם פיתחו נוזל לחיטוי ידיים בתוספת מרכיבים הרגישים לרמות חומציות (PH) של העור, וכך ג'ל החיטוי האדום משנה את צבעו כשהוא נמרח על הידיים. התוצאה היא תכשיר שמושך ילדים לשחק איתו ולמרוח היטב את החומר על ידיים עד היעלמות הצבע. להשלמת החוויה, עוצבה אריזת המוצר כשפופרת שבראשה מברשת צבע.
ויש גם ישראלית שהגיעה לשורטליסט - ליאור קנטור:
באתר התחרות ניתן לעיין ברשימת הזוכים המלאה בכל הקטגוריות. כל האב-טיפוסים של המוצרים הזוכים יוצגו בתערוכה מיוחדת במוזיאון העיצוב של לונדון, כאשר זה ייפתח מחדש, ויוצעו למכירה פומבית בבית המכירות "כריסטי". כל ההכנסות יועברו לארגון הסיוע "הצלב האדום" הבריטי.
