פסיפס השילוש הקדוש של הקורונה: גליל נייר טואלט, אלכוג'ל ואלכוהול

בשבע השנים האחרונות ג'ים באקר מילא 85 בורות שנפערו בכבישים ברחבי ארה''ב בעבודות פסיפס. הוא משתמש בטכניקה העתיקה כדי לאייר תכנים פופיים ועכשוויים

מנור בראון

|

08.05.20 | 10:26

גליל של נייר טואלט מוקף בהילה, בדומה לעבודות פסיפס עתיקות, המתארות קדושים (צילום: Jim Bachor)
גליל של נייר טואלט מוקף בהילה, בדומה לעבודות פסיפס עתיקות, המתארות קדושים (צילום: Jim Bachor)
מימין: ג'ים באקר בעבודה. בתחילה היה יוצר באישון לילה, מפחד שיקבל קנס. עם הפרסום השתחרר מהחשש, והיום הוא מגיע לעבוד לבוש בווסט כתום עם קונוסים זוהרים, כאילו היה עובד עירייה. משמאל: עבודה נוספת שיצר בהתאם לצו השעה. איך נראית השלישית? בהמשך הכתבה (צילום: Jim Bachor)
מימין: ג'ים באקר בעבודה. בתחילה היה יוצר באישון לילה, מפחד שיקבל קנס. עם הפרסום השתחרר מהחשש, והיום הוא מגיע לעבוד לבוש בווסט כתום עם קונוסים זוהרים, כאילו היה עובד עירייה. משמאל: עבודה נוספת שיצר בהתאם לצו השעה. איך נראית השלישית? בהמשך הכתבה (צילום: Jim Bachor)

מבורות יצא מתוק: ג'ים באקר, אמן פסיפס אמריקאי משיקגו, ממלא את הבורות הנפערים בכבישים ביצירות פסיפס הומוריסטיות מקוריות. מה שהחל ב-2013 כקמפיין יחסי ציבור לעבודותיו ה''רגילות" הפך לוויראלי, ובעקבות כך לעיסוקו המרכזי בשנים האחרונות. "כולם שונאים בורות בכביש", מספר באקר בראיון ל-Xnet, "התחלתי כשהכביש מול ביתי היה מלא בבורות שפשוט לא הצליחו לטפל בהם; כל פעם כיסו אותם באספלט והם היו צצים שוב. אז עלה הרעיון להשתמש באמנות הפסיפס שלי, שהיא עמידה מאוד, לתיקון הבורות".

 

את הפסיפס הראשון שלו בכביש, כמו את 85 העבודות שיצר לאחר מכן בערים שונות בארצות הברית ובאירופה, הוא לא תיאם עם הרשויות, גם לא ביקש מהעיריות אישור. בתחילת הדרך היה מתקין אותן באישון לילה, מפחד להיתפס ולהסתבך בעבירה על החוק, אך ההכרה לה זכה מאז שחררה אותו מהחשש. לכל התקנה הוא מגיע לבוש בווסט כתום ופורש קונוסים במרכז הכביש – כאילו היה עובד עירייה.

 

אמנות הפסיפס היא אחת העתיקות בעולם, והתאפיינה במוטיבים קישוטיים או דתיים. באקר, שעבד במשך שנים כמעצב גרפי בענף הפרסום, יוצר באמצעות הטכניקה העתיקה יצירות פופיות עכשוויות, עם קריצה הומוריסטית למוטיבים דתיים. "עבדתי בעולם המיתוג 25 שנה, ולכן ניסיתי ליצור לעבודת הכביש הראשונה זהות מותגית, מעין 'בור כביש קלאסי של שיקגו'. יצרתי עבודה בשחור-לבן, עם הכיתוב 'בור כביש' ומעל הכיתוב אלמנטים מתוך הדגל העירוני. רציתי שאנשים יגידו בציניות וגאווה, 'וואו, זה בור כביש מתוצרת שיקגו!'"

 

צוחק לסגידה לאלכוג'ל (צילום: Jim Bachor)
    צוחק לסגידה לאלכוג'ל(צילום: Jim Bachor)

     

    את פסיפס הגרילה הגדול והאקטואלי ביותר השלים באקר לפני עשרה ימים. שמה של היצירה "השילוש הקדוש של ימינו", והוא השתמש ברצף של ארבעה בורות צמודים. חבר שלח אליו צילום של הכביש, והוא לא עמד בפיתוי. "ברור שנושא השעה הוא וירוס הקורונה", הוא מספר. ''אלו לא זמנים שמחים, וניסיתי לייצר עבודה משעשעת".

     

    באקר יצק את הבטון והטביע בתוכו אבנים בצורת גליל של נייר טואלט, אלכוג'ל ואלכוהול. "הדימויים מוקפים בהילות, בדומה לעבודות פסיפס המתארות קדושים, כדי לצחוק לצורה בה אנשים סוגדים להם". בבור האחרון והקטן הוא יצר כוכב אדום, המופיע בדגל שיקגו.

     

    הנה השילוש הקדוש (פחית הבירה ניזוקה כבר במהלך ההתקנה) וגם כוכב מתוך הדגל העירוני:

     

     

    מתהליך העבודה:

     

     

     

    איך מעצב לוגואים הופך לאמן פסיפס?

     

    בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, טס באקר (56) לראשונה לאירופה והתאהב בהיסטוריה ובאמנות העתיקה של רומא, פריז ולונדון. כעשור מאוחר יותר חזר לאיטליה כמתנדב בחפירות ארכיאולוגיות בפומפיי. "בהדרכה שעברנו הסבירו לנו ששיש וזכוכית לא מתפוגגים, אלו יצירות שנראות בדיוק כמו שהאמן רצה לפני אלפיים שנה. זה מה שמניע את העבודה שלי מאז, הרצון לייצר משהו שיש לו פוטנציאל לשרוד הרבה אחריי". בהמשך חזר לאיטליה ללמוד טכניקות פסיפס, כתחביב צדי לעבודתו במשרד פרסום גדול. כשפוטר בשנת 2011 הפך את התחביב למקצוע והחל ליצור עבודות פסיפס למסעדות ולמוסדות במשרה מלאה.

     

    אך בניגוד לפסיפסים של אתרים עתיקים, עבודות הכביש של באקר שורדות הרבה פחות. רק כשליש מתוך 85 היצירות עדיין קיימות, ומצבן משתנה מיום ליום. גם אלה ששורדות את המכוניות הן פגות תוקף. "בארצות הברית כבישים נסללים מחדש מדי 4 שנים בממוצע", מסביר באקר. ''באתר שלי יש מפה עם מיקומים, ואני מנסה לעדכן שם גם במצבן. אנשים יוצאים לסיורים בעקבות העבודות ואז כותבים לי, איפה הן? אנחנו לא מוצאים".

     

     

      

      

     

     

    כדי להתפרנס מאמנותו באקר מוכר חולצות, סיכות, פאזלים וצילומים של העבודות. לפעמים הוא תופס כיוון פוליטי, כמו עבודה שיצר עם דיוקנו של טראמפ, או סדרה ביקורתית שיצר לעיר ניו יורק.

     

     

     

    "כולם שונאים בורות בכביש ואוהבים פרחים, גלידה וג'אנק פוד'', הוא מסכם. ''הצבע תופס את העין, זאת אמנות שנותנת את התחושה ההפוכה לתחושה שמעורר בור שחור בכביש. אני אוהב את אפקט ההפתעה".

     

    -----------------------------------------------------------

    לחצו על התמונה לפסיפסים עכשוויים מסוג אחר לגמרי, דקורטיבי ויקר:

     

    ההיפך ממחתרתי: לחצו לראיון עם רוסלה ביזאצה (צילום: Bisazza- HeziBank)
    ההיפך ממחתרתי: לחצו לראיון עם רוסלה ביזאצה (צילום: Bisazza- HeziBank)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד