חברות הכי טובות - ומפעילות מיזם עסקי נשי שמתאים לימי הקורונה

רותם אליהו ושורוק עותמאנה נפגשו במקרה, התיידדו והקימו קניון וירטואלי שמבוסס על חנויות בבעלות נשים. בשיחות שלהן (ובראיון הזה) הן לא מדברות רק על ביזנס

גלי לויטה ליבוביץ

|

23.04.20 | 02:09

שורוק עותמאנה (מימין) ורותם אליהו. "אין יום שבו אנחנו לא מדברות לפחות חמש פעמים" (צילום: מתפש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
שורוק עותמאנה (מימין) ורותם אליהו. "אין יום שבו אנחנו לא מדברות לפחות חמש פעמים" (צילום: מתפש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
רותם אליהו בחצר ביתה שבכוכב יאיר. "לכל בעלי העסקים הקטנים יש אתגרים, אבל לנשים יש יותר"  (צילום: יאיר שגיא)
רותם אליהו בחצר ביתה שבכוכב יאיר. "לכל בעלי העסקים הקטנים יש אתגרים, אבל לנשים יש יותר" (צילום: יאיר שגיא)
שורוק עותמאנה במרפסת ביתה שבבאקה אל-גרבייה. "אני מכירה הרבה אנשים מהמגזר שרוצים בדו-קיום הזה ומעודדים אותו"  (צילום: אלעד גרשגורן)
שורוק עותמאנה במרפסת ביתה שבבאקה אל-גרבייה. "אני מכירה הרבה אנשים מהמגזר שרוצים בדו-קיום הזה ומעודדים אותו" (צילום: אלעד גרשגורן)

בלי שום כוונה ותכנון, משבר הקורונה תפס אותן ערוכות ומוכנות עם פלטפורמה שיכולה לסייע לעסקים קטנים – אחד המגזרים במשק שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר בימים אלה. הן לא נביאות, לא רואות בכוכבים ולא קוראות בקפה, כך שלא הייתה להן שום דרך לחזות את מה שקורה עכשיו: הן שתי יזמות חברתיות, שנפגשו באקראי, נעשו חברות טובות והקימו את ממצאתי (מבטאים כמו "מה מצאתי"), קניון אונליין שהוקם כדי לקדם עסקים קטנים של נשים ולעזור להן להגיע לעצמאות כלכלית. ומדובר בנשים מכל הארץ ומכל המגזרים – יהודיות, מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

השתיים הן רותם אליהו (34), נשואה ואם לארבעה מכוכב יאיר, ושורוק עותמאנה (41), נשואה ואם לשתיים מבאקה אל-גרבייה – וכפי שאפשר להבין מהשמות וממקומות המגורים שלהן, שיתוף הפעולה שלהן מבטא רעיונות יפים לא רק מההיבט העסקי.

 

הכירו את קניון ממצאתי:

 

 

מהיום הראשון היה קליק

 

רותם אליהו היא בעלת תואר שני בחינוך, ועכשיו עובדת על דוקטורט בספרות העוסק במשורר הדרוזי נעים עריידי. היא גדלה בפתח תקווה, ובעבר לימדה בבית הספר לאמנויות בתל אביב והייתה מרצה מן המניין באוניברסיטת בר אילן, שם גם יזמה תוכנית לקידום לימודי פיזיקה בקרב סטודנטיות דרוזיות. "בעקבות המיזם הזה הגיעו אליי המון בקשות לקדם תוכניות דומות", היא אומרת. "התחלתי לעבוד על כתיבת תוכניות חברתיות וחינוכיות למוסדות גדולים, כולל לאגף הדרוזי-צ'רקסי במשרד החינוך. בנוסף, יזמתי הקמה של משרד טכנולוגי בדלית אל-כרמל כדי לאפשר לבני המגזר הדרוזי להתקרב להייטק".

 

שותפתה שורוק עותמאנה, ילידת טייבה, היא בעלת תואר ראשון במדעי הרפואה ותואר שני במדעים מדויקים. "הרבה שנים עבדתי במחקר ובמעבדות", היא אומרת, "ואחרי שנולדה בתי השנייה, החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי מקצועי והגעתי לניהול של תחום התרופות בשתי חברות גדולות, שבאחת מהן אני עובדת עד היום".

 

הן נפגשו בשיעור ראשון בקורס להכשרת דירקטורים מטעם עמותת יסמין, הפועלת לקידום עסקים בבעלות נשים יהודיות וערביות. "כשדברים צריכים לקרות, הם פשוט קורים", אומרת אליהו. "אני נכנסתי לכיתה והתיישבתי; שורוק איחרה בכמה דקות ותפסה את הכיסא לידי, שהיה האחרון שנשאר פנוי. אמרנו זו לזו: 'נעים מאוד', אחר כך התלחשנו, וקשקשנו, וזה נמשך גם בהפסקות ובשיחות טלפון לתוך הלילה. ככה התפתחה חברות עמוקה וטובה". עותמאנה מוסיפה: "מהיום הראשון היה בינינו קליק. היינו באותו ראש וגיבשנו יחד את הרעיון להקים את קניון ממצאתי. שתינו מאוד התחברנו לציבור של בעלי העסקים הקטנים בארץ ולאי-הוודאות שלהם לגבי הצלחתם או כישלונם. רצינו לעשות משהו רוחבי, שיכלול יהודים וערבים".

 

רותם אליהו. "כשדברים צריכים לקרות, הם פשוט קורים" (צילום: יאיר שגיא)
    רותם אליהו. "כשדברים צריכים לקרות, הם פשוט קורים"(צילום: יאיר שגיא)

     

    הקניון הווירטואלי שלהן עלה לאוויר באוגוסט 2019, ובו עסקים שכולם בבעלות נשים ושמציעים תוצרת ישראלית בלבד. כיום יש בממצאתי קרוב ל-100 חנויות (70 קיימות ועוד כ-20 בהקמה), ולצידן צוות טכני, שליחים שמגיעים לכל הארץ, אנשי מינהלה, שיווק, יחסי ציבור ועוד. שתי המנהלות עובדות מבתיהן. "בתמורה לתשלום חודשי של 280 שקל מקבלת כל בעלת עסק מערכת תמיכה מאיתנו, אפשרות להשתתף במפגשים, בסדנאות ובכנסים מקצועיים ולהשתמש בעמוד הפייסבוק של הקניון", אומרת אליהו. "מתחילת הדרך, הרבה לפני הקורונה, תמכנו בחיזוק העסקים הקטנים ובתוצרת המקומית".

     

    "יכול להיות שבעלי אקספרס אותו מוצר יהיה קצת יותר זול", מוסיפה עותמאנה, "אבל כשקונים מוצרים של עסקים מקומיים, נותנים פרנסה לעסקים מקומיים".

     

    הכירו שתיים מנשות העסקים שפועלות בממצאתי:

     

     

    יום הולדת משותף לבעלים

     

    השתיים גאות בעובדה שהקניון שלהן מעמיד במרכז את נשות העסקים שפועלות בו. "כל עסק מוצג אצלנו באמצעות תמונה של הבעלים, הסיפור האישי שלה ומה היא מוכרת", אומרת אליהו.

     

    ולמה החלטתן שזה יהיה קניון של עסקים נשיים בלבד?

    "לכל בעלי העסקים הקטנים יש אתגרים, אבל לנשים יש יותר", אומרת אליהו. "עם כל הכבוד לקדמה ולשוויון, הרוב המכריע של הנשים נאלצות לנהל משק בית במקביל לעסק. האתגר הזה קיים גם בבתים הכי ליברליים, ובוודאי במשקי בית שנמצאים במגזרים מסוימים או בפריפריה. נשים צריכות להתמודד עם סוגיות מורכבות כמו ניהול עסק אחרי לידה, שילוב בין קריירה לניהול בית: אלה סוגיות שרלוונטיות בעיקר לנשים".

     

    עותמאנה מספרת שהחברה הערבית עברה מהפך בשנים האחרונות ביחסה לנשים. "אם פעם נשים לא היו יוצאות מהבית בכלל, בשנים האחרונות בנות יוצאות ללימודים בארץ ובחו"ל כבר בגיל 18", היא אומרת. "גם התפיסה של ההורים לגבי הבנות שלהן השתנתה. האתגר שעומד בפנינו כרגע במגזר הוא המעבר לדיגיטל".

     

    "הקניון שלנו עוזר לעסקים האלה להתקיים. הרי השימוש במרחב הווירטואלי הוא עכשיו הרבה יותר משמעותי. יש גם תחושה של רצון כללי לפרגן למוצרים מקומיים, וגם במגמה הזו הקניון שלנו משתלב היטב"

    הקניון הווירטואלי משתלב כמובן בתהליך הזה. הוא גם רלוונטי במיוחד בימי הקורונה. עם פרוץ המשבר הבינו אליהו ועותמאנה שעליהן להתאים את עצמן למצב, והחליטו לסבסד את המשלוחים ללקוחות באופן מלא, בעוד שקודם לכן הן סבסדו אותם באופן חלקי בלבד. ולמרות העובדה שכל העסקים הם אונליין, גם בקניון הזה הייתה פגיעה. "רגע לפני הקורונה היינו אמורות להשיק קמפיין עבור זוגות שמתחתנים, שבו שולבו כל בעלות המקצוע שעוסקות בתחום – וכמובן שהוא נפל", אומרת אליהו. "עם זאת, היום הקניון שלנו עוזר לעסקים האלה להתקיים. הרי השימוש במרחב הווירטואלי הוא עכשיו הרבה יותר משמעותי. יש גם תחושה של רצון כללי לפרגן למוצרים מקומיים, וגם במגמה הזו הקניון שלנו משתלב היטב".

     

    "חשוב לנו גם לשמור על המורל של הנשים שפועלות אצלנו, לעודד אותן ולעזור להן", אומרת עותמאנה. "למשל, ביקשנו מכל אחת מהן לצלם סרטון של עצמה ושל העסק שלה, והפצנו את הסרטונים בקהילות וברשתות החברתיות".

     

    אתן מרגישות שהחברות שלכן היא סמל לדו-קיום?

    אליהו: "מדובר בחברות עסקית ובשותפות אמיתית. שורוק ואני גרות 25 דקות זו מזו, ואין יום שבו אנחנו לא מדברות לפחות חמש פעמים, ולא רק על עסקים. כל ההתערבבות הזו היא חלק מהחיים שלי: זה בא לידי ביטוי גם בתחומי העיסוק שלי וגם בדרך שבה אני חיה".

     

    עותמאנה: "אנחנו קודם כל חברות טובות. הילדים שלנו מכירים, וגם הבעלים, שנולדו באותו תאריך – 3 בפברואר. אם אחת מאיתנו נוסעת לחו"ל, השנייה שומרת על הילדים. ככלל, אני לא מסתכלת על אנשים לפי מגזר או מחשבה פוליטית, אלא כבני אדם, וזה גם מה שאני מקרינה לסביבה. אני מכירה הרבה אנשים מהמגזר, כולל בבאקה אל-גרבייה, שרוצים בדו-קיום הזה ומעודדים אותו".

     

     

       

      יובל זנדבנק ניצל את משבר הקורונה להקמת מיזם חברתי חשוב. הקליקו על התמונה:

       

      "מערכות הסיוע העירוניות והממשלתיות הן מסורבלות, ביורוקרטיות ומתקשות לתת מענה לצרכים ולצרכנים". הקליקו על התמונה (צילום: קובי בן שושן)
      "מערכות הסיוע העירוניות והממשלתיות הן מסורבלות, ביורוקרטיות ומתקשות לתת מענה לצרכים ולצרכנים". הקליקו על התמונה (צילום: קובי בן שושן)

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד