לפני ארבעה חודשים הלכה לעולמה אלליה מרפי, האמריקאית המבוגרת ביותר, כשהיא בת 114. מרפי, ילידת קרוליינה הצפונית, המשיכה את דרכן של נשים אחרות בעולם שזכו לחיים ארוכים מהרגיל, ובראשן ז'אן לואיז קלמן הצרפתייה, שחיה עד גיל 122 והלכה לעולמה לפני כ־20 שנה, ואמה מורנו האיטלקייה, שהלכה לעולמה לפני כשלוש שנים, בגיל 117. נשים, כך מוכיחים הנתונים, מאריכות חיים יותר מאשר גברים, גם אם לא יגיעו לשיאי הגיל הללו. בישראל עומד ההפרש על כארבע שנים, כשתוחלת החיים הממוצעת של נשים עומדת על 84.8 שנים לעומת 80.9 שנים בקרב הגברים. בעולם ההפרש אף גדול יותר, למרות העובדה שתוחלת החיים של שני המינים נמוכה יותר.
האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת
מחקר שפורסם באחרונה מאשש את הנתונים בהסבר ביולוגי מרתק לתופעה: הכרומוזום X הכפול, שנמצא אצל נשים, מגן עליהן למעשה. לגברים יש רק כרומוזום אחד מסוג זה. ההסבר מצטרף לשורת מחקרים נוספים שנערכו בעולם בתחום זה בעשור האחרון. כולם מבקשים לדעת את הסוד לאריכות הימים הנשית, לא רק כדי לדעת את הסיבה, אלא גם כדי להבין מנגנונים ביולוגיים בעלי חשיבות לחיינו באופן כללי. אחרי הסברים התנהגותיים שונים שניתנו בעבר, כמו אורח חיים פחות בריא של הגברים, ההסברים המדעיים צוברים תאוצה ומספקים תשובות ייחודיות.
אלליה מרפיש האמריקאית שהלכה לעולמה בגיל 114
תודות לכרומוזום הכפול שיש רק לנשים
כבר בשנת 2006 העלו חוקרים מהמרכז למדע ורפואה באוניברסיטת טקסס את ההשערה שלכרומוזום המין X יש אפקט מגן של אריכות ימים. אחד הרמזים הגנטיים לכך הגיע מכיוונה של מחלת הפרוגריה, שמכונה גם הסינדרום על שם הצ'ינסון־גילפורד, מחלה שמביאה להזדקנות ולמוות בטרם עת, והייתה כרוכה בפגיעה באחד הגנים.
המחקר האחרון של חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה, שפורסם בירחון Biology Letters, בחן זאת בקרב 229 מיני בעלי חיים, מחרקים ועד לדגים וליונקים, ומצא שבעלי החיים בעלי זוג כרומוזומי מין זהים חיים 17.6 אחוז יותר בממוצע מאלו שיש להם שני כרומוזומי מין שונים או שהם בעלי כרומוזומי מין אחד.
הצוות מצא שבמינים שבהם לזכרים זוג כרומוזומי מין זהים, הזכרים חיים בממוצע 7.1 אחוזים יותר. עם זאת, במינים שבהם תבנית כרומוזומי המין הפוכה, דוגמת בני האדם, הנקבות חיות 20.9 אחוז בממוצע יותר מהזכרים.
כפילות כרומוזומי המין מסייעת למעשה במקרים שבהם יש מוטציות מזיקות באחד מהם. כך למשל, במחלת ההמופיליה, הגן האחראי למחלה מצוי על כרומוזום X הנקבי והמחלה מועברת בתורשה, ולפיכך ברוב המקרים ימצאו בנים חולים לאמהות נשאיות. המקרה המפורסם ביותר היה של המלכה ויקטוריה, שהייתה נשאית ואך ורק צאצאיה הזכרים סבלו מהמחלה.
בזכות האסטרוגן שמחזק את מערכת החיסון
הסבר בולט נוסף להבדלים באריכות החיים בין גברים לנשים טמון במערך ההורמונלי השונה. במחקר משנת 2012 מצאו חוקרים מדרום־קוריאה קשר שלילי בין רמת הטסטוסטרון הגברית לחוזקה ויעילותה של המערכת החיסונית. מנגד, מצאו חוקרים איטלקים בשנת 2013 עדויות לכך שהאסטרוגן הנשי מסייע לחיזוק המערכת החיסונית ומונע בכך מחלות.
מחקר ישראלי ייחודי, שערכה ד"ר טל שי מאוניברסיטת בן־גוריון, מצא כי מערכת החיסון הנקבית מטבעה "מוכנה לפעולה" יותר ממערכת החיסון בזכרים. מוכנות יתר זו יכולה להסביר מדוע נקבות מתמודדות עם זיהומים בקלות רבה יותר, אבל גם מדוע נשים נוטות לחלות יותר במחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת את עצמה.
המערכת החיסונית החזקה של נשים מוסברת על ידי חוקרים גם בסיבות אבולוציוניות: הצורך ללדת ילדים מוביל לפיתוח מערכת הגנה על הגוף. מצב זה הוכח גם במחקרים בבעלי חיים שהראו שזכרים נפגעים יותר ממחלות.
לצד ההשפעה על המערכת החיסונית, ידועה גם השפעתם החיובית של הורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון, הדוחים התבטאות של טרשת עורקים ומגינים על הנשים מפני מחלות לב, לרבות התקפי לב, בעיות בכלי הדם ההיקפיים ואירועים מוחיים.
בגלל ענייני אגו גברים מסכנים את עצמם יותר
ובכל זאת, גם אנשי המדע דואגים לסייג ולהוסיף כי גם להבדלים התנהגותיים־חברתיים בין המינים יש השפעה על הסוגיה של אריכות חיים.
כך למשל אומרים מחברי המחקר על השפעת הכרומוזום הכפול: "המחקר שלנו מעלה השערה שה־X הלא מוגן הוא גורם גנטי יסודי שעשוי להשפיע על תוחלת החיים, אך גורמים חיצוניים רבים עשויים להשפיע על אורך החיים, דוגמת היטרפות בקרב בעלי חיים זכרים, התנהגות מסוכנת, מאבק על טריטוריה וגישה לתזונה איכותית", אומרים החוקרים.
גם חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן בארצות־הברית מצאו כי הפיזיולוגיה של זכרים בטבע, המבוססת על תחרות מינית, מעמידה אותם בחיסרון מול הנקבות, שמביא לפער לרעתם באריכות חיים. במאמרם, שהתפרסם בכתב העת Human Nature, טענו החוקרים האמריקאים שלצד המערכת החיסונית החלשה יותר של גברים, גם התנהגויות שכרוכות בסיכון נפוצות אצלם יותר, לרבות עישון, אכילת יתר, נהיגה לא בטוחה והתנהגות אלימה, מה שמסביר את תוחלת החיים הקצרה יותר שלהם.
מחקרים נוספים הוכיחו שבאופן כללי נשים מודעות יותר לבריאות שלהן, ומתייחסות יותר בכובד ראש לסימפטומים פיזיים ונפשיים כאחד. המודעות הזו מובילה לאימוץ אורח חיים בריא יותר. נשים גם מצליחות להסביר בצורה טובה יותר את הבעיות שלהן, וכך מסייעות בתהליך אבחון מהיר יותר. גברים, לעומת זאת, מפגינים פחות נכונות לקבל טיפולים. מעבר לכך, גברים תופסים התנהגות לא בריאה ונקיטת סיכונים כגברית, ואילו התנהגות בריאה נתפסת בעיניהם כנשית יותר.
שילוב מנצח: יין וצחוק בריא
המחקרים השונים על אריכות החיים ועל הסיבות להבדלים בין המינים נמשכים כל העת ומספקים תובנות חשובות. התשובות ההולכות ונצברות, משלבות בין הביולוגיה של האדם ובין ההתנהגות החברתית ואורח החיים שלו.
אבל אם נחזור לשיאנית תוחלת החיים הצרפתייה, ז'אן לואיז קלמן, חוקרים שניסו להתחקות אחרי סוד אריכות ימיה, מצאו כי היא שמרה על דיאטה עשירה בשמן זית, שתתה יין אדום בקביעות, אהבה להאזין למוזיקה קלאסית והמליצה לכולם על צחוק כמרשם לחיים ארוכים. כדאי לאמץ. אם לא יועיל, בטח לא יזיק.
קורונה מגדרית
==========
מגפת הקורונה העולמית מצויה בעיצומה, אולם כבר כעת מסתמן כי יותר גברים נדבקים בווירוס, חולים ומתים ממנו. בדיקה שערך סי־אן־אן העלתה לדוגמה כי באיטליה, נכון לסוף מרץ, 60 אחוז מהחולים היו גברים. בקרב המתים עמד שיעור הגברים על 70 אחוז. נתונים דומים נמצאו גם במגיפות קודמות, דוגמת הסארס.
ההסברים השונים לאריכות הימים של נשים תקפים גם כאן. לצד ההסברים הביולוגיים על ההשפעה הגנטית והשפעת ההורמונים על המערכת החיסונית, מציינים חוקרים גם את אורח החיים הבריא יותר של נשים באופן כללי לעומת גברים. באיטליה מספר הגברים המעשנים כפול ממספר הנשים, גברים שותים יותר אלכוהול ויש להם מחלות לחץ דם ולב יותר מנשים. גם בסין, 50 אחוז מהגברים מעשנים לעומת 3 אחוזים בלבד מהנשים. מלבד הרגלי בריאות לקויים, נמצא כי הגברים הסינים לא ממהרים להגיע לבית החולים, ובכך נמנע טיפול בשלבי חולי מוקדמים וקריטיים.
