כנס לשחרור האשה היחידה שעדיין יושבת על הריגת בן זוג מתעלל

אחרי שסייעה לשחרור סימונה מורי ודלאל דאוד, שהרגו את בן זוגן המתעלל, יזמה תמר דהאן את הכנס "בעל כורחן". על הפרק: שחרור אריקה פרישקין, שמרצה כבר 17 שנה

תמר דהאן . "הנשים שאני מדברת עליהן פנו לרשויות מספר רב של פעמים וביקשו עזרה, ואם הן לא היו מבצעות את העבירה הן כנראה היו היום בקבר" (צילום: דנה קופל)
תמר דהאן . "הנשים שאני מדברת עליהן פנו לרשויות מספר רב של פעמים וביקשו עזרה, ואם הן לא היו מבצעות את העבירה הן כנראה היו היום בקבר" (צילום: דנה קופל)

העובדת הסוציאלית תמר דהאן (36) יזמה את הכנס "בעל כורחן" שיתקיים השבוע. על הפרק: שחרור אריקה פרישקין, שמרצה כבר 17 שנות מאסר.

 

מה מטרת הכנס?

"מדובר בכנס הראשון של קמפיין 'בעל כורחן', לטובת נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן המתעלל. מטרתו להעלות מודעות לסוגיה הקשה והמורכבת. הכנס ייערך ביום שלישי הקרוב (25.2) באוניברסיטת תל־אביב, והוא מיועד לציבור הרחב בתיאום מראש (tamardahan84@gmail.com). בכנס ייערך, בין היתר, פאנל בהשתתפות דלאל דאוד וסימונה מורי, שהורשעו ברצח בני זוגן ושוחררו מהכלא הודות לקמפיין שלנו".

 

כמה נשים כאלה יש?

"אין אף גוף שיודע כמה נשים כאלה יש בישראל, אני מעריכה שמאז פרשת כרמלה בוחבוט ב־1994 היו 20 נשים שהרגו את בני זוגן. כשהתחלתי לחקור את הנושא ב־2016, היו בכלא שמונה נשים כאלה, והיום, הרבה בזכות הפעילות שלנו, נותרה אישה אחת".
 

מי היא?

"אריקה פרישקין, שהורשעה ברצח בעלה, אשר התעלל בה מינית, פיזית ונפשית במשך שבע שנים. אריקה מרצה כבר 17 שנות מאסר מתוך 30 השנים שנקצבו לה. לפני המעשה היא התלוננה כמה פעמים במשטרה, פעם אחת הוא אף הורשע בתקיפתה וקיבל עבודות שירות. היא שהתה כמה פעמים במקלט לנשים מוכות, אבל כל אלה לא הועילו, ולאחר שהרשויות לא הגנו עליה, היא הפסיקה לפנות אליהן ועשתה את אשר עשתה כדי להגן על עצמה".

 

אריקה פרישקין. הורשעה ברצח בעלה, אשר התעלל בה מינית, פיזית ונפשית במשך שבע שנים (צילום: אלבום פרטי)
    אריקה פרישקין. הורשעה ברצח בעלה, אשר התעלל בה מינית, פיזית ונפשית במשך שבע שנים(צילום: אלבום פרטי)

     

    מתי התוודעת לראשונה לנושא הכאוב?

    "לפני ארבע שנים עשיתי מחקר אקדמי ראשון בנושא נשים שהורשעו בעבירות המתה של בני זוגן, וגיליתי חוט מקשר בין הסיפורים – כולן סבלו מאלימות קשה ומתמשכת, וכשתחינות העזרה שלהן לרשויות ולחברה עלו בתוהו, הן נדחקו לביצוע ההמתה מתוך ייאוש. מה שהתחיל ממחקר לעבודת תזה, הפך גם למשימה חברתית ומוסרית. מקוֹמם שרוב הנשים הורשעו בעבירת רצח ונשלחו למאסרי עולם, למרות שהן חשו סכנה ממשית לחייהן ולחיי ילדיהן. לכן החלטתי שאני צריכה לעשות מעשה".

     

    מה עשית?

    "פעלתי בשני מישורים: שינויי חקיקה עבור נשים שעלולות בעתיד להיקלע לסיטואציה הזאת, וקמפיין לשחרור מוקדם של הנשים אשר כבר מרצות עונשי מאסר. לשמחתי בשני המישורים נרשמה הצלחה: שבע מתוך שמונה הנשים שהיו בכלא בשנת 2016 שוחררו שחרור מוקדם, וגם הצעת החוק שהגישה ח"כ מיכל רוזין עברה בכנסת.

    "היום תיקון 137 לחוק העונשין קובע שעונשו של מי שהוביל למותו של מי שהתעלל בו באופן מתמשך, יוגבל ל־15 שנה. בעצם מדובר באחריות מופחתת, כי חלק מהאחריות למה שקרה מוטלת גם על הרשויות ולא רק על הנשים. אגב, החוק מנוסח בלשון זכר, והוא כולל גם גברים שעברו התעללות. המקרים של יונתן היילו או שוקי בסו הם שתי דוגמאות לכך. עם זאת, אסור לשכוח שברוב המקרים מדובר בנשים".

     

    את לא חוששת שמדובר בסוג של "רישיון להרוג"?

    "הנשים שאני מדברת עליהן פנו לרשויות מספר רב של פעמים וביקשו עזרה, ואם הן לא היו מבצעות את העבירה הן כנראה היו היום בקבר. במדינות מערביות יש הכרה בייחודיות שלהן תוך הקלה משמעותית בעונש, עד כדי כך שבחלק מהמדינות זה נכנס תחת הגנה עצמית".

     

    מה את עושה לפרנסתך?

    "למדתי עבודה סוציאלית, ובמשך שנים רבות עבדתי בארגוני נשים וטיפלתי בנשים מוחלשות. את פעילותי בקמפיין 'בעל כורכן' אני עושה בהתנדבות, ולפרנסתי אני מרצה על הנושא במטרה להשמיע את קולן של הנשים וגם לחשוף את האופן שבו נעשים מאבקים חברתיים בישראל".

     

    העצה הכי טובה שקיבלתי: "אם את מאמינה בדרך שלך, אל תרימי ידיים".

    העצה הכי גרועה שקיבלתי: "כשהתחלתי את המאבק, היו שאמרו לי שאני יכולה רק לחלום לשנות משהו. עובדה שהצלחנו".

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: ראובן כהן)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: ראובן כהן)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד