האם כדאי לשתף את בן הזוג בפנטזיות המיניות שלך?

לא מכבר כתבתי על הבעייתיות שבתביעה לשקיפות טוטלית בזוגיות. זה לא יכול לעבוד, ציינתי, בטח כאשר התביעה הזו מלווה במכבש לחצים לדווח כל הזמן, על כל דבר ועניין. אני מקדיש את הטור הנוכחי לבן הדוד של השקיפות המלאה - שיתוף בפנטזיות ביחסים.

הדמיון בין שני הנושאים הוא גילוי הלב, אבל קיים גם שוני: כנות יתר בזוגיות לאו דווקא נובעת מדרישה הדדית נחרצת של שותפיה או של צד אחד. כנות בזוגיות היא לפעמים חשיפה וולונטרית, שבמקרים מסוימים דווקא זורעת הרס בזוגיות. ועל כך כבר אמר המלומד האנגלי תומאס פולר: "אפילו הכנות זקוקה לפעמים למסכה".

תחילה, סיפור קצר: פגשתי בעל ואישה, שניהלו זוגיות טובה. יום אחד התוודתה האישה, כי המשיכה הראשונית שלה הייתה בכלל לאחיו של הבעל. הוא לא הופתע כלל, שכן ההיכרות שלו איתה הייתה באמצעות אחיו, שיצא איתה לדייט או שניים וגילה מיד שהיא לא מתאימה לו. עם הזמן, שני האחים נישאו וטיפחו קשרי משפחה חמים. אז מתי הבעל כן הופתע? כאשר בפרץ מטופש ומיותר של כנות, גילתה לו אשתו שלפעמים היא עדיין מפנטזת על אחיו, ותוהה איך חייה היו מתנהלים איתו. החל מרגע אומלל זה, הוא חש סלידה ממנה. "מה, אני בסך הכל ברירת המחדל שלך?", הוא הטיח בה, "את חיה איתי ומדמיינת את עצמך לצד אחי?".

אז יש אנשים שמאמינים, שבזוגיות טובה או בידידות אמת צריך לשפוך הכל ולהיות גלויים לגמרי. הכוונה אולי טובה, אבל סוף מעשה הוא כרגיל במחשבה תחילה. לפעמים טוב להשאיר מחשבות או אמירות מסוימות לעצמנו. מוטב שסודות קטנים כאלה, השמורים אצלנו, ימשיכו לנמנם בחשכת תיבת הסתרים שבמוחנו. זה בסדר להיות גלויים ולפתוח את סגור לבנו, אבל עודף כנות עלול לפעמים להיות לרועץ. אין שום פסול בתיבת סתרים שבתוכה צפונות פנטזיות, מחשבות כמוסות או סתם תחושות, שאין תוחלת בלשתף בהן אחרים.

טיפלתי פעם במישהו, שהתגולל על בת זוגו בעקבות וידוי שמוטב היה אילו לא פגש את אוזניו הכרויות. הזוג הזה נהנה מסקס מספק מאוד, אבל יום אחד, בעת העירור המיני, האישה לחשה לו שהיא מפנטזת בקביעות על גבר זר שעושה איתה סקס אנונימי בשביל החשוך שמוביל לביתם. היא אפילו תיארה את הגבר המדומיין: "מין טרזן מחוספס כזה, פרא אציל־אלים, ובו בזמן מגונן". וזהו, הלשון המשוחררת שלה הרסה את כל מה שהיה ביניהם. הגבר הפגוע ניתר מהמיטה ונטש את הבית בטריקה. "אני לא טרזן ואין לי תוכניות לגור ביער", הוא הסביר לי, "אז איך אני יכול להמשיך לשכב איתה?".

ולסיום

• ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית