"זוהי תוכנית מוזיקלית לילדים, שאותה מגיש לכם אדם שאין לו ילדים, וגם אין לו יכולות מוזיקליות" – כך מבשר הקדימון לתוכנית הקומית החדשה "ג'ון מולייני וחבורת שקיות האוכל", שעלתה בנטפליקס בסוף דצמבר. ואם הקדימון עצמו מלא סתירות, הרי שגם התוכנית כולה לא צפויה. הכל שם נראה ונשמע מלבב, משמח, מזמר, כפי שאפשר לצפות מתוכנית מוזיקלית נוסטלגית לילדים, אבל לאט-לאט מתברר שלפנינו תרגיל קומי מעניין: לא תוכנית ילדים רגילה, לא "רחוב סומסום", אלא משהו בעל עולם פנימי מטריד יותר, שיגרום לצופים לנוע באי-נוחות בכורסה, ועם אמיתות על העולם שבדרך כלל נהוג להרחיק מילדים.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- "נהייתי אמא, איבדתי אמא": הימים הסוערים בחייה של כוכבת הריאליטי
המתח הזה, בין מה שכביכול מותר להגיד כאשר ילדים נוכחים בחדר, לבין מה שכביכול אסור לומר בנוכחותם, הוא מה שעובד בתוכנית. וכמובן, יש מתח בעצם העובדה שמי שמנחה את התוכנית הוא גבר שאין לו כנראה כוונות להיות אבא בקרוב.
צפו בקדימון:
מה זה? זה רציני?
בארצות הברית ג'ון מולייני (37) הוא כבר קומיקאי מוכר, בעל קריירה ענפה, כולל כתיבה לתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", ספיישל סטנד-אפ בנטפליקס בשם "קיד גורג'ס" (שזכה בפרס אמי ב-2018), מופע קומי מצליח בברודווי ושמו "הו, הלו און ברודווי", ודיבוב בסדרה המצוירת "פה גדול". בישראל, לעומת זאת, השם שלו לא אומר הרבה, כך שהתוכנית החדשה שלו, שבה מופיעים לצידו 15 ילדים וגם שמות גדולים כמו המוזיקאי דייוויד ביירן וכוכבי הקולנוע ג'ייק ג'ילנהול ונטשה ליון, ושתגרום לכם לתהות על מה לעזאזל אתם מסתכלים – היא הזדמנות מצוינת להכיר אותו, מה גם שהמבקרים האמריקאים נלהבים. אלן ספינוול מ"רולינג סטונס" כתב: "כמו הסרטים 'כיבוש הגלקסיה' ו'הנסיכה הקסומה', זהו אחד היהלומים שמצליחים בו זמנית להיות גם פרודיה על ז'אנר וגם יצירה מחודשת שלו". קתרין ואן ארנדונק מ"ניו יורק מגזין" כתבה שהתוכנית מעלה שאלות קיומיות, לא פחות: "מה זה? זה רציני? זו פרודיה? זה ספיישל לילדים? למבוגרים? לג'ון מולייני? התשובה לשאלה האחרונה: בהחלט כן. ולמה זה כזה? למה זה בונה את עצמו על מצע של בדיחות ניו-יורקיות נישתיות, ולמה יש לזה אובססיה למוות?"
האיש שמעורר את כל השאלות האלה הגיע מבית שהעיקר בו לא היה הומור, אלא דווקא רצינות ושקדנות. מולייני נולד בשיקגו, אילינוי, לאלן, מרצה למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ולצ'רלס, שותף במשרד עורכי דין. השניים הכירו באוניברסיטת ג'ורג'טאון והמשיכו ללימודים באוניברסיטת ייל – באותה שכבה עם מי שעתיד להיות נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון (לימים גם בנם ג'ון למד שם – ספרות אנגלית ולימודי דת). ג'ון הוא ילד סנדוויץ', בין שתי אחיות ושני אחים, שאחד מהם מת בנסיבות טרגיות.
נושא המוות עולה גם בתוכנית, כי למה להסתיר מהילדים את מה שהם כבר יודעים. "יש לי תמונת הנצחה של עצמי", מספר מולייני לילדים המקובצים סביבו באחד המערכונים החזקים ביותר. מיד לאחר מכן מוצגת בפניהם תמונת הנצחה בשחור-לבן של אחת הילדות המשתתפות, כולל שנות חייה. הילדה זועמת למראה התמונה, ומולייני אומר לה: "סליחה, לא היית אמורה לראות את זה. שימו את התמונה שלי".
והוא אפילו שתה בושם
מולייני עצמו גדל על תוכניות ילדים פחות חתרניות, כמו "אני אוהב אותך, לוסי" הקלאסית, שבגללה החליט שהוא רוצה להשתלב בתחום הבידור. כשהיה בן שבע, קיבל הזמנה לאודישן לתפקיד הראשי בסרט "שכחו אותי בבית", אבל הוריו דחו את ההזמנה, ומי שהרוויח מזה היה מקולי קאלקין, שזכה בתפקיד. במהלך לימודיו האקדמיים הוא הצטרף לקבוצת אימפרוביזציה, ואחרי שסיים את הלימודים, ב-2004, עבר לניו יורק והחל לעבוד כאסיסטנט בערוץ קומדי סנטרל. כעבור שנה הוא הציע רעיון לפרודיה, ומשם החלה הקריירה שלו להמריא. את עיקר ההכרה קיבל בזכות "סאטרדיי נייט לייב", אבל במרוצת השנים הופיע גם בסדרות שונות, בהן "פורטלנדיה" ו"אנשים קשים", וכתב לתוכניות מיוחדות בקומדי סנטרל.
כמתבקש מקלישאת הקומיקאי המצליח, וכפי שעולה גם מהתוכנית שלו – החיים הם לא תמיד רק חיוכים צחורים. בעבר היו למולייני בעיות אלכוהול, עד שבשלב מסוים הוא הפסיק לשתות לחלוטין. בראיון למגזין "אסקווייר" סיפר כי לאחר שנים של בלק-אאוטים, התנהגות גועלית ואפילו שתייה של בושם (זה קרה לו בגיל 23, בעיצומו של משבר שבו הרגיש שהוא מתחבר למציאות ומתנתק ממנה פעם אחר פעם), החליט לבצע שינוי דרמטי בחייו. "הרגשתי שאני יוצא מכלל שליטה", סיפר למגזין "מנ'ז הלת'", "וחשבתי לעצמי שאני לא אוהב יותר את הבחור הזה. אני כבר לא בעדו".
לפני חמש שנים הוא נישא למאפרת אנהמארי טנדלר, ובתוכנית החדשה הוא מרבה להתבדח על העובדה שהוא ואשתו בחרו לא להביא ילדים לעולם. לאלכסנדר בוננוס, עיתונאי בן עשר שנשלח לראיין אותו לרגל התוכנית (בנו של אחד העורכים ב"ניו יורק מגזין" ומעריץ מושבע), אמר מולייני: "אני חושב שהפרסונה שלי תהיה הרבה יותר הגיונית כשאהיה בן 80".
"עד אז", אמר המראיין, "הבדיחות על כך שאין לך ילדים בטח לא יהיו שימושיות יותר. אולי כבר יהיו לך ילדים, אולי לא. רוב הסיכויים שלא".
"מצחיק מאוד", סיכם מולייני. "אתה ואמא שלי בהחלט מעוניינים לדעת".
אביו שחקן מפורסם, והוא מדגמן. הקליקו על התמונה:
