המערכה האחרונה

חוץ מזה שמכבי תל אביב ניצחה בדרבי, אמר היום (ו') גורם פוליטי בכיר בהלצה, לא השתנה הרבה מאז הבוקר שאחרי הבחירות. מחול השדים והספינים שראינו פה בשבועות האחרונים יצר תחושה שהרבה קורה אבל בפועל, נועד להכין את דעת הקהל לנקודה הזאת. כי איך מסבירים לציבור העייף שממילא סולד מנבחריו, שהולכים לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה?

בנימין נתניהו וסביבתו מבינים היטב שתהיה זו מערכה קשה מאוד. היריבים הפעם הם לא רק מבחוץ. בעורף כבר נושף גדעון סער שמצמיח מחנה ומפקפק ביכולות של נתניהו הלאה, ושחקנים נוספים שרק מחכים שהעסק ישתבש. גם התנאים לא הולכים ונעשים יותר טובים. יהיו הסיבות אשר יהיו, גוש הימין איבד במהלך החודשים בסבבי הבחירות בין 7 ל-8 מנדטים אם סופרים גם את פייגלין. למרות זאת, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו משוכנע שהפעם יידע להביא את המספר הנוסף, להגיע ל-61 ולצלוח את המערכה. בתרשימים שהוא כבר מנהל זה עובד ככה: הליכוד שומר על כוחו ומימינו עוד שתי מפלגות - ימין עמוק שמרכיבים אותו בצלאל סמוטריץ', רפי פרץ ואיתמר בן גביר וימין ליברלי שמורכב מנפתלי בנט, איילת שקד ומשה פייגלין. ולא רק המבנה יתחדש, גם האווירה. הפעם הסכם אי-לוחמה לשתיית המנדטים של הסוף יכובד במלואו. מי שהמציא שהגוש הוא קשקוש, יעבוד עכשיו לטובת הגוש.

בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום : אלכס קולומויסקי )

למרבה האירוניה, במקרה של נתניהו, גם אם לא יביא 61 זה לא סוף העולם כל עוד גם גנץ לא מביא. "לנתניהו טוב להימצא עכשיו במערכות בחירות שוב ושוב", אומר בכיר בליכוד, "זה המצב האידיאלי מבחינתו בכל הנוגע לענייניו המשפטיים". ההסבר לכך פשוט. כל עוד נשמר התיקו, כראש ממשלת מעבר הוא עומד בראש מבנה משותק אמנם, אבל בראש. בכל תסריט אחר הוא ימצא את עצמו מעביר שלטון לראשונה מזה שנים מהימין למרכז-לשמאל. וזה עוד בלי בקשת החסינות שתתקע את ענייניו המשפטיים.

"כולם עסוקים מאוד בלנתח את הסיבות מדוע הוא מתעקש על חצי שנה", אומר הגורם. "שמעתי תיאוריות שונות ומשונות אבל לא מן הנמנע שההסבר הרבה יותר פשוט. שהמניע הוא בכלל רגשי. הוא לא מסוגל להעביר את השלטון לגנץ שלשיטתו כלל לא ניצח בבחירות". בליכוד אומרים, כי גם אם נתניהו היה מכריע עכשיו בעד התסריט הדימיוני הזה ומאפשר לגנץ להיות ראשון ברוטציה, לא הייתה לו לגיטימציה בליכוד למהלך כזה. "האווירה בליכוד מאוד ברורה. גם אם נתניהו היה רוצה לסגור את הסיפור ולתת לגנץ להוביל, היו קמים עליו מכל עבר ושואלים: מה פתאום אתה מתנדב להפסיד בשמנו. אם גנץ ניצח ויכול להרכיב ממשלה, שיעשה את זה. ואם לא, אז הוא לא ניצח", אומר הגורם.

גדעון סער (צילום: אבי מועלם)

כך או כך, כבר נודדות מחשבותיהם של בכירי הליכוד וסביבתו של נתניהו ליום הבוחר. ברור לו שאם תהיה שוב מערכה, היא כנראה תהיה האחרונה. יש כדור אחרון בקנה. בשל כך גם שוברים את הראש איך לגשת לחומר הנפץ הזה של מצבו המשפטי. האם לנהל את הקמפיין באופן חד ובוטה סביב מסרים שכבר נשמעו לאחרונה כמו: "היום זה אני, מחר זה אתם" או להנמיך פרופיל בכל הנוגע לזה ולהמשיך לחדד עד כמה יהיה פה קשה ורע כשנתניהו יירד מהבמה הציבורית.

גם שאלת החסינות גוררת לא מעט דיונים בהקשר של מערכת הבחירות. הגשת הבקשה תתקע אוטומטית את ההליכים המשפטיים (כי אין ועדת כנסת שתדון בחסינות ולכן הכול ישאר בהקפאה עד כינונה של הכנסת הבאה) ומהצד האחר, בדיקות פנימיות וייעוץ שקיבל נתניהו מעלים בפניו אפשרות שבקשת חסינות בתוך מערכת הבחירות תסב לו נזק גדול בקרב מצביעי ימין ותקשה עליו לגייס קהלים חסרים. ההערכה היא שנתניהו יבקש לבסוף את החסינות, אבל בידיעה שצריך יהיה לטפל באירוע הזה מבחינה תקשורתית כמעט שלושה חודשים ובתנאים קשים. ואם כבר טיפול תקשורתי - נתניהו עשה שימוש השבוע בשני קווים חדשים. הוא עצמו הנמיך דרמטית את הטונים נגד מערכת המשפט והפסיק לדבר על זה ועל החסינות. הקו השני המפתיע הוא שהקמפיינים שביסס בעבר על זעקות געוואלד פינו את מקומם בינתיים לכאלה שלא שמענו מזמן: "אנחנו ננצח". וזה לא במגירה. על האמירה הזאת חזר השבוע מי שטבע את סיסמת הקמפיין הכי קליטה פה: "שלטון הימין בסכנה".