פתרון פורץ דרך לדלקות בנרתיק: השתלת חיידקים מנשים בריאות

מחקר שערכה הגינקולוגית ד"ר אחינעם לב־שגיא עם שני חוקרים נוספים מצא פתרון מפתיע לכשליש מהנשים בעולם שסובלות מזיהום חיידקי בנרתיק, המלווה בריח רע

 מדובר בשיעור עצום של נשים שסובלות ממחזוריות של הבעיה (צילום: Shutterstock)
מדובר בשיעור עצום של נשים שסובלות ממחזוריות של הבעיה (צילום: Shutterstock)
לפני ארבע שנים החלה א' (השם המלא שמור במערכת) לסבול מריח לא נעים באיבר המין שלה, שלווה בהפרשה מוגברת. היא הייתה גרושה בת 44, אמא לשלושה ופעילה מינית. לדבריה, לא היה מדובר בריח חזק ובלתי נסבל, "אבל אני אדם שמאוד מכיר את הווגינה שלו מבחינת ריח, טעם ומראה ומאוד מחוברת למיניות שלי, וכשהבנתי שמשהו אינו כשורה פניתי מיד לגינקולוג", היא מספרת. "אחרי בדיקות לשלילת מחלות מין קיבלתי אנטיביוטיקה, ובאמת אחרי הטיפול הייתה רגיעה לחודשיים־שלושה, אבל אז שוב חזר הריח וזה גרם לי אי־נוחות רבה. לא הייתי אז בקשר זוגי, אבל הייתי פעילה מינית, ומין אוראלי נורא הלחיץ אותי כי חשתי שגבר שייחשף לריח, יירתע. זה לא קרה בפועל, בני זוגי ליחסי מין לא נרתעו, אבל אותי זה שיגע וגרם לי לחוש חוסר ביטחון מטורף. הייתי כל הזמן סביב העיסוק בזה. עשיתי מקלחות חוזרות ונשנות, החלפתי תחתונים ותחתוניות בקצב, עשיתי שטיפות אינטימיות רבות, אבל כל הזמן הרחתי את הריח הזה".

 

א', היום בזוגיות, היא תושבת המרכז, אשת שיווק ומכירות ומדריכת מיניות וטנטרה, החליטה שהיא חייבת למצוא פתרון קבע לבעיה שהציקה לה כל כך. "כך הגעתי לגינקולוגית ד"ר אחינעם לב־שגיא. סיפרתי לה מה קורה וביקשתי עזרה. אחרי בדיקה יסודית, היא אמרה: 'יש לך וגינוזיס בקטריאליס'".

אחת ממשתתפות המחקר: "הגעתי לבית החולים, עברתי בדיקת משטח צוואר הרחם והווגינה ואז הוחדר לי משטח שנלקח מווגינה תקינה של תורמת.זה היה הליך לא פולשני ולא כואב, שנמשך דקות ספורות. הלכתי הביתה עם הנחיה לא לקיים יחסי מין 24 שעות, וזהו"

 

ידעת מה זה אומר?

"לא מספיק. היא הסבירה לי שלא מדובר במחלת מין או במשהו שקשור להיגיינה לא תקינה, אלא שזו תופעה שבה הפלורה החיידקית בווגינה משתנה והחיידקים הרעים משתלטים ומפרישים חומרים שמדיפים ריח לא נעים".

 

ד"ר לב־שגיא רשמה לה אנטיביוטיקה, אבל גם סיפרה לה על ניסוי שהיא עורכת בנשים עם וגינוזיס בקטריאליס - שבו היא מעבירה הפרשה וגינלית מנשים בריאות לנשים כמוה, שלהן הטיפול האנטיביוטי לא עוזר.

 

מה ענית?

"מיד אמרתי לה שאני זורמת איתה".

 

זה לא הגעיל אותך?

"ממש לא, כי קודם כל אני סומכת עליה בעיניים עצומות וידעתי שהתרומה תגיע ממקור אמין ושאין חשש מהידבקות כלשהי. אבל אם נדבר במתמטיקה פשוטה: בעיה כבר יש לי, דרכים לטיפול כבר ניסיתי והן נכשלו. כאן אין לי מה להפסיד. בונוס נוסף: בזכות הכניסה למחקר נעשתה לי בדיקה מקיפה מאוד. כל המערכת נבדקה מכל הכיוונים ונמצאה תקינה. זה נורא משמח, כי אנשים לא עוצרים את שגרת יומם כדי לבדוק את הדברים האלה, ואני זכיתי".

 

"לא מדובר במחלת מין או במשהו שקשור להיגיינה לא תקינה"  (צילום: Shutterstock)
    "לא מדובר במחלת מין או במשהו שקשור להיגיינה לא תקינה" (צילום: Shutterstock)

     

    מה זה דרש ממך?

    "רק לשתף פעולה עם התהליך ולקוות לטוב. התחלנו לפני שנתיים. שבועיים אחרי שהייתי אצלה בקליניקה ולאחר שלקחתי טיפול אנטיביוטי כפי שהתבקשתי, הגעתי לבית החולים. עברתי בדיקת משטח צוואר הרחם והווגינה, כדי לאפיין את הפרופיל החיידקי, ואז הוחדר לי, באמצעות מקל סטירילי, משטח שנלקח מווגינה תקינה של תורמת שנבדקה ונמצאה שלילית לכל סוג של מחלה. זה היה הליך לא פולשני ולא כואב, שנמשך דקות ספורות. הלכתי הביתה עם הנחיה לא לקיים יחסי מין 24 שעות אחרי זה, וזהו".

     

    מתי הריח עבר?

    "כבר באותו יום. זה קורה נורא מהר. למחרת ראיתי שגם הפרשת היתר נפסקה. אחרי חודש עברתי ביקורת, נלקח משטח, והפלורה החיידקית נראתה נהדר".

     

    ומה קרה מאז?

    "בביקורת שנעשתה כעבור חודשיים אמרתי לד"ר לב־שגיא כי נראה לי שמשהו התחיל 'לזייף'. קיבלתי עוד תרומה, מאותה תורמת, והמצב השתפר מיד, אבל אחרי כמה זמן שוב המצב החל לזייף. בסך הכל, קיבלתי תרומה שלוש פעמים. האחרונה הייתה לפני כשנה, ומאז שום דבר לא חזר. יש לי ריח וטעם נפלאים".

    ד"ר אחינעם לב־שגיא: "וגינוזיס בקטריאליס הוא מצב שבו חל שינוי בהרכב חיידקי הנרתיק: 'החיידקים הטובים' נעלמים, ואת מקומם תופסת קבוצה של כ־30 חיידקים שיוצרים הפרשה מרובה וריח שמתואר לא אחת על ידי המטופלות כ'ריח של דגים מקולקלים'

     

    הפרטנר המיני שלך לא התלונן?

    "לא. גם לא כשקיימנו מין אוראלי. הוא גם לא ידע שאני עוברת את הטיפול. גם הפרטנר הנוכחי לא יודע על הטיפול שעברתי".

     

    סיפרת לחברות על הטיפול החדשני שעברת?

    "אני פעילה בקבוצות פייסבוק של מיניות נשים, ובעקבות תלונות של נשים על ריח לא נעים סיפרתי על הניסוי, בלי לספר שעברתי אותו. אני מקווה שנשים יפתחו את הראש, ובמקום להרגיש בושה וסבל או לומר 'איכס, זה מגעיל', יוכלו להשתמש באופציה הזו כדי לחיות חיי מין בריאים. כמדריכת מיניות הייתי שמחה להוסיף, שחשוב כי נשים יחושו ביטחון עם איבר המין שלהן וייתנו לעצמן כל מה שיאפשר להן עונג והנאה, ללא כל חשש ובושה".

     

    הזיהום הנרתיקי השכיח ביותר

    בערב יום הכיפורים התפרסם המחקר פורץ הדרך של ד"ר לב־שגיא, מומחית לגינקולוגיה המתמחה במחלות הפות והנרתיק, מהמחלקה הגינקולוגית במרכז הרפואי הדסה הר הצופים ושירותי בריאות כללית בירושלים. המחקר שהתפרסם ב־NATURE MEDICINE, כתב עת רפואי מהמובילים בעולם, עורר תגובות רבות. נושא המחקר: ריפוי הזיהום הנרתיקי באמצעות תרומת חיידקים בריאים שנלקחו מנרתיק של נשים בריאות.

     

    מה זה בדיוק וגינוזיס בקטריאליס?

    ד"ר לב־שגיא: "מדובר במצב שבו הלקטובצילים - ה'חיידקים הטובים' נעלמים, ואת מקומם תופסת קבוצה של כ־30 חיידקים שונים שהדומיננטי בהם הוא הגרדנרלה (GARDENRELA). השינוי הזה של הרכב חיידקי הנרתיק יוצר הפרשה מרובה וריח שמתואר לא אחת על ידי המטופלות כ'ריח של דגים מקולקלים'.

     

    מהי שכיחות הזיהום?

    "זה הזיהום השכיח ביותר מבין זיהומי הנרתיק. כשליש מהנשים בעולם סובלות ממנו. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטי. חלק מהנשים מגיבות טוב, החיידקים הרעים נעלמים והכל מסתדר, אבל אצל 70-50 אחוז הבעיה חוזרת תוך שלושה חודשים עד שנה. מדובר בשיעור עצום של נשים שסובלות ממחזוריות של הבעיה, ויש ביניהן רבות שצורכות טיפול אנטיביוטי - בקרם תוך־נרתיקי או בכדורים - אפילו פעמיים בשבוע".

     

    "מי שלא סבלה מבעיית ריח כזה לא יכולה לתאר לעצמה באיזו מגבלה קשה מדובר. הנשים מדווחות לעתים קרובות על פגיעה בזוגיות, רבות נמנעות מיציאה לדייטים, שומעות מבני זוג שיש להן ריח לא נעים, ולא פעם נמנעות מיחסי מין"

    איך מתבטאת הבעיה בחיי היומיום?

    "מי שלא סבלה מבעיית ריח כזה לא יכולה לתאר לעצמה באיזו מגבלה קשה מדובר. הנשים מדווחות לעתים קרובות על פגיעה בזוגיות, רבות נמנעות מיציאה לדייטים, שומעות מבני זוג שיש להן ריח לא נעים, ולא פעם נמנעות מיחסי מין. שמעתי אפילו ממטופלות שיושבות ליד השולחן שלהן במשרד וחוששות שמא עמיתיהן לעבודה מרגישים בריח.

    "בנוסף, יש עבודות רבות בעולם שמראות כי יש קשר בין וגינוזיס בקטריאליס ובין סיבוכים גינקולוגיים ומיילדותיים, כמו דלקות אגן, סיכונים להדבקה בזיהומים המועברים ביחסי מין ובהם נגיף האיידס (HIV), פפילומה, כלמידיה, זיבה; לידות מוקדמות, ירידת מים מוקדמת, הפלות חוזרות וגם כישלונות בטיפולי פוריות".

     

    במהלך 13 השנים שבהן היא מומחית בתחום דלקות הנרתיק והפות, פגשה ד"ר לב־שגיא נשים רבות שהגיעו עם תלונות חוזרות, וכנהוג בתחום הגינקולוגיה בעולם, היא הציעה להן טיפול אנטיביוטי, "כי זה מה שהיה לי להציע להן עד היום, וכל זה מתוך ידיעה שהטיפול עלול לגרור דלקות פטרייתיות בנרתיק ותופעות לוואי שונות, שלא לדבר על הנשים שמפתחות עמידות לאנטיביוטיקה ומפסיקות להגיב לטיפול".

    התורמות נבחרו בקפידה רבה.

     

    ד"ר אחינעם לב שגיא. "הכי כיף זה לשמוע ממטופלות שהשתתפו במחקר: 'וואו, תודה שהצלת לי את החיים'" (צילום: אלבום פרטי)
      ד"ר אחינעם לב שגיא. "הכי כיף זה לשמוע ממטופלות שהשתתפו במחקר: 'וואו, תודה שהצלת לי את החיים'"(צילום: אלבום פרטי)

       

      לפני כמה שנים החלו להתפרסם מחקרים בתחום מחלות מעיים: רופאים העבירו צואה של אנשים בריאים לאנשים שסבלו מדלקות מעיים חוזרות שלא נרפאו על ידי אנטיביוטיקה, והדלקות פסקו. כשד"ר דברה גולדמן־וואהל, מנהלת מעבדת המחקר במחלקת נשים של הדסה הר הצופים, התוודעה לנושא, היא חלקה עם ד"ר לב־שגיא את הרעיון לחקור אותו בנשים שסובלות מווגינוזיס בקטריאליס חוזר, ולהעביר להן הפרשה נרתיקית מנשים בריאות.

       

      "כשד"ר גולדמן־וואהל פנתה אליי ב־2013, זה נשמע לי רעיון מגעיל", מודה ד"ר לב־שגיא, "אבל ככל שקראתי מאמרים מדעיים בנושא, השתכנעתי שזה משהו ששווה ניסוי. כתבנו פרוטוקול שהוגש לוועדת הלסינקי (הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם, צ"ר) בהדסה, וכשהוא אושר, פנינו לנשים שסובלות מווגינוזיס בקטריאליס בצורה קיצונית וזקוקות כל הזמן לטיפול אנטיביוטי".

       

      איך הן הגיבו?

      "לחלקן הרעיון לא נראה והן לא נענו. אחרות היו מוכנות לעשות הכל כדי להיפטר מהבעיה ולהחזיר לעצמן את איכות החיים. הצעת המחקר הייתה מאוד תובענית וכללה בין השאר בדיקות נרחבות לזיהומים שונים, העברה של תרומת ההפרשה הווגינלית ומעקב אחת לחודש במשך שנה".

       

      איך בחרתן את התורמות?

      "בקפידה רבה. קשה מאוד למצוא תורמות שעומדות באמות המידה והסכימו לתנאים, שכללו בין השאר אי־חשיפה לזיהומים פוטנציאליים במשך שנה, זוגיות מונוגמית עם בן זוג קבוע, אי־קיום יחסי מין בשבוע שלפני התרומה המיועדת ועוד.

      "יש שתי בעיות אפשריות בהעברת נוזל נרתיקי מאישה לאישה: שנעביר חיידקים גורמי מחלות מהתורמת לנתרמת, וגם, שבטעות נעביר לה זרע בנוזל הנרתיקי. לכן הפרוטוקול שלנו היה מאוד מחמיר: התורמות שלנו היו נשים שלא היו בשום סיכון ועמדו, בין השאר, בקריטריונים שבהם משתמשים לתרומות דם בבנק הדם".

      ד"ר לב־שגיא: "יש שתי בעיות אפשריות בהעברת נוזל נרתיקי מאישה לאישה: שנעביר חיידקים גורמי מחלות מהתורמת לנתרמת ושבטעות נעביר לה זרע בנוזל הנרתיקי. לכן הפרוטוקול שלנו היה מאוד מחמיר"

       

      התרומה הייתה חד־פעמית?

      "בעיקרון כן, אבל מאחר שהיו לנו פחות תורמות מאשר מקבלות, חלקן תרמו יותר מפעם אחת".

       

      כמה מטופלות השתתפו במחקר וכמה תורמות?

      "חמש מטופלות בנות 47-27 ושלוש תורמות בנות 47-35. כולן הגיעו באותו יום לבית החולים, אבל לא נפגשו. המחקר נמשך בין השנים 2019-2015, שבמהלכן עקבנו אחר התוצאות במשך עד שנתיים. אבל גם אחרי שהפסקתי לעקוב במסגרת המחקר, המשכנו בקשר ואני יודעת מה קורה איתן. התוצאות היו דרמטיות: שתי מטופלות הגיבו מיד והבריאו בתוך שבוע - גם על פי הדיווח שלהן וגם על פי מדדים מעבדתיים. לשלוש מטופלות אחרות היה מהלך של ירידות ועליות, והן נזקקו לשתיים־שלוש העברות כדי להשיג ריפוי, ולמטופלת אחת נאלצנו להחליף את התורמת, כי היא לא השתפרה, ואז היא הבריאה.

      "בשורה התחתונה: ארבע מתוך חמש מטופלות הבריאו. מטופלת אחת השתפרה בצורה חלקית, אבל אחרי כמה חודשים הבעיה חזרה אצלה והיא מתוכננת לעבור העברה נוספת".

       

      כדי לבצע את המחקר בצורה המדויקת והאמינה ביותר, נלקחו מהמטופלות דגימות מההפרשה הנרתיקית שנשלחו למעבדה של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן, מחלוצי מחקר המיקרוביום. אפיון המיקרוביום הנרתיקי נעשה על ידי הסטודנט יותם כהן, "והעבודה המעבדתית תמכה במה שאני ראיתי בבדיקות הקליניות: ממצב של חיידקים רעים, האוכלוסייה השתנתה והפכה לאוכלוסיית חיידקים של נרתיק בריא", אומרת ד"ר לב־שגיא.

       

      איך הרגשת כשהגיעו תוצאות כל כך טובות?

      "מאוד התרגשתי לראות את התוצאות, אבל הכי מרגש אותי לדעת שהמטופלות שלי הבריאו, וכל בדיקה שהראתה שלא מדובר בשינוי זמני הייתה רגע מרגש בשבילן ובשבילי. נשים שסחבו את הבעיה במשך שנים מאושרות היום בשיפור העצום שחל באיכות חייהן.

      השלב הבא בעבודה היה כאמור פרסום של המחקר ב־NATURE MEDICINE, כדי להציע לקהילה הרפואית אופציה טיפולית שעד היום לא חשבו עליה. "אנחנו צופים שקבוצות מחקר יתחילו במחקרים מבוקרים כדי לבדוק אם הטיפול אכן יעיל ויבדקו איך אפשר להפוך אותו לזול, בטוח וזמין יותר, למטופלות רבות ככל האפשר. כבר כתבנו פרוטוקול המשך, ויש לנו שותפים בארצות־הברית שרוצים לעבוד איתנו במחקר המשך. אני מקווה שתהיה לנו תשובה למיליוני נשים בעולם שסובלות מהבעיה, ואולי בעוד כמה שנים נוכל לומר: 'אנחנו פרצנו את הדרך'. אבל מה שהכי כיף זה לשמוע ממטופלות שהשתתפו במחקר: 'וואו, תודה שהצלת לי את החיים'. לי, כרופאה, אין דבר מרגש מזה".

       

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד