כשפולנייה נוחתת בחופי דרום אמריקה: מרק עוף קולומביאני

כולם יודעים איך מכינים את הקלאסיקות, אבל לא כולם יודעים איך להפכן למלהיבות: פרק ראשון בבלוג המשלב את סיפור החיים המרתק של דבי מצקין למתכונים מוכרים

דבי מצקיןפורסם: 11.11.19 07:34
לצפייה בסרטון לחצו על עליו
צלם ועורך: נדב אהרונוביץ׳, סאונד הפקה ובמוי; עדי פרוסט
מרק עוף קולומביאני (צילום: פנינה וולינסקי)
מרק עוף קולומביאני (צילום: פנינה וולינסקי)

ברגע שהחליטו שהגיע הזמן לעזוב את פלסטינה ולנסות את מזלם במקום אחר בעולם, סבא, סבתא ודוד לזר דנו ארוכות ביעדם הבא. היעד הנבחר היה המטרופולין של ניו יורק. עם אמי התינוקת, המשפחה עלתה על ספינה שהפליגה לארצות הברית ולדרום אמריקה.

 

למרבה הצער, כשהספינה עגנה מול פסל החירות שעמד באופק בנמל ניו יורק הנוצץ, הודיעו לסבי שעליו להישאר על הסיפון מכיוון שלא הייתה לו הוויזה המתאימה לכניסה לארצות הברית.

 

בהיעדר אסטרטגיה אחרת, הם המשיכו לשוט בים עד לתחנה הבאה של הספינה, קובה. לפי הסיפורים, סבי סלד מהחום האדיר ששרר בקובה באותו זמן, ולכן

אמר 'אדיוס' למדינה והקבוצה המשיכה לתחנה האחרונה של הספינה, החוף האקזוטי של קולומביה בדרום אמריקה.

 

לבסוף התיישבו בעיר קאלי, שהיוותה מרכז כלכלי משמעותי בדרום-מערב קולומביה, והייתה העיר הגדולה היחידה עם גישה לחוף האוקיינוס השקט. למרות שסבי ושני שותפיו לא דיברו ספרדית ולא היו להם קשרים קודמים בעולם העסקים של קולומביה, הם הצליחו מאוד ותוך זמן קצר הפכו ליצואני מלח מרכזיים ברחבי העולם.

 

כשהורי ואני עברנו לקולומביה, זמן קצר לאחר לידתי בניו יורק בשנת 1956, סבי וסבתי כבר עברו להתגורר בעיר הבירה בוגוטה ואנו הצטרפנו אליהם. הם היו היחידים שהפגינו חמימות כלפיי, פשוט כי אהבו אותי מאוד. כל השבוע הייתי מחכה בשקיקה לשישי בערב, אז הוריי ואני היינו עולים לרגל לבית הלבנים האדום בן שלוש הקומות, של סבא וסבתא. המאורע היה ארוחת ערב שבת שהיינו אוכלים כמשפחה, ולאחר מכן, הייתי זוכה להישאר לישון בביתם.

 

אני זוכרת את רוב ארוחות הערב האלגנטיות שם, עם מנות מרהיבות וסידורים יפהפים וטעמים נפלאים של המטבח הפולני של סבתי, שסתר באופן כה חד את המזון הקולומביאני החריף שמסביבנו. מרק העוף והגפילטע פיש שלה היו נשגבים.

 

מרק עוף קולומביאני

 

המרכיבים

8 מנות

 

למרק

  • 1 עוף טרי שלם, שטוף ונקי
  • 6 גזרים, קצוצים גס
  • 4 גבעולי סלרי (עם העלים), קצוצים גס
  • 3 קלחי תירס, מחולקים לשלושה חלקים
  • 10 תפוחי אדמה קטנים (אדומים ולבנים), קלופים וחתוכים גס
  • 2 כפות גדושות עלי גאוסקס (Guascas) או 2 כפות אורגנו יבש
  • מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

 

להגשה

  • 2 יחידות אבוקדו, קלופים ופרוסים
  • צלפים קטנים, משומרים בחומץ, לפי הטעם
  • שמנת חמוצה
  • עלי פטרוזיליה, טרייה קצוצה

 

אופן הכנה

  1. המרק: ממלאים סיר גדול במים. מניחים בו את העוף, את הסלרי, הגזרים, תפוחי האדמה והאורגנו. מביאים לרתיחה, מכסים, מנמיכים להבה ומבשלים כשעה-שעה וחצי.
  2. כשהמרק מוכן, מוציאים את העוף, ומורידים את הבשר, קוצצים אותו גס ושומרים בצד.
  3. ההגשה: מניחים מעט עוף בקערה, מוסיפים תירס, תפוח אדמה וגזר מבושלים, ויוצקים מעל מהציר שבישלנו.
  4. מוסיפים מעל אבוקדו פרוס, את השמנת החמוצה, הצלפים והפטרוזיליה, ומגישים.

 

>> דבי מצקין היא מתכונאית, מארחת ומרצה שמציעה לחלוק את הידע שלה ואת כישוריה בסדנאות בישול, אירועי בוטיק והרצאות בהן היא מספרת את סיפור חייה המרתק.

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יש המתייחסים אל האוכל כאל רע הכרחי. אוכלים ומתלוננים: 'האוכל משמין, יש בו הרבה קלוריות,' וכדומה. אנשים אלה אינם נהנים. הם פונים אל הצד הנגטיבי ומחמיצים את כל החיוב והברכה שיש באוכל ובדרכים האין סופיות להכינו ולאוכלו. לי אין כלל ספק לגבי כוחו האדיר, בהיות אחד הגורמים המאחדים את בני האדם בעולם כולו.

אחד הדברים החשובים ביותר בחיי הוא לארח ולהגיש אוכל. כשאני מכינה ארוחה אני חשה רוממות רוח עצומה, לא רק מפני שאני רוצה שאנשים יאהבו את מה שאני מבשלת. למען האמת, כשאני רואה את פני אורחיי ברגע שהם טועמים את תבשיליי, הדבר נותן משמעות לקיומי.

הבלוג הזה מבוסס על ספרה של דבי "ליפול או לעוף", הכולל כ-60 מתכונים למנות עליהם היא גדלה ואת הסיפור האישי שלה. חלק מהמתכונים אומנם נשמעים מוכרים, אך הנגיעה של דבי הופכת אותן למנות בטעמים בלתי נשכחים.