כבר שלושה חודשים, מאז שעלה לארץ מנפאל, נירדוס גודר (18) לא יודע למי להודות יותר על מזלו הטוב: לוורוניקה (רונית) גלינסקי, אחותו למחצה, שמצאה אותו לפני שלוש שנים בכפר נידח בנפאל בעזרת התוכנית "אבודים", או לצופית גרנט, מנחת התוכנית, שבנחישות האופיינית לה הזיזה הרים וגבעות כדי להביא לאיחוד המשפחה.
האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת
נירדוס הוא בנו של אברהם (אייבי) אייזיק, שנפטר לפני 12 שנה בגיל 57 מדום לב. אייבי היה אז לבורנט בחברת כימיקלים, שגר בטירת־הכרמל, נשוי לרותי ואב לשלושה ילדים: רונן (49), נהג משאית, גרוש ואב לשניים, ורוניקה (48), סייעת בבית ספר, נשואה ללא ילדים ויניב (40), רווק שנמצא בין עבודות וחי עם אמו. לאף אחד מהם לא היו מושג על קיומו של נירדוס.
הגילוי של נירדוס, שהתגורר בכפר הקטן והעני סנג'ה (Syangja) - מרחק שמונה שעות נסיעה מהבירה קטמנדו – היווה רק חרוז אחד בשרשרת ההפתעות שציפתה למשפחת אייזיק בעקבות חקירת "אבודים", ששודרה לפני שלוש שנים (העונה החדשה משודרת בימים אלה, ראשון ב־21:15 ברשת 13).
חיים כפולים
התהיות בנוגע לאביה החלו לכרסם בלבה של ורוניקה מאז שנפטר בנסיבות לא ברורות, בבית בחולון שבו התגוררה עובדת זרה מנפאל בשם סיטה. שמונה שנים היא חיכתה להזדמנות לפתור את החידה, ורק אחרי רעידת האדמה שהתרחשה בנפאל לפני ארבע שנים וחצי, שגבתה את חייהם של יותר מעשרת אלפים בני אדם, היא עשתה מעשה והרימה טלפון לתוכנית "אבודים". ועם כל הספקות שהיו לה, אפילו היא נדהמה מגודל הסוד שהוסתר ממנה כל השנים.
התברר שהאב הסגור והמופנם ניהל חיים כפולים והחזיק שתי משפחות: אחת בטירת־הכרמל ואחת בכפר סנג'ה שבנפאל, שאותו נהג לפקוד שלוש פעמים בשנה כדי לבקר את אשתו השנייה נאנדה ואת בנם נירדוס.
נאנדה הייתה צעירה בת 21 כשאייזיק, שהיה אז בן 46, הציע לה נישואים. הוא סיפר לה שהוא רופא, טייס, רווק וגם עשיר. "היו לו הרבה פנטזיות, גם פה הוא היה מציג את עצמו כדוקטור לפעמים, היה נותן תרופות לאנשים, והיה לו סטטוסקופ שאיתו הוא בדק אותנו", מספרת בתו ורוניקה. "עם זאת, כשצופית סיפרה לי שהיא פגשה אישה שטוענת שהייתה נשואה לאבא שלי, לא האמנתי למשמע אוזניי".
וכאילו זה לא מספיק, נחשף עוד סוד: נוסף על רותי ונאנדה הוא היה נשוי גם לסיטה, אותה ידידה מחולון שבביתה נפטר ושנעלמה לאחר מותו כאילו בלעה אותה האדמה. סיטה חששה שיסלקו אותה מהארץ, לאחר שאשתו הראשונה והחוקית רותי ביקשה לעשות בדיקה פתולוגית כדי לברר את נסיבות מותו, שנראו לה חשודות. רק כשהפקת התוכנית "אבודים" נכנסה לתמונה, היא אותרה בתל־אביב והסכימה לתת את גרסתה.
ורוניקה, בואי נחזור אחורה. מה גרם לך מלכתחילה לחשוד?
"זה היה מאוד מוזר שאבא שלי נפטר פתאום בגיל צעיר, ללא שום רקע של מחלה כלשהי. אמא שלי פחדה שאולי רצחו אותו וביקשה לבדוק את נסיבות המוות. אחרי מותו נפגשתי עם סיטה בתל־אביב, רציתי להבין ממנה מה קרה ומי היא בשבילו. היא אמרה שהיא הייתה ידידה שלו, שהיא אפילו נסעה איתו פעם לנפאל, אבל הרגשתי שהיא מסתירה ממני משהו. אחרי הפגישה היא החליפה מספר טלפון, ולא יכולנו יותר ליצור איתה קשר, חשבנו שהיא חזרה לנפאל".
בתוכנית סיפרה סיטה ש־13 שנים לפני שאייזיק נפטר בביתה, היא פגשה אותו בקטמנדו והתפתח ביניהם רומן שבשיאו הוא הציע לה נישואים. הוא סיפר לה שקוראים לו ביל בהדור, שהוא סיים לימודי רפואה בארצות־הברית ועובד כרופא בנפאל. היא בכלל לא ידעה שהוא ישראלי. עוד סיפרה שהם התחתנו במקדש בקטמנדו לפי המסורת הנפאלית, ואחרי החתונה הוא נעלם ויותר היא לא ראתה אותו.
כעשור אחרי החתונה, רצה הגורל וסיטה קיבלה אשרת עבודה בישראל. אייזיק, שהרבה להיפגש עם עובדות זרות מנפאל, הגיע יום אחד לדירה שבה בילתה סיטה את היום החופשי השבועי שלה, בביקור אצל חברות שהתגוררו איתה. היא הסתכלה עליו ומיד זיהתה אותו. הוא, לעומת זאת, לא זיהה אותה. "ניגשתי ושאלתי אותו: 'אתה מסנג'ה? התחתנת בקטמנדו?' הוא צחק ושאל: 'איך את יודעת?' אז אמרתי לו: 'אני סיטה. אשתך'. מאותו זמן הפכנו לידידים טובים. חשבתי שהוא לבד בארץ, שאין לו משפחה", סיפרה בתוכנית.
ביקור בנפאל
מיד אחרי שנודע לה שאביה היה נשוי לידידה שבביתה מת, ארזה ורוניקה מזוודה וטסה עם צופית גרנט לנפאל למצוא בני משפחה שישפכו אור על חידת חייו. ורוניקה וצופית חששו שבני משפחתו היו בין ההרוגים ברעידת האדמה, אבל בסופו של דבר נמצאה בקטמנדו אישה בשם רמה שראתה את תמונתו של אייזיק וטענה שהוא הדוד שלה. "בעלה של דודה שלי, נאנדה", אמרה להן.
רמה כיוונה אותן אל מקום מגוריה של נאנדה, מרחק שמונה שעות נסיעה מקטמנדו. כשנסעו לשם, מצאו אישה מרת נפש, מחכה לשווא לבעלה שנעלם תשע שנים קודם לכן. היא התגוררה עם משפחתה המורחבת בחורבה מטה ליפול, בצפיפות ובעוני שקשה לתאר במילים - אפילו צופית, שנדמה שכבר ראתה הכל במסגרת התוכנית, לא האמינה למראה עיניה. ואז נאנדה הפילה עליה עוד פצצה, וסיפרה שיש להם ילד משותף בן 14.
הסיפור בקצרה: נאנדה ואייבי הכירו באמצעות אחותה, נדיה, התחתנו בחתונה מסורתית נפאלית במקדש, נסעו לירח דבש שלאחריו הוא חזר לישראל, והגיע לביקור רק אחרי חצי שנה. הוא סיפר לה שהוא אדם עשיר שעובד בישראל, ולא יכול להגיע לעתים קרובות יותר. לפני תשע שנים הפסיקה לשמוע ממנו, אבל לא ידעה שהוא מת. "הגיעו שמועות, אבל לא היו הוכחות, ואני לא רציתי להאמין", היא הסבירה. "יום אחד הוא הגיע לכפר עם סיטה ולא בא לראות אותנו, אז כשהוא נעלם חשבתי שהוא החליט לעזוב אותי. ידענו שהוא בישראל אבל לא ידענו איפה לחפש".
סבתו של נירדוס, שגידלה אותו לצד אמו, ניגשה מיד לוורוניקה ואמרה לה: "בבקשה, תשמרי על אח שלך, אין לו אבא שידאג לו, תדאגי לו את. אני לא יכולה אפילו להאכיל אותו, ואני כבר זקנה, יום אחד אמות". ורוניקה, שלא הצליחה להביא ילדים לעולם למרות טיפולי פוריות מפרכים שעברה, הציעה לאחיה לבוא לגור איתה בישראל, אבל הוא היה צעיר מדי וחשש להיפרד ממשפחתו. "ראיתי שהוא לא רוצה לבוא, אז הזמנתי אותו לביקור של חודש בארץ, קניתי לו כרטיס, עשינו לו טיול יפה, והוא הכיר את כל המשפחה. לפני שהוא נסע בחזרה קניתי לו טלפון, כדי שנוכל להיות בקשר, ומאז שהוא חזר לשם הוא לא הפסיק להתחנן שאביא אותו לארץ, לגור איתנו. לא יכולתי להביא אותו כי הוא היה קטין, ואיך שמלאו לו 18 הוא עלה על המטוס הראשון ובא", מספרת ורוניקה.
לימודי אולפן וגיור מזורז
את אשרת הכניסה לארץ הוא השיג באמצעות עו"ד ליאת שטיינברג מאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שדאגה לכך שיעבור בדיקת די־אן־איי כדי להוכיח שהוא בנו של אייבי. בהמשך הגישה עו"ד שטיינברג בקשה למתן אזרחות על בסיס תוצאות הבדיקה. היום הוא מתגורר בביתה של אחותו הגדולה בטירת־הכרמל ומחכה לאישור אזרחותו הישראלית, שאחריה יֵצא לאולפן במעגן־מיכאל ואחר כך יתגייס לצה"ל. בין לבין יעבור הליך גיור מזורז, "כי אני רוצה להיות יהודי, כמו אבא שלי", הוא אומר באנגלית רהוטה.
הופתעת לגלות שיש לך אחים ואחות בישראל?
"הייתי בשוק. לא ידעתי את כל זה. חשבתי שאבא שלי גר בפוקארה, כשהייתי ממש קטן הוא לקח אותי פעם לדירה שלו שם. חשבתי שהוא עדיין חי, שאלתי את אמא שלי איפה הוא. הכרתי אותו עד גיל חמש ופתאום הוא הפסיק להגיע. לא ידענו לאן הוא נעלם. ניסינו להתקשר למספר הטלפון שהיה לנו, אבל לא הייתה תשובה. לא היה לנו טלפון בבית, אז לא ניסינו כל כך הרבה".
מה ידעת עליו?
"ידעתי שהוא עבד בים, באונייה. לפעמים חששתי שאולי הוא נפל מהאונייה ואף אחד לא יודע על זה. זה היה יותר טוב מלחשוב שאבא שלי נטש אותי".
למה לא רצית לבוא לישראל בגיל 14, כשוורוניקה הציעה לקחת אותך?
"פחדתי. הייתי ילד, לא רציתי להתנתק מהמשפחה וללכת למקום שאני לא מכיר. גם למדתי בבית ספר אז. אחר כך ורוניקה הזמינה אותי אליה, באתי לביקור של חודש, התאהבתי במשפחה ובמדינה ורציתי לבוא לחיות פה. הבנתי שאין לי עתיד בנפאל. לאף אחד אין עתיד בנפאל. אין מספיק משרות, יש אבטלה, הנפאלים הולכים להיות עובדים זרים במדינות אחרות, גם בישראל. איזה עתיד כבר יש לי שם?"
אתה דואג לאמא שלך שנשארה לבד?
"היא מסתדרת, כל המשפחה שלה לידה. אני גורם לה להיות גאה בי. מה שהיא הכי רוצה זה שיהיה לי עתיד יותר טוב. היא יודעת שאני מאוד שמח שאני כאן".
ורוניקה: "את חייבת להבין שהוא בא מתרבות אחרת, שם גברים וגם נשים עוזבים ילדים קטנים והולכים לעבוד במדינות זרות, כי אין להם דרך אחרת לשרוד את החיים".
נירדוס, אמא שלך יודעת שאתה עומד להתגייר ולהיות יהודי?
"כן, זה לא משנה לה, למרות שאנחנו הינדואיסטים. יש הרבה דברים בהינדואיזם שקשה לי לוותר עליהם, אבל גם היהדות קוסמת לי. אני אמצא את הדרך שלי ביניהן".
איך היה המצב הכלכלי שלכם כל השנים?
"בנפאל רוב הנשים לא עובדות, רק הגברים מפרנסים את המשפחה וגם להם אין מספיק הזדמנויות. לי לא היה אבא בכלל, אז לא היה לנו כסף. לפעמים לא היה לנו מה לאכול. אמא סיפרה לי שבהתחלה אבא היה שולח לה כסף, וגם כשהוא בא לבקר הוא נתן לה כסף ותמיד הביא לי מתנה, כל מיני צעצועים וכדורגל".
איך הסתדרתם?
"קיבלנו קצת עזרה מאח של אמא שלי, אבל גם לו לא היה. סבא שלי היה בצבא ההודי, וכשהוא נפטר סבתא שלי המשיכה לקבל קצבה מסוימת מהודו, אז לפעמים היא נתנה לנו כסף. בשנים האחרונות גרתי אצל סבתא שלי, היא גרה יותר קרוב לבית הספר והיה לי יותר נוח אצלה. ילדים צחקו עליי שאין לי אבא, אמרו לי שאבא שלי ברח לנו. הם חשבו שאני סוג ב' בגלל שאין לי אבא, זרקו אבנים על הבית, דפקו בדלת וברחו. זה לא היה נעים בכלל".
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"אני רוצה קודם כל להתגייס לצבא, כי אני אוהב את הצבא ואוהב את המדינה. בנפאל ישראל נחשבת לאחת המדינות החזקות והצודקות בעולם. אחרי הצבא אני רוצה להירשם לאוניברסיטה וללמוד משהו, להיות משהו".
אמא תמיד סלחה לו
אביהם של השניים, אברהם אייזיק, היה בעצמו יליד נפאל שהתגייר ועלה לישראל. הוא נולד בשם ביל בהדור גודר בכפר סנג'ה, וכשהיה בן חצי שנה אמו נפטרה ואביו, שנותר עם שני תינוקות רכים, התחתן בשנית. אחרי שנולדו לו ולאשתו השנייה ארבעה ילדים נוספים, ביל ואחותו סולקו מהבית. הם התגלגלו ברחובות, אכלו מפחים, עבדו בכל מיני עבודות קשות תמורת ארוחה ושרדו איכשהו.
בגיל שבע הגיע ביל לבדו לקטמנדו והתחיל לעבוד בניקוי מטוסים בשדה התעופה. מאוחר יותר הוא התגלגל – ורוניקה לא ממש יודעת איך – לכלכותה שבהודו, ככל הנראה נשאר על אחד המטוסים שניקה. הוא חי ברחוב והחל לנקות חצרות ובתים תמורת אוכל. יום אחד נקלע לחצרם של משה, יהודי ממוצא עיראקי שחי בהודו, ומסעודה, שנולדה בנפאל בשם מרגרט, התגיירה למענו ונישאה לו. הם היו חשוכי ילדים והחליטו לאמץ את הילד המסכן והנטוש. ביל עבר גיור והפך לאברהם, שם חיבה: אייבי, ואחרי שעבר ברית מילה עלה עם הוריו המאמצים לישראל.
המשפחה התמקמה בטירת־הכרמל, בגיל 17 הכיר אייבי את רותי ואחרי שלושה חודשים נישא לה. "הוא היה אדם מסתורי, מעולם לא סיפר על המשפחה שלו כלום, אמא שלי אפילו לא ידעה שהוא היה ילד מאומץ, רק אחרי החתונה זה נודע לה", מספרת ורוניקה. "הוא היה ממש תעלומה. היה קשה לי לדבר איתו על זה כי היה לי כבוד אליו, כיבדתי את השתיקה שלו ולא שאלתי יותר מדי שאלות".
איזה אדם הוא היה?
"הוא היה אבא טוב ובעל טוב, אבל שקט כזה, לא דיבר הרבה. רק אחרי שהוא נפטר הבנו שלא ידענו מיהו. תמיד הרגשנו שהוא יותר נפאלי מישראלי, הוא מאוד נמשך למסתורין של תורות המזרח. למעשה, הוא מאוד התגעגע לנפאל, בגלל זה הוא הסתובב בין העובדים הזרים הנפאלים, בעיקר העובדות הזרות, הוא נמשך לזה. הוא היה ממזר לא קטן, בגד באמא שלי מלא, אבל תמיד היה חוזר הביתה, אף פעם לא ישן מחוץ לבית".
למה פנית לצופית גרנט?
"אבא שלי חי חיים מאוד לא שקופים, הרגשתי שיש משהו מאחורי כל הסודות. עמוק בפנים רציתי לדעת, לפתור את החידה. רציתי לדעת מי הייתה המשפחה של אבא שלי, מה היה לו שם, למה הוא לא הכיר לנו אותם. רציתי תשובות בשביל אמא שלי, שתדע עם מי היא חיה כל השנים, עם מי היא הקימה משפחה. אני מרגישה שאבא שלי שלח אותי לשם כדי למצוא את נירדוס. כשקרתה רעידת האדמה בנפאל, הרגשתי חלק מזה, שאלתי את עצמי מה קורה עם המשפחה של אבא שלי, אולי קרה להם משהו? החלטתי לחפש אותם לפני שיהיה מאוחר".
כמה הופתעת לגלות שיש לו שם משפחה?
"לא הופתעתי, תאמיני או לא. תמיד היה לו קטע עם נשים, הוא ידע לפלרטט והוא היה נורא חתיך. נשים מתו עליו. נאנדה הייתה בחורה תמימה בת 21, חשבה שיש לו כסף אז היא התחתנה איתו, אפילו שהוא יכול היה להיות אבא שלה. היא יותר צעירה ממני".
מי הראשון שסיפרת לו על מה שגילית שם?
"אחי יניב. אמרתי לו, בוא תראה את אבא שלך. הוא ענה לי: 'הכתובת הייתה על הקיר, רק אנחנו לא ידענו לקרוא אותה'. מתברר שלאבא שלנו הייתה אובססיה לחתונות".
איך סיפרתם לאמא שלך על החדשות?
"ככה, איך שזה. היא אמרה: 'אני מקבלת את זה. הוא היה בעל טוב ואני רוצה לזכור אותו איך שהוא היה בשבילי'".
התגובה שלה הפתיעה אותך?
"לא, היא אהבה אותו מאוד, לא מפתיע אותי שהיא קיבלה את זה בכזו סלחנות. הוא עשה לה הרבה כבוד, מאוד דאג לה, היא ידעה שהוא מסתכל לצדדים ובסוף תמיד חוזר אליה".
איך היא קיבלה את נירדוס?
"היא אוהבת אותו מאוד. הוא חלק מהמשפחה, כבר טיילנו איתו בארץ, לקחנו אותו לצימר, לפארק מים, למסעדות. הוא לא מאמין איזה חיים היו לו שם ואיזה חיים יש לו פה".
מה את מצפה שיקרה איתו בישראל?
"ברגע שהוא יקבל אישור לאזרחות, הוא ילך לאולפן, ילמד עברית ויתגייס לצבא. אחרי הצבא הוא ילמד באוניברסיטה, כנראה מדעי המחשב. הוא מאוד חכם, יש לו ראש כמו לאבא שלי. בכלל, הוא מאוד דומה לאבא שלי, יותר מכולנו. הוא רוצה לנצל את ההזדמנות שקיבל ואני אעשה הכל כדי שהוא יצליח. למען האמת, יחסית לנפאלי הוא זכה במפעל הפיס. את צריכה לראות איך בנות עפות עליו, והוא אפילו עוד לא יהודי".
