בלגן מאורגן: ביקור ב"פאסנכט", קרנבל התחפושות הצבעוני של באזל

הפאסנכט של העיר באזל שבשווייץ הוא הזדמנות נהדרת להשתתף בחגיגה עממית אמיתית, לא ממוסחרת, לא מתוירת, לא מתוקצבת, לא מוכתבת. אין עוד דברים כאלה

לחצו על הסרטון כדי לצפות בקרנבל המסיכות של באזל
צילום ועריכה: סיגל מגריסו
צועדים בתחפושות בקרנבל הפאסנכט השוויצרי. האירוע המשמעותי בשנה של תושבי באזל  (צילום: סיגל מגריסו)
צועדים בתחפושות בקרנבל הפאסנכט השוויצרי. האירוע המשמעותי בשנה של תושבי באזל (צילום: סיגל מגריסו)
הפסיבל ממומן על ידי המשתתפים, ללא מימון עירוני  (צילום: סיגל מגריסו)
הפסיבל ממומן על ידי המשתתפים, ללא מימון עירוני (צילום: סיגל מגריסו)
הפאסנכט קיבל מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו  (צילום: סיגל מגריסו)
הפאסנכט קיבל מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו (צילום: סיגל מגריסו)
באירועי הפסטיבל נוטלות חלק כ-500 קליקות  (צילום: סיגל מגריסו)
באירועי הפסטיבל נוטלות חלק כ-500 קליקות (צילום: סיגל מגריסו)
הבלגן מאורגן וגם הצפיפות היא בסטייל  (צילום: סיגל מגריסו)
הבלגן מאורגן וגם הצפיפות היא בסטייל (צילום: סיגל מגריסו)

שלוש לפנות בוקר. קר מאוד, חשוך, אפילו גשום. זו לא השעה ולא עונת השנה שמזמינות לצאת מהמיטה החמימה בחדר המלון המוסק ולרדת לרחוב, אבל אין ברירה, כי בחוץ שמחה וששון: העיר השוויצרית באזל כולה על הרגליים. נהר של בני אדם – ילדים ומבוגרים – צועדים בשקט אל מרכז העיר. בכיכר השוק, ה-‭,Marktplatz‬ שהיא הכיכר המרכזית בעיר, כבר אי-אפשר לזוז. למרבה המזל, בשווייץ, כמו בשווייץ, הבלגן מאורגן וגם הצפיפות היא בסטייל. איש לא דוחף, איש לא נדחף בניסיון לשפר עמדה.

 

עד הכיכר הזאת צועדים במעורבב נשים, גברים וילדים עטופים במעילים כבדים לצד חבורות שמחות של לובשי תחפושות ומסכות, אך בכיכר מתרחשת הפרדת כוחות: הצופים מתמקמים בשולי המדרכות, והמחופשים מתרכזים בסמטאות שבשולי הכיכר. לפאסנכט (Fasnacht) -‬ האירוע שלכבודו התכנסנו כאן – חוקים ברורים: המשתתפים צועדים, והצופים פשוט צופים.

 

באנו חושך לגרש

הפאסנכט, הקרנבל השוויצרי, הוא האירוע המשמעותי ביותר בלוח השנה של תושבי העיר באזל. הפאסנכט נחגג גם בערים נוספות במדינה (לוצרן, למשל), במועדים מעט שונים ועם מאפיינים אחרים, אבל זה של באזל הוא המפורסם ביותר. ככזה, זכה הפאסנכט למעמד של אתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסק"ו.

 

קצת מספרים: עדויות לקיום הקרנבל הזה נמצאו כבר במאה ה־‭;14‬ עד המאה ה־‭19‬ הוא צוין כאירוע המסמל את גירוש החורף והחושך, והוא קשור גם למסורת הנוצרית־מערבית המחברת בין הפסחא, מועד צליבת ישו ו־‭40‬ ימי התשובה וימי התענית שלפני יום זה; אבל לענייננו, כדאי לדעת שבשנת 1910 נוסדה הוועדה המארגנת של אירועי הפאסנכט, ומאז – הכל היסטוריה והיסטריה. כ־‭20,000‬ בני אדם, שהם כ־%‭10‬ מתושבי באזל, נוטלים חלק פעיל בפסטיבל. לא פחות מ-‭500‬ "קליקות" (Cliques‬, קבוצות־להקות משתתפות) נוטלות חלק באירועים, וכרבע מיליון בני אדם מגיעים לצפות. הפסטיבל ממומן על ידי המשתתפים. אין מימון עירוני או ממשלתי, אין חסויות מסחריות, הכל עממי־מקורי. הכניסה לאירועים חופשית, אבל מצופה מהצופים לרכוש את סמל הפסטיבל, וכך לסייע במשהו במימון.

 

האירוע שמסמל את גירוש החורף והחושך  (צילום: סיגל מגריסו)
    האירוע שמסמל את גירוש החורף והחושך (צילום: סיגל מגריסו)
     

     

     (צילום: סיגל מגריסו)
      (צילום: סיגל מגריסו)

       

      פנסים מהפנטים

      בוקר תחילת הפאסנכט, ה־‭,Morgenstreich ‬ מתרחש אור ליום שני (במועד שנקבע מראש, בין סוף פברואר לתחילת מרץ), והוא אות פתיחה ל־‭72 ‬ שעות של טירוף חושים, צבעים, מוזיקה ומטעמים. דקות ספורות לפני השעה ארבע (לפנות בוקר, כן?) תופסים כולם מקום. בני המזל יזכו לצפות בהתרחשות מאחת המרפסות, אבל מרבית הצופים יתגודדו דווקא למטה, ברחובות.

       

      את הרחש־בחש קוטעים ארבעה צלצולי הפעמון של קתדרלת סנט מרטין (Martinkirche‬), הכנסייה העתיקה ביותר בבאזל. זה האות להתחלה, ומיד, ברגע חד אחד, כבים כל האורות בעיר העתיקה. את החשכה מאירים אינספור פנסי נייר צבעוניים (Lanterns‬), שהם גלגול מודרני ללפידים מן העבר. חלקם קטנים, אחרים עצומים בגודלם, וכולם יפים ומהפנטים. צלצול הפעמונים מעורר את הקליקות, חבורות הצועדים־מנגנים, שעד לאותו רגע ממתינות בדריכות בסמטאות. זו אחר זו צועדות הקבוצות אל הרחובות הראשיים. כל קליקה־קבוצה היא למעשה תזמורת ניידת, וכולן מנגנות באחידות את נעימת המצעד המסורתית. אלה הדקות היחידות במהלך הקרנבל שבהן כל הקליקות ינגנו את אותה מנגינה, ובאחדות הזו קיים אפקט כובש ורב עוצמה: אלפי צועדים, חברי מאות הקליקות המשתתפות, צועדים ומנגנים, על ראשיהם מסכות ענק גרוטסקיות, לגופם תלבושות צבעוניות ובידי רבים מהם לפידים.

       

      פנסי הנייר הצבעוניים מאירים את החשכה  (צילום: סיגל מגריסו)
        פנסי הנייר הצבעוניים מאירים את החשכה (צילום: סיגל מגריסו)

         

        פנסים קטנים ולעומתם פנסים עצומים בגודלם  (צילום: סיגל מגריסו)
          פנסים קטנים ולעומתם פנסים עצומים בגודלם (צילום: סיגל מגריסו)

           

          כדאי לשים לב לעניין שמבדיל בין הפאסנכט של באזל לזה של ערים אחרות. קוראים לזה ‭ ,Sujet‬והוא הנושא שבו בחרה כל קליקה להציג ולהתחפש לו. בדרך כלל מדובר בנושא חברתי, כלכלי, תרבותי או פוליטי כלשהו, וכשזה מגיע לפאסנכט – הכל מותר, מובן שבגבולות הטעם הטוב: הרבה עוקצנות ולעג, אבל בלי מילים גסות, שפה בוטה או התנהגות בלתי הולמת. אחרי הכל, זו אירופה הקלאסית.

           

          ה־‭Sujet‬ מאפשר למקומיים להעביר ביקורת בלי חשבון, במילים או בעיצוב אמנותי, ותמיד בדיאלקט מקומי, מה שלפעמים משאיר את הנושא סתום לעיניים זרות, אבל גם מי שאינו מבין את הביקורת או המסר, ייהנה מהאווירה ומהמראות. תהלוכת הפתיחה נמשכת באטיות אל תוך הבוקר. קצת אחרי הזריחה - הרחובות מתרוקנים בחלקם. חלק מהצופים קופצים לתפוס כמה שעות שינה, אחרים מוצאים מפלט מהקור באחד מבתי הקפה העמוסים לארוחת בוקר מסורתית: מרק קמח (‭Maalsoppe‬) או פאי גבינה ובצל מנחם להפליא.

           

          גשם של קונפטי

          נחתם? בצהרי היום, בשעה‭ ,13:30 ‬בדיוק של שעון שוויצרי כמתבקש, יוצא לדרך ה-‭,Corteg'e‬ המצעד הגדול של הקליקות, שמציף את הרחובות בצבעים ובצלילים ובמסלול קבוע, המקיף את מרכז העיר. המסלול, אגב, הוא הדבר היחיד שמסודר בבלגן הצבעוני שמאפיין את האירוע. המצעד הוא תענוג לעיניים ולאוזניים: מגוון צבעוני ועצום של מסכות ענק, נגנים, מנגינות ותלבושות, כיד הדמיון של אמני ואומני הקליקות השונות. הנשק הסודי של כולם – קונפטי. המון קונפטי, שמכסה את הרחובות, הצועדים והצופים. מדי פעם יימצא קורבן מזדמן, שיזכה למקלחת נאה של קונפטי כולל חפיפה עמוקה עד שורשי השיער, שבסופה תוצע לו גם סוכריית פיוס. מי שמחפש הוכחה לכך שהשוויצרים המרובעים יודעים לרדת מהפסים, ימצא אותה ברחובות באזל, שבימים כתיקונם מבריקים ונקיים, אבל בימי הפסטיבל יהיו מכוסים פתיתי נייר. הכבישים הופכים לעיסה רטובה, רכה ומטונפת, משהו שמזכיר מראה אופייני של לא מעט רחובות בישראל. מה שמעלה את התהייה, שאולי רעיון המדינה היהודית - שאותו הגה הרצל פה בעיר באזל - נולד בעצם בעיצומו של הפאסנכט?

           

          כדאי להדגיש: למרות הבלגן, הרעש והאקסטזה, הסדר נשמר, ולמרות היין הלבן והבירה שזורמים מכל עבר - אף אחד לא משתכר. שכרות נחשבת לעניין לא מכובד, ואם מישהו בכל זאת מתנודד על רגליו, סביר להניח שיהיה זה תייר. האווירה הפרועה מבוקרת, ואינה חורגת ולו לרגע מגבולות הנורמה התרבותית. כך, גם בעיצומו של הלילה: הרחובות החשוכים בטוחים ונעימים גם למטיילים יחידים.

           

          ה-‭,Corteg'e‬ המצעד הגדול  (צילום: סיגל מגריסו)
            ה-‭,Corteg'e‬ המצעד הגדול (צילום: סיגל מגריסו)

            הרחובות מוצפים בצבעים וצלילים  (צילום: סיגל מגריסו)
              הרחובות מוצפים בצבעים וצלילים (צילום: סיגל מגריסו)

              המסלול הוא הדבר היחיד המסודר במצעד  (צילום: סיגל מגריסו)
                המסלול הוא הדבר היחיד המסודר במצעד (צילום: סיגל מגריסו)

                מגוון צבעוני של תלבושות  (צילום: סיגל מגריסו)
                  מגוון צבעוני של תלבושות (צילום: סיגל מגריסו)

                   

                  מסיכות כיד הדמיון של האמנים  (צילום: סיגל מגריסו)
                    מסיכות כיד הדמיון של האמנים (צילום: סיגל מגריסו)

                     

                    תענוג לעיניים ולאוזניים  (צילום: סיגל מגריסו)
                      תענוג לעיניים ולאוזניים (צילום: סיגל מגריסו)

                       

                      כל קבוצה בוחרת בנושא חברתי או פוליטי  (צילום: סיגל מגריסו)
                        כל קבוצה בוחרת בנושא חברתי או פוליטי (צילום: סיגל מגריסו)

                         

                        סוף החגיגה

                        היום השני לפאסנכט מוקדש בעיקר לתהלוכת הילדים ול-‭,Guggenmusik‬ להקות צועדות המנגנות מוזיקה מסורתית פחות. ה-‭Guggenmusik‬ מאופיינות במגוון כלי נגינה, מתופים על גלגלים ועד כלי נשיפה מבריקים. הרפרטואר שלהן נע ממארש צבאי ועד למוזיקה אלקטרונית ועיבודי פופ מוכרים. לקראת ערב יתכנסו להקות ה-‭Gugge‬ לקונצרטים של ערב בכיכרות המרכזיות, שיימשכו עמוק אל תוך הלילה. קודם לכן יצעד מצעד הילדים, וגם הוא יחל בשעה 13:30‬ בדיוק: משפחות עם ילדים בכל הגילים, מתינוקות בעגלה ועד בני נוער, יצעדו בתהלוכה ארוכה ברחבי העיר. מצעד הילדים נראה אולי תמים, אבל בכל הנוגע למתקפות הקונפטי על הצופים, הם מתגלים כחסרי רחמים וגבולות, והקטנים שבהם לא יהססו לדחוף חופן קונפטי נאה ישירות לתוך החולצות.

                         

                        המוזיקה והחגיגות יימשכו אל תוך יום רביעי. בצהרי אותו יום ישוב לרחובות המצעד הגדול, ובשעה ארבע לפנות בוקר, ‭ 72‬שעות בדיוק לאחר שהתחיל, ינוגן התו האחרון בפסטיבל. כולם יילכו לישון, חוץ מצבא עצום של מנקי רחובות, שממתינים בפאתי העיר העתיקה חמושים בזרנוקי מים ובמשאיות אשפה. עד עלות השחר, תשוב העיר לשגרתה המצוחצחת. עד העונג הבא. 


                        גם הילדים שותפים לחגיגה  (צילום: סיגל מגריסו)
                          גם הילדים שותפים לחגיגה (צילום: סיגל מגריסו)

                           

                          פאסנכט 2020 ייערך בין 2 ל-4 במרץ:

                          אתר הפאסנכט:baslerfasnacht.info

                          תיירות העיר באזל:basel.com/en

                           

                          • הכותבת הייתה אורחת לשכות התיירות של באזל ושל שווייץ, וחברת התעופה‭ .Swiss

                            

                           

                          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: ראובן כהן)
                          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דביר כחלון, סגנון: ראובן כהן)
                           
                          הצג:
                          אזהרה:
                          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד