מהירות העברת הדימויים מתצוגות אופנה לרשתות החברתיות ואתרים כמו Vogue Runway, המפרסמים את המתרחש על מסלולי התצוגה (כמעט) בזמן אמת, מייצרים דימוי דו-ממדי ושטוח של בגדים, המצולמים במרבית המקרים מקדימה. לכן, אין פלא כי מעצבים רבים משקיעים את רוב מאמציהם בצד הקדמי של הבגד, בעוד חלקו האחורי נותר מוזנח. בעידן של דימויים, סימולקרות ותוכנות לזיהוי פנים, עם כל הכבוד לאמנות ולחזון עיצובי – מספר הלייקים ברשתות החברתיות הוא השופט האמיתי.
טענה זו מובאת בפתח התערוכה Back Side / Fashion from behind, שמוצגת עד ה-17 בנובמבר במוזיאון אנטואן בורדל בפריז, הסמוך למגדל מונפרנס בעיר. את התערוכה אצר אלכסנדר סמסון והיא חלק מפעילות המוזיאון לאופנה גליארה, שנמצא בשיפוצים עד השנה הבאה. "רציתי להתמודד עם גב, גם מבחינה אנטומית וגם פסיכולוגית. הגב הוא החלק היחיד בגופנו שאנחנו לא יכולים לראות, בעוד לאחרים יש ראייה טובה יותר שלו", הסביר סמסון בראיון ליומון האופנה WWD, "מעצבי אופנה רבים שיחקו סביב רעיון זה והתמקדו בפגיעות שלו. בתערוכה רצינו שאנשים ישנו את הדרך שבה הם מסתכלים על דברים".
סמסון בהחלט מצליח להעמיק מבט נוסף על אופנה דרך הגב. בכניסה למוזיאון של בורדל, אחד היפים בפריז וכזה המצדיק ביקור ללא קשר לתערוכה הנוכחית, ניצבות בין פסלי הענק שמלות בגבן למבקרים, כמו שמלת הוט קוטור מקולקציית אביב-קיץ 2018 של ז'יבנשי בעיצוב קלייר ווייט קלר, שלבשה קייט בלאנשט לפסטיבל קאן אשתקד; לצד שמלת קרפ משי בצבע תכלת אפרפר של קלואה בעיצוב קרל לגרפלד מקולקציית סתיו-חורף 1983-84 עם סרט קטיפה בצבע בורדו.
בהמשך הסיור בחדרי התערוכה פוגשים יצירות מופת כמו שמלות מרופדות ומשובצות של קום דה גרסון מקולקציית Body Meets Dress, Dress Meets Body מאביב-קיץ 1997, אשר בזמנו קראו תיגר על פרופורציות הגוף באמצעות "השתלה" של בליטות. בעידן של השתלות ישבן שהפכו לפופולריות וגוף עתידני שמשופץ על ידי טובי הפלסטיקאים – הקולקציה בעיצוב ריי קוואקובו נראית כמו חזון מוקדם לתקופתנו.
התערוכה מתפרשת על פני שני חללים שונים: חללי העבודה של בורדל והגלריה שנמצאת בבניין נפרד. בחלל זה יצר סמסון מסע בעקבות ההיסטוריה הסוציו-פוליטית של הבגד, תוך שימת דגש על הבחירה בגב כמרכז הכובד. למשל, השובלים הארוכים שנשאו פעם בנות אצולה וכיום ידועניות על השטיח האדום. השובל הארוך נועד אז להרחיק אנשים מהגב ולייצר מעין רשת ביטחון או אזור סטרילי מנשות חצר המלוכה. בתערוכה ניתן לראות את השתלשלותו של השובל משמלה מהמאה ה-19 שנלבשה בחצר המלוכה בצרפת ועד פרשנויות עכשוויות של מעצבים כמו יוז'י יאממוטו, ריק אוונס וז'אן פול גוטייה.
בהמשך מתמקדת התערוכה בנקודות מעניינות נוספות כמו הגב הסקסי והשפעת תיק הגב מניילון של פראדה, שנוצר בשנת 1984, על המיקוד בחלק האחורי של הגוף. היצירה הידועה לשמצה ביותר בתערוכה היא ז'קט הפארקה הצבאי של זארה שלבשה הגברת הראשונה של ארצות הברית מלניה טראמפ, ועליו הכיתוב I Really Don't Care, Do U? כשעלתה על המטוס הנשיאותי לביקור ילדי מהגרים במתקן כליאה בטקסס ביוני אשתקד.
יותר מכל, התערוכה מאגדת מספר יצירות מרהיבות ממאה שנות אופנה, בין אם דרך הבגדים עצמם, תצלומים בשחור-לבן וסרטונים קצרים הנמצאים בגלריה העליונה, ובהם כמה קטעי וידאו מסרטי קולנוע אשר הגב הוא שחקן מרכזי בהם. בניגוד לתערוכות המוקדשות למעצב אחד, תערוכת התזה שמוצגת בפריז מאפשרת לבחון מקרוב שמלות של יוצרים חשובים כמו טיירי מוגלר, אלכסנדר מקווין, איב סן לורן, אזדין אלאייה, קלוד מונטנה, ג'ון גליאנו ומרטין מרג'יאלה, והתייחסותו של כל אחד מהמעצבים לנושא בקונטקסט רחב.
