כשתכשיטים מדברים: הקמעות של עפרה חזה מגיעים לתערוכה מיוחדת

הסגנון התימני שהפך למזוהה עם הזמרת המנוחה, לא היה שלם בלי התכשיטים שיצר הצורף בן-ציון דוד. "קשה להאמין בקמעות, אבל עובדה שזה עוזר לאנשים", הוא אומר

איתי יעקב

|

03.06.19 | 08:46

פירקה והרכיבה מחדש מוטיבים ממחוזות שונים בתימן, כמו למשל שימוש בתכשיטים של נשות דרום תימן, או תליונים הנמצאים על הקרקוש, שמאפיינים את תימן הכפרית ולא את צנעא. עפרה חזה (צילום: אבי גנור)
פירקה והרכיבה מחדש מוטיבים ממחוזות שונים בתימן, כמו למשל שימוש בתכשיטים של נשות דרום תימן, או תליונים הנמצאים על הקרקוש, שמאפיינים את תימן הכפרית ולא את צנעא. עפרה חזה (צילום: אבי גנור)
מימין: תכשיט קמע, צמידים וקמע שדי בתערוכה (צילום: שי בן אפרים)
מימין: תכשיט קמע, צמידים וקמע שדי בתערוכה (צילום: שי בן אפרים)

בסוף השבוע האחרון נפתחה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים התערוכה "שפת התכשיט" (אוצרת: ד"ר איריס פישוף, נעילה: 16 בנובמבר 2019). התערוכה מבקשת להציג על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה, תוך התייחסות לעבודות צורפות ייחודיות של שלוש הדתות המונותיאיסטיות החיות זו לצד זו, לא תמיד בשלום, בירושלים: יהדות, נצרות ואסלאם.

 

לצד תכשיטים היסטוריים מאוסף המוזיאון ועבודות עכשוויות של 45 צורפים ישראלים, יוצג בתערוכה אוסף תכשיטיה התימניים של הזמרת עפרה חזה, שנוצרו עבורה במיוחד על ידי הצורף התימני הנודע בן-ציון דוד, דור שמיני לצורפים מנג'רן שבצפון תימן, שלמד את המלאכה בילדותו מאביו, ומאז פועל לשימור אמנות התכשיט התימני בסטודיו ובמוזיאון שהקים ביפו העתיקה.

 

שרשראות שיצר בן-ציון דוד בתערוכה "שפת התכשיט" (צילום: שי בן אפרים)
    שרשראות שיצר בן-ציון דוד בתערוכה "שפת התכשיט"(צילום: שי בן אפרים)

     

    אוסף התכשיטים של חזה הוצג בחלקו בתערוכה שהתחקתה אחר דמותה בחולון לפני כשלוש שנים, אולם כעת הוא יוצג במלואו כחלק מקונטקסט רחב יותר של

    תכשיטים ולא כחלק מהמלתחה האישית שלה. בשיחה עם Xnet מספר דוד כי היכרותו עם חזה החלה בסוף שנות ה-80 לאחר פריצתה הגדולה ביפן ונמשכה מספר שנים. חזה היתה אז כוכבת בינלאומית שהביאה את האתנו-דאנס לעולם, עם הלהיטים "אם ננעלו" ו"גלבי", ונזקקה לסגנון לבוש תומך שיחבר בין המזרח למערב. היא פירקה והרכיבה מחדש מוטיבים ממחוזות שונים בתימן, כמו למשל שימוש בתכשיטים של נשות דרום תימן, או תליונים הנמצאים על הקרקוש, שמאפיינים את תימן הכפרית ולא את צנעא.

     

    "עפרה פנתה אליי בשנת 1988 וביקשה שאשאיל לה תכשיטים להופעות, ובהמשך עיצבתי עבורה תכשיטים ייחודיים שמייצגים את הסגנון התימני שמזוהה איתי", אומר דוד, שיעביר במסגרת התערוכה ארבע סדנאות אמן. התכשיטים בעיצובו מיוצרים בסגנון חוטי הפיליגרן המסורתי תוך שימוש בחומרים "לא מסורתיים" כמו פח וזהב. על פי המסורת, בתימן לא היו עוטים על הגוף תכשיטי זהב בשל חטא העגל, אולם בניסיון לייצר תכשיטים עכשוויים, פנה דוד למחוזות חדשים. "השילובים המודרניים שלי באו לידי ביטוי יותר בצורה, כמו שילוב של צורות גיאומטריות ובנייה של תלת-ממד. דברים שלא נעשו קודם", הוא מוסיף.

     

    "עפרה פנתה אליי בשנת 1988 וביקשה שאשאיל לה תכשיטים להופעות, ובהמשך עיצבתי עבורה תכשיטים ייחודיים שמייצגים את הסגנון התימני שמזוהה איתי", אומר דוד (צילום: דוד רובינגר)
      "עפרה פנתה אליי בשנת 1988 וביקשה שאשאיל לה תכשיטים להופעות, ובהמשך עיצבתי עבורה תכשיטים ייחודיים שמייצגים את הסגנון התימני שמזוהה איתי", אומר דוד(צילום: דוד רובינגר)

       

      לדבריו, בין השניים היה דיאלוג פורה, כמו בקשה של חזה שיעצב עבורה זוג עגילים בצורת לב מעל משולש, שיחד יוצרים מראה של מגן דוד, ותכשיטים שאפשר יהיה להכניס אליהם קמעות, כמו זוג עגילים שבתוכם ניתן לשים ברכה. בשיחה עם דוד מתגלה כי חזה, שנפטרה בפברואר 2000 בגיל 42 ממחלת האיידס, נהגה לשלב בתכשיטיה קמעות רבים. לרוב, היו אלה צירופי קבלה, ברכות, בין אם לסגולה וריפוי, בין אם להגנה ושמירה. חלק מתכשיטי הקמעות הללו מוצגים בתערוכה. "עיצבתי לה, לדוגמה, ענק שמכסה את החזה ובו שלושה קמעות עם שלוש ברכות, או צמיד שניתן יהיה לפתוח אותו ולהכניס פנימה קמע", מסביר דוד.

       

      עגילים בצורת לב מעל משולש, שיחד יוצרים מראה של מגן דוד (צילום: שי בן אפרים)
        עגילים בצורת לב מעל משולש, שיחד יוצרים מראה של מגן דוד(צילום: שי בן אפרים)

         

        "אני עצמי נולדתי בזכות קמע", הוא מוסיף, "לאמא שלי היו ארבע הפלות לפני שנולדתי והיא עונדת את הקמע עד היום. לאחרונה היא אושפזה בבית חולים במצב קשה, עד שהיא כבר לא הצליחה לבלוע את האוכל. שאלתי איפה הקמע שלה, וגילינו שהוא נשאר בבית. הבאנו אותו לבית החולים, הנחנו מתחת לראשה והיא יצאה מהמחלה וחזרה הביתה בריאה. לפעמים אנחנו לא מבינים את הדברים האלה ולא מאמינים בהם, אבל זה עובד. אפילו לי, שנולדתי בישראל ואני מהנדס בהשכלתי, קצת קשה להאמין בקמעות, אבל עובדה שזה עוזר לאנשים".

         

        עפרה חזה מתוכשטת על שער מגזין "לאשה", 1992 (צילום: אבי גנור)
          עפרה חזה מתוכשטת על שער מגזין "לאשה", 1992(צילום: אבי גנור)

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד