פרס רוקח לאדריכלות 2019 מוענק לבתי הספר ''חורב'' והדו-לשוני ביפו

הזוכים הם מורן פלמוני ויפתח וקס (ביה''ס חורב) וליאור ציונוב וליאור ויתקון (''כולנא'' הדו-לשוני). ''שפה אדריכלית חדשנית, הישג יוצא דופן'', נימקו השופטים

הילה שמר

|

02.05.19 | 14:50

האדריכלים ליאור ציונוב וליאור ויתקון תכננו את ''כולנא'', בית ספר דו-לשוני ביפו (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
האדריכלים ליאור ציונוב וליאור ויתקון תכננו את ''כולנא'', בית ספר דו-לשוני ביפו (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
חצר בית הספר ''חורב'' לבנים דתיים בכפר שלם (שכונת לבנה) (צילום: עמית גושר)
חצר בית הספר ''חורב'' לבנים דתיים בכפר שלם (שכונת לבנה) (צילום: עמית גושר)
חזית בית הספר. לחצו על התצלום כדי לקרוא את הכתבה המלאה על המבנה (צילום: עמית גושר)
חזית בית הספר. לחצו על התצלום כדי לקרוא את הכתבה המלאה על המבנה (צילום: עמית גושר)

פרס רוקח לאדריכלות, מטעם עיריית תל אביב-יפו, מוענק השנה על שני בתי ספר: לצוות האדריכלים מורן פלמוני ויפתח וקס על תכנון בית הספר "חורב", ולמשרד האדריכלים ציונוב-ויתקון על תכנון בית הספר הדו-לשוני ביפו. שני בתי הספר נחנכו השנה, וניכר ששניהם משמשים דוגמה לאופן שבו אדריכלות ופדגוגיה צריכות ויכולות להשלים זו את זו. כל אחד מהזוכים יקבל פרס בסך 18 אלף שקל, בטקס שייערך בסוף שנה זו.

 

"חורב" לחינוך מיוחד תוכנן לבנים דתיים עם בעיות רגשיות והתנהגותיות, והוא ממוקם בין רחוב הבושם ורחוב הרנ"ה, ב"דרום העמוק" של תל אביב.

הדו-לשוני "כולנא" ממוקם כאמור ביפו. שלושת השופטים נימקו את בחירותיהם כך:

 

"בית הספר הדו-לשוני "כולנא יחד" נבחר בזכות השפה האדריכלית החדשנית אשר משלבת מודרנה ומסורת יפואית, המתבטאת הן בחזיתות והן בחללים הפתוחים. העמדת המבנה במרחב הכוללת את חלל הכניסה הפתוח רחב הידיים והחצר הפנימית, מייצרים הזדמנות ייחודית לשילוב מבנה בית הספר ברקמה העירונית, ובכך תורם לשילוב בין הקהילות השונות.

 

"בית הספר "חורב" לחינוך מיוחד, נבחר בזכות ההישג האדריכלי יוצא הדופן. בית הספר מציע חללי למידה, המותאמים ברגישות רבה לצרכי התלמידים במקום, וכן פתרונות יצירתיים לזיקה שבין חללי הפנים לבין החצרות ומשטחי הגגות הצמודים לבניין. השימוש בגגות המבנים ובחצרות המונמכות, המעשירים את חללי החוץ של בית הספר והשכונה, מבטא חשיבה חדשנית על הקשר שבין תושבי השכונה לבית הספר, ויוצר מרחב מעורר השראה למפגשים מגוונים".

 

פרס רוקח נחשב לשלישי בחשיבותו באדריכלות הישראלית, אחרי פרס ישראל ופרס רכטר. לאחר שנים לא מעטות שבהן חולק באופן ספוראדי, הוחלט לפני ארבע שנים כי הפרס יוענק מדי חמש שנים לשני פרויקטים ברחבי תל אביב-יפו, שהקמתם הסתיימה ו"אשר מלבד ערכם השימושי לתועלת-הציבור ועמידתם בהוראות הדין, הם מצטיינים מבחינה אדריכלית טכנית ומוסיפים נוי לעיר".

 

בראש ועדת השיפוט עמד האדריכל דוד קנפו (ראש התאחדות האדריכלים) ולצדו ד"ר טליה מרגלית - שבין תחומי המחקר שלה נמצא העיסוק בהיסטוריה והפוליטיקה של תכנון עירוני, התנגדויות ומאבקי תכנון - והאדריכלית גנית מייזליץ, שיחד עם בן זוגה אודי כסיף גרפה את הפרס ב-2010, בעבור תכנון המרכז הקהילתי רמז-ארלוזורוב. 

 

בהיבט העירוני, בנסיון להימנע מהקמת גדורות גבוהות או חיץ בוטה בין בית הספר והעיר, שני המתחמים תוכננו בקו אפס מול חלק ניכר מהרחובות הגובלים. בכך, לשני המבנים נוכחות גבוהה בעיר, המאפשרת שותפות אפשרית ובטוחה במרחב הציבורי הגובל. גם חזיתות המבנים בולטות בנוכחותן, ומרעננות את פורמט מוסד החינוך, שהוא בדרך כלל אפרורי, מוכר ומושמץ.

 

בין זוכי פרס רוקח בעבר כמה מהמבנים והפרויקטים הבולטים בתל אביב, מעשה ידיהם של גדולי האדריכלים בישראל: בית הוועד הפועל בתכנונו של דב כרמי; שכונת מעוז אביב בתכנונו של זאב רכטר; שימור יפו העתיקה, בתכנון סעדיה מנדל, אליעזר פרנקל, יעקב ואורה יער; פארק שדרות ההשכלה בביצרון (רם אייזנברג); ועוד.

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד