ישר חשבתם על פונדקאות?
או חייגי:
077-8050019
"בהתחלה דובר על אימוץ", אומר קובי. "עשינו את הבירורים שלנו לגבי אימוץ והבנו שזה בגדר הבלתי אפשרי. הבנו שזוגות חד-מיניים נפסלים על הסף או שגורמים להם במהלך הדרך להבין שזה פשוט לא ילך, אז פנינו לאפשרות של פונדקאות".
לשיחה עם יועץ אנטיאייג'ינג השאירי פרטים בטופס למטה
או חייגי:
מה היו התחושות שלך לגבי זה שבישראל אין לכם סיכוי לאמץ?
בדיקה
"להגיד אזרח סוג ב'? כן, אזרח סוג ב'. כי לאחרים כן נותנים לאמץ, למרות שיש לנו היכולות להעניק את האהבה ואת החום. התחלנו את הבירורים לפונדקאות הראשונה באוגוסט 2014 וחתמנו עם מרפאה שנמצאת באורגון שבארצות הברית".
למה בעצם בארצות הברית?
אורון: "הפונדקאיות בארה"ב נבחרות בקפידה, ולא רק בגלל העניין הכספי. זה גם עונה על מה שבטח נישאל בהמשך, הטענה שזו אישה שמוכרת את הרחם שלה כדי לעשות ילד למישהו אחר. זה ממש לא נכון, הפונדקאית שלנו היא חלק מהמשפחה שלנו. החיבור בינינו והאהבה, במיוחד לפונדקאית שגם ילדה לנו את אמה ודניאל, הם מדהימים ואנחנו בקשר יומיומי איתה. יש לנו על המזנון בבית תמונות איתה שהיא פיתחה עבורנו ושלחה לנו.
"היא מאוד אוהבת את הילדות. לא נעשה שם שום עניין של מכירת הרחם או מכירת הגוף או משהו בסגנון הזה, וכל מי ששואל מוזמן בכיף לדבר עם הפונדקאית שלנו ולראות איזה חיבור יש בינינו ואיזו אהבה יש לה אלינו, וכמה היא מאושרת שהיא הצליחה בעצם לגרום לנו להיות הורים. אני מניח שכל מי שמחליטה ללכת להיות פונדקאית גם מודעת לתהליך שהיא הולכת לעבור. קראתי איפשהו שזה כמו זונה שמוכרת את הגוף שלה. הדימוי הוא שגוי ופסול, זה ממש לא אותו דבר.
"בארה"ב זה לא רק שאני מחליט אם הפונדקאית מתאימה לי, גם היא צריכה לאשר את הזוג".
מתי הבנתם שזו שלישייה?
אורון: "באוקטובר 2015. עשינו החזרה של שני עוברים, אחד מכל אחד מאיתנו, לרחם של הפונדקאית. אחרי תשעה שבועות היא התקשרה אלינו ואמרה שהיא דיממה. היא הלכה לבית חולים כדי לשמוע למה היא דיממה, ובבית החולים אמרו לה שהם שומעים בעצם שלושה דפקים".
קראו עוד:
- בת 5 לובשת גוצ'י ומתאימה בגדים עם אמה
- דילמת המקרר המלא: הצצה לבית של עדי ולי
- לכבוש את ניו יורק עם ילד על כיסא גלגלים
הייתה מחשבה על דילול עוברים?
"אנחנו התלהבנו מאוד מהמחשבה שתהיה שלישייה. שמחנו שתהיה משפחה גדולה והם יהיו חברים זה של זה, ולא נצטרך לעשות את התהליך עוד פעם. גם מכרנו את הדירה שלנו ועברנו לבית הנוכחי שהוא יותר גדול, מכרנו את הרכב וקנינו רכב יותר גדול".
דיברו איתכם על סכנות?
קובי: "הייתה לנו רופאה להיריון בסיכון שכל שיחה איתה הייתה מלווה באיזו מראה שחורה: 'תבינו, זה הולך להיות קשה, זה בעייתי, זו שלישייה וחבל הטבור יכול להסתבך בין שלושתם'. הבנו את הסיכונים אבל היינו באופוריה".
אורון: "היינו פשוט מאוד אופטימיים ותמימים. אמרנו שאם זה מה שאלוהים רצה אז אנחנו נהיה הורים לשלישייה. לצערי הגורל רצה קצת אחרת".
הגורל אכן רצה אחרת, ולפני הטיסה לסקירת המערכות הם קיבלו את הבשורות הרעות שלאחד העוברים יש מום בלב והוא לא ישרוד את הלידה. אחרי שלושה שבועות הם קיבלו טלפון בהול מהפונדקאית, שמסרה להם שהיא כורעת ללדת בשבוע 24. "היא בכתה וניסינו להרגיע אותה", מספר אורון. "מתוך 34 שנות חיי, זה היה אחד הימים שהייתי שמח למחוק מהזיכרון. זו הייתה תחושת חוסר אונים ותסכול מטורפת. אחרי שלוש שעות מורטות עצבים, כשגילינו שהיא ילדה את שלושת הילדים והם באינקובטור במצב סביר, החלטנו שאנחנו מכרטסים את הכרטיסים וטסנו לפורטלנד".
הם הגיעו לבית החולים וקראו לילדיהם בשמות מיכאל, אריאל ועלמה. עלמה שקלה 450 גרם ולא שרדה, מיכאל פיתח תסחיף ריאה ומת אחרי שמונה ימים ואריאל כבר הגיעה למשקל של 850 גרם, אך נדבקה בחיידק בבית החולים. לדבריהם, "היא הייתה אפטית, עם רמות חמצן מאוד נמוכות בדם, ובסופו של דבר הרופאים הסבירו שאין ברירה ונאלצו לנתק את מכשירי ההנשמה שלה".
בדיקה מוטי (צילום: Gettyimages)
