המיזם הבועט שמלמד בנות מת"א ומשפרעם לשחק כדורגל ביחד

פרויקט 'בועטות' מדריך ילדות ונערות ברחבי הארץ איך לבעוט בכדור, ועל הדרך מחזק את האישיות שלהן ומקרב לבבות. האם מכאן תגיע כדורגלנית העתיד של ישראל?

קבוצת שפרעם משחקת מול קריית־ים בטורניר בטמרה. עם הגרביים הירוקים: זיקרא סאועד (צילום: אביב הברון)
קבוצת שפרעם משחקת מול קריית־ים בטורניר בטמרה. עם הגרביים הירוקים: זיקרא סאועד (צילום: אביב הברון)

מאז שזיקרא וחברותיה משפרעם משחקות כדורגל בפרויקט "בועטות", הן מבקשות מהמורה שלהן לתגבר את שיעורי העברית בבית הספר. כך הן יוכלו לשוחח בקלות רבה יותר עם חברותיהן החדשות, בזמן שהן נפגשות על הדשא הירוק של המגרשים. המפגשים המרגשים בין קבוצות הכדורגל של בנות מרחבי הארץ מתרחשים כמה פעמים בשנה, בטורנירים שבהם הבנות יכולות להפגין את יכולותיהן במשחק הכדור הפופולרי בעולם, ולקצור את פירות האימונים שנערכים במגרשי הכדורגל בעירן.

 

קירוב הלבבות המקסים הזה הוא רק מטרה אחת שמשיגה "בועטות", תוכנית חברתית לילדות ונערות שמשלבת קבוצות כדורגל לבנות עם פעילויות העצמה נשית ומפגשים עם נשים מעוררות השראה. המטרות הנוספות של הפרויקט הן חיזוק הילדות והנערות המשתתפות בקבוצה, שיפור הדימוי הגופני והעלאת הביטחון העצמי שלהן. ברמה הלאומית שואפים מנהלי התוכנית לחשוף כמה שיותר בנות בארץ לספורט בכלל ולכדורגל בפרט, ולהוכיח שהוא לא חייב להיות נחלתם של בנים בלבד.

 

 

 

ראויה לסרט

אוראל סויסה (12 וחצי) מבאר־שבע היא שחקנית בקבוצה של מכבי לי באר־שבע, שפועלת במסגרת "בועטות", ונבחרה לאחרונה לקפטנית של הקבוצה. "אני אוהבת מאוד כדורגל", היא מספרת. "התחלתי לשחק עוד לפני כיתה א', אבל לא בצורה מסודרת, ואז לפני כמה חודשים, אחת המורות בבית הספר הודיעה לנו על הקבוצה של 'בועטות' והחלטתי להצטרף".

 

מה את הכי אוהבת בקבוצה?

"אני מרגישה שאני משתפרת בכדורגל ונהנית ללמוד דברים חדשים כל הזמן. בזכות הקבוצה אני יכולה לעמוד מול הבנות ולדבר איתן. זה מחזק את הביטחון העצמי שלי".

אוראל סוויסה: "הבנים סביבנו שואלים כל הזמן: 'למה בנות בכלל משחקות כדורגל?' אבל ההרצאות בקבוצה מחזקות אותנו ועוזרות לנו להאמין בעצמנו"

 

אילו תגובות את מקבלת מהסביבה על ההשתתפות בקבוצה?

"בהתחלה אמא שלי פחות התלהבה מהרעיון, אבל אבא שלי תמך בי, וכשהגענו למקום ראשון בטורניר הוא אמר לי שהוא גאה בי. הבנים סביבנו שואלים כל הזמן: 'למה בנות בכלל משחקות כדורגל?' אבל ההרצאות בקבוצה מחזקות אותנו ועוזרות לנו להאמין בעצמנו. היום אני יכולה לעמוד מול הבנים ולהגיד להם שאני משחקת כדורגל וטוב לי. לא מעניין אותי מה אומרים עליי".

 

אוראל מתכוונת להרצאה של קפטנית נבחרת ישראל לשעבר, אשרת עיני, שהגיעה לפגוש את הבנות בטורניר של קבוצות הדרום. אותו יום היה מרגש במיוחד עבורה: לא רק שהקבוצה שלה הגיעה למקום הראשון, היא גם קיבלה מעיני את סרט הקפטנית של הקבוצה.

 

איך הרגשת כשקיבלת את סרט הקפטנית?

"הרגשתי שאני ממש ראויה לו. הוכחתי את עצמי וקיבלתי".

 

מהו בעצם התפקיד של הקפטנית?

"לשמש דוגמה לשחקניות האחרות".

 

מה החלום שלך?

"להיות שחקנית כדורגל. אני רוצה ללכת עם החלום הזה עד הסוף".

 

קפטנית הקבוצה, אוראל סויסה. "היום אני יכולה לעמוד מול הבנים ולהגיד שאני משחקת כדורגל וטוב לי. לא מעניין אותי מה   אומרים עליי" (צילום: אביב הברון)
    קפטנית הקבוצה, אוראל סויסה. "היום אני יכולה לעמוד מול הבנים ולהגיד שאני משחקת כדורגל וטוב לי. לא מעניין אותי מה אומרים עליי"(צילום: אביב הברון)

     

     

    מדי כדורגל וכיסוי ראש

    "בועטות" החלה לפעול בתחילת שנת הלימודים הנוכחית כתוכנית ניסיון, אחרי הצלחתה של תוכנית חברתית אחרת - "שער שוויון", שמפעילה כ־220 קבוצות כדורגל בכל הארץ ומשלבת מרכזי למידה ופעילויות להקניית ערכים. מקימי עמותת "שער שוויון" - ובראשם לירן ג'רסי, המנכ"ל, ומודי בר־און, חבר הוועד המנהל - חשו צורך להקים מסגרת לבנות, וכך הוקמה "בועטות".

     

    אם בודקים את הביקוש מצד הבנות, נראה שאפשר להכתיר את היוזמה כהצלחה. "השנה תכננו להפעיל ארבע־שש קבוצות כדורגל לבנות, אך בשל ביקוש הולך וגדל, פועלות כיום 12 קבוצות ברחבי הארץ - בקריית חיים, דרום תל־אביב, שפרעם, באר־שבע, רהט, יודפת, טמרה, גן־יבנה, אבו־גוש ודאלית־אל־כרמל ", מספר ג'רסי. "רוב הבנות בתוכנית הן בכיתות ד'-ו' וכולן יכולות להתקבל לקבוצה, בלי מבחנים".

     

    אחת השחקניות הבולטות בקבוצת שפרעם היא זיקרא סאועד (11), שהקבוצה שהיא משתתפת בה כבר חצי שנה הפכה לחלק משמעותי מחייה.

     

    איך הגעת ל"בועטות"?

    "אני אוהבת לשחק כדורגל. אני והבנות תמיד משחקות כדורגל בהפסקות בבית הספר. אחד המורים שראה אותנו משחקות סיפר לנו על הקבוצה והמליץ לנו להצטרף".

     

    ממה את הכי נהנית בקבוצה?

    "מהאווירה, מהתחרות ומהתחושה שמקבלים אותי כמו שאני".

    חולוד סמניה, המורה של זיקרא: "בית הספר שלנו הוא הראשון בשפרעם שמשתתף בפרויקט ויוצא למשחקים מחוץ לעיר. זו הפעם הראשונה שאני רואה ילדות ערביות משחקות עם ילדות יהודיות. הגיבוש הזה יפה. הילדות נהנות מהמפגשים ומבקשות ממני ללמד אותן יותר עברית, כדי שיוכלו לדבר עם הבנות היהודיות"

     

    איך מגיבה הסביבה להשתתפות שלך בקבוצת כדורגל?

    "ההורים שלי שמחים שאני משחקת ורוצים שאהיה שחקנית".

     

    "ההורים של זיקרא קיבלו את זה יפה מההתחלה. הם שמחים שהיא בקבוצה", מוסיפה חולוד סמניה, המורה של זיקרא. "זה לא מובן מאליו במשפחה בדואית קצת סגורה וקצת דתייה, אבל תמיד יש פעם ראשונה. ההורים מסכימים שהבנות ילבשו את התלבושת הרגילה, עם המכנסיים הקצרים, כי זה חשוב להן. יש לנו נערה דתייה שהולכת עם כיסוי ראש וגם היא לובשת את המדים מעל טייץ.

    "בית הספר שלנו, יסודי אלח'רובייה, הוא הראשון בשפרעם שמשתתף בפרויקט ויוצא למשחקים מחוץ לעיר. זו הפעם הראשונה שאני רואה ילדות ערביות משחקות עם ילדות יהודיות. הגיבוש הזה יפה. הילדות נהנות מהמפגשים ומבקשות ממני ללמד אותן יותר עברית, כדי שיוכלו לדבר עם הבנות היהודיות".

     

    מה עוד מקבלות השחקניות מהקבוצה לדעתך?

    "הן מקבלות את ההרגשה שכדורגל הוא לא רק לבנים, אלא גם לבנות. הן מבינות שיש להן יכולת ומפתחות דרך המשחק את יצר התחרותיות".

     

    זיקרא, ספרי על חוויה מיוחדת בקבוצה.

    "לפני חודש וחצי היה טורניר בטמרה של קבוצות הצפון. שיחקו בו נערות יהודיות וערביות. זה היה מוצלח וגם זכינו בגביע. אחרי המשחק הייתה ארוחה משותפת והרצאה על גיל ההתבגרות".

     

    מהו החלום שלך?

    "להיות כדורגלנית מצליחה בעולם".

     

     

    "נשים הן הדבר הבא בכדורגל"

    "אחרי שהקמנו את 'שער שוויון', שמטרתו שוויון הזדמנויות, אמרתי לעצמי שהטייטל מחייב ואנחנו צריכים לטפל בשוויון לסוגיו. נראה לי שהפער בין בנים לבנות הוא אי־שוויון בולט בכדורגל ובכלל", אומר מודי בר־און, שהיה שותף בהקמת "בועטות". "ראינו שבטורנירים שלנו יש בנות שמשחקות עם הבנים, אבל לרוב הבנות זה לא נוח. לכן החלטנו לנסות להקים קבוצות של בנות. הרעיון הוא לא בהכרח שיהפכו לשחקניות, אלא שיהפכו לאוהדות ושיהיו נוכחות בטקס הזה, שנקרא כדורגל.

     

    "הדבר הבא בכדורגל הוא כניסה של הנשים לתחום. קחו לדוגמה את אופ"א, איגוד הכדורגל האירופי: עד השנה המוטו שלהם היה 'לא לגזענות', ומהשנה המוטו הוא קידום כדורגל נשי".

     

    מודי בר-און. "עבור בנים חוג כדורגל זה ללכת עם העדר, לבנות זה נעשה כמעט חתרני" (צילום: רפי דלויה)
      מודי בר-און. "עבור בנים חוג כדורגל זה ללכת עם העדר, לבנות זה נעשה כמעט חתרני"(צילום: רפי דלויה)

       

      כדורגלנית העתיד של ישראל יכולה לצמוח מ"בועטות"?

      "בוודאי, אבל יש גם קושי. עבור בנים חוג כדורגל זה ללכת עם העדר, לבנות זה מעשה כמעט חתרני. זה משהו שחייבים לשנות. בכדורגל יש משהו גברי ואגרסיבי. צעירות שנכנסות לעולם הזה 'לומדות את האויב' ומתחילות להכיר את הדינמיקות שמשתכפלות גם בתחומים אחרים של החיים, שאנחנו רוצים שהן יהיו נוכחות בהם".

       

      מה אתה מאחל ל"בועטות"?

      "'שער שוויון' התחיל בקטן וצמח מאוד. אני מקווה שדבר דומה יקרה ל'בועטות'".

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחאנה)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחאנה)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד