זה לא רק עניין של יופי: השמנת יתר היא מחלה כרונית שצריך לטפל בה

אחד מכל ארבעה ישראלים מעל גיל 21 סובל מעודף משקל והמספרים רק עולים עם הזמן. השמנת יתר מוכרת יותר ויותר בתור מחלה שיש לה סיבוכים העלולים לקצר את תוחלת החיים ולפגוע באיכותם. לא עוד 'בעיה אסטטית' אלא מצב שיש לטפל בו בשיא הרצינות, כלומר עם פיקוח רפואי, בדיוק כמו כל מחלה כרונית אחרת שניהולה דורש ניטור ומעקב ארוך טווח.

מדובר בהרבה יותר מבעיה באורח החיים או בכוח רצון, זו מחלה המורכבת מגורמים רבים ובין היתר מושפעת מגנטיקה, פיזיולוגיה, סביבה ואף גורמים פסיכולוגים רבים. בהתבסס על הסיבות הגנטיות להשמנה אנו מחלקים את המחלה הזו ל-3 קטגוריות:

1) השמנה מונוגנית - השמנה שנובעת כתוצאה מפגם גנטי שעובר בתורשה. מדובר על מוטציה בגנים שגורמת ישירות להשמנת יתר ולתסמונות שונות.

2) השמנה סינדרומטית - השמנה שהיא חלק מתסמונת שיש לה גם ביטויים אחרים.

3) השמנה שכיחה - בעוד ששני הסוגים הראשונים נדירים, הסוג הזה של השמנה כשמו הוא: שכיח מאוד. הסיבות להשמנה השכיחה רבות מאוד. השפעות הסביבה, אורח חיים מערבי ואף השפעה גנטית (אם כי לא באותו אופן של שני הסוגים הראשונים): אפשר לראות זאת, בין היתר במחקרים של תאומים שהדגימו שיש התאמה ברמה של מסת השומן אצל תאומים זהים (והיא עומדת על 70%-90%), לעומת תאומים לא זהים (אצלם היא עומדת על 35%-45% בלבד).

מחקרים אחרים הראו שערכי מסת הגוף (BMI) אצל ילדים מאומצים דומה יותר למסת הגוף אצל ההורים הביולוגים ולא ההורים המאמצים, מה שמדגיש את חשיבותה של הנטייה הגנטית. כמו כן, אפשר לראות נטייה גבוהה יותר להשמנה בקבוצות אתניות מסוימות לעומת קבוצות אחרות.

הטיפול בהשמנה חשוב בדיוק כמו טיפול בכל מחלה כרונית אחרת שכן אינספור מומחים טוענים שהיא מקור לסיבוכים וביניהן הסוכרת, מחלות לב, כבד שומני, יתר לחץ דם, מחלות אורתופדיות שונות ועוד.

על מנת לבדוק האם האדם סובל מהשמנת יתר, נהוג להיעזר בנוסחה המבוססת על גובה ומשקל הגוף, לחישוב מדד מסת הגוף (BMI). ערכי BMI בטווח התקין הינם 24.9-18.5. מבוגרים עם מדד מסת גוף בטווח 29.9-25 מוגדרים כבעלי עודף משקל. אלו עם ערכי BMI של 30 ומעלה מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר. השמנת יתר קיצונית, מוגדרת כאשר ערכי BMI הם 40 ומעלה.

• העדר פעילות גופנית – כיום, מרבית המבוגרים מבלים את רוב זמנם בישיבה, בין אם בבית, במשרד או בזמן הפנוי שלהם בעוד שצריכת הקלוריות שלהם נשארת כמו שהיא ואף עולה, מה שמהווה מתכון בטוח לקילוגרמים עודפים.
  

• הרגלי תזונה לא בריאים – דיאטה עתירת קלוריות, מזון-מהיר, אכילה מופרזת בשעות הלילה, משקאות ממותקים: כולם תורמים לעלייה במשקל. צריכת מזון לא איכותי גורמת לנו לרצות עוד ממנו ולאכול ללא קשר לרעב ה'אמיתי' שלנו.
  

• העדר שינה – זמן שינה לא מספק או איכות שינה גרועה מלווה בשינויים הורמונאליים המגבירים את התיאבון, מעלים התנגודת לאינסולין ועלולים לגרום לעלייה במשקל. בקיצור: כשאתם עייפים, אתם אוכלים יותר.
  

• תרופות – חלק מנוגדי-דיכאון, נוגדי-פרכוסים, תרופות לטיפול בסוכרת, סטרואידים ותרופות אחרות עלולות להוביל לעלייה במשקל כחלק מתופעות הלוואי שלהן.
  

• מצבים בריאותיים – תסמונת השחלה הפוליציסטית - מצב בו הגוף נמצא בחוסר איזון הורמונאלי שעלול להביא לעליה חדה ולא מוסברת במשקל, דלקת פרקים - עלולה להגביל את היכולת לבצע פעילות גופנית ועוד.
  

• גורמים גנטיים – גנטיקה עשויה להשפיע על כמות השומן הנאגרת בגוף וגם על אופן פיזורו.
  

• הסביבה הקרובה והרגלי חיים שנלמדו - בני משפחה נוטים לאמץ דפוסי אכילה ופעילות גופנית דומים. לרוב הילדים פשוט מחקים את הוריהם ומאמצים את אורח החיים שלהם.
  

• גיל – השמנה קיימת בכל הגילאים, גם ילדים צעירים מאוד לוקים במחלה. עם זאת, עם הגיל השינויים ההורמונאליים ואורח חיים פחות פעיל מלווים בסיכון מוגבר להשמנה. בנוסף, כמות השריר בגוף קטנה עם הגיל.
  

כיוון שמדובר במחלה כרונית מורכבת, הטיפול בה דורש גישה רב תחומית בשביל להגיע להישגים משמעותיים. יש צורך בעבודת צוות המשלבת טיפול רפואי, ייעוץ תזונתי, פסיכולוג או מאמן אישי, מאמן כושר ומטפל ברפואה משלימה. טיפול כוללני, שתוקף בכל החזיתות ישפר את סיכויי ההצלחה של המטופל לאורך זמן.

זוהי נקודה חשובה שכן הרבה אנשים מצליחים לרדת במשקל ורק 20% מהם מצליחים לשמר אותה. הסיבה לכך היא שהגוף שלנו בנוי כך שמבחינה פיזיולוגית יש שאיפה תמיד 'להחזיר את המצב לנקודת ההתחלה'. אנשים שיורדים במשקל, רעבים יותר כיוון שיש להם ירידה בהורמוני השובע ועלייה בהורמוני הרעב וכן, ההוצאה האנרגטית היומית שלהם יורדת. חשוב להבין שזו ביולוגיה ולא רק היעדר כוח רצון או זלזול.

הסיבות לצורך בפיקוח רפואי ברורות: ההשמנה גורמת לסיבוכים כגון כגון שומנים בדם, סוכרת, ייתר לחץ דם ועוד שיש לאזן אותם באמצעות תרופות, על מנת למנוע הרעת המצב.

יעוץ תזונתי חשוב לא פחות מכיוון שלרוב למטופל אין את היכולת להעריך באופן לא משוחד את התפריט שלו. דיאטנית מקצועית תוכל להתאים תפריט אישי בריא יקח בחשבון את כל המורכבויות עימן מתמודד המטופל. מה גם, שביקורת שבועית יכולה להיות גורם מעודד התמדה בדיאטה. אנשים רבים חושבים שאין להם צורך בדיאטנית שכן הם יכולים 'פשוט' להתאים תפריט משלהם, לאמץ טרנד תזונה או להשאיל את שיטת האכילה של החברה בעבודה. חשוב לזכור כי זהו תהליך לטווח ארוך ועל מנת שיצליח יש לרכוש ידע בתזונה, כלים להתמודדויות שונות והבנה של ההגיון (דברים שקשה יותר למצוא ללא אשת מקצוע שזוהי העבודה שלה).

שינוי עמוק של אורח החיים ושינוי אמיתי של הרגלים קשים מאוד. ההצלחה תלויה בהתמדה ובשינוי גישה. בגלל שהסביבה לעיתים אינה תומכת בתהליך (עדיין יש ארוחות שישי, נשנושים בפאב וימי הולדת בעבודה) כדאי לעבוד עם מאמן אישי או פסיכולוג שיכולים לעזור בהזזת מכשולים רגשיים, הצבת מטרות ברורות, שינוי גישה לחיים ותפיסה של מזון. הצורך בליווי תומך שמקנה את הכלים המתאימים הופך את המאמן האישי/הדיאטנית לחשובים מאוד בתהליך.

מאמן כושר נראה לרבים כהוצאה מיותרת וכך גם קבוצות של ריצה/הליכה. כדאי לשקול שוב את הכנסתם לחיים שלכם שכן מאמן כושר מקצועי עשוי לתת לכם הרבה מעבר להוראות של תרגילים. הגישה האישית יכולה לעזור לכם להתגבר על הקשיים של כניסה לכושר וגם לדרבן אתכם להתמיד.

טיפולי רפואה משלימה יכולים לעזור בתהליך במישורים שונים, מחקרים מראים למשל כי דיקור עשוי לעזור בדיכוי תיאבון. טיפולים אחרים יכולים לסייע בשחרור ממתחים ומחרדות שגורמים לאכילה מיותרת/הפרעות שינה וכו'.

עינת מזור בקר היא דיאטנית קלינית במרפאת ההשמנה במרכז DMC