שתיים צילי עם רעיון גדול: מרחב ''לקידום סצנת העיצוב בצפון''

בחיים יש הצטלבויות דרכים שצריכות כנראה לקרות, כמו זו שהפגישה את צילי קסטל-גלעדי, מעצבת פנים המתמחה בשימור, עם צילי וייס-שיצר, מלבישת בתים ומעצבת רהיטים. השמות הזהים מעלים חיוך, כאילו גם הם חלק בלתי נפרד מהחיבור שנוצר ביניהן כשצילי וייס-שיצר, שחיפשה מקום בו תוכל לעבוד וליצור, מצאה בית אבן ישן, והזמינה את צילי קסטל-גלעדי לייעוץ לגבי אפשרויות השימור.

גם התזמון היה חשוב. המפגש בין השתיים חפף לתחושתה של קסטל-גלעדי שהיא זקוקה למקום חדש, ובסופו של דבר הניב את השותפות העסקית שנרקמה ביניהן, ואת "אנה פורטה" - מקום ייחודי המשלב סטודיו לעיצוב, לסטיילינג ולניהול פרויקטים של שימור, עם חלל לסדנאות, מפגשים מקצועיים ואירוח אירועי תרבות ותוכן, כמו תערוכות.

צילי וייס-שיצר יושבת וצילי קסטל-גלעדי עומדת. נפגשו בתזמון מושלם(צילום: רענן טל)

השם שהעניקו למקום נבחר בהסתמך על כך ששכונת הדר, שבה הוא נמצא, ונהנית בשנים האחרונות מתנופת התחדשות, נקראה בתחילת המאה שעברה אנפורטה. הממד ההיסטורי של השם מצא חן בעיני השתיים, והן העשירו אותו במשמעות על ידי פירוקו לשתי מילים: המילה אנה, שפירושה בערבית אני; ופורטה, שפירושה בלטינית חזקה.

המרפסת נפתחה אל הנוף

אחרי שבית האבן הישן שהפגיש אותן לא נמצא מתאים למימוש הרעיון שהגו, פתחו השתיים במסע חיפושים אחר מקום חלופי, שכלל גם מבנים חדשים יותר, שלא התאימו לחזונן. "אנחנו מעדיפות בתים עם סיפור, שכבר עברו גלגולים ואוצרים בתוכם רובדי תוכן נוספים".   

הבניין בשכונת הדר, שבו פועל הסטודיו(צילום: צילי גלעדי)

בסופו של דבר הגיעו למקום שתאם את מבוקשן - דירה בת כ-160 מטרים רבועים בבניין מגורים מתחילת שנות השלושים של המאה שעברה. מבנה שמבטא את התפר בין הבנייה הערבית-מקומית לבין השפעות שהגיעו מאירופה. "בקומה התחתונה שכן בו פעם בית כנסת", מספרת קסטל-גלעדי, "והדירה שבה שוכנת 'אנה פורטה' שימשה בשנות החמישים כמועדון של ארגון החיילים והפרטיזנים".

שריד מעברה של הדירה: שלט הכניסה (צילום: צילי גלעדי)

מטבע הדברים, הדירה הישנה נזקקה לשיפוץ, שבוצע עד כמה שניתן בצמוד למקורות. "שימור", הן אומרות פה אחד, "צריך לשאוב מהמרחב שבו הוא שוכן, לחבר את העבר עם ההווה ולהשתלב בהתחדשות העירונית". כך, עברו של הבניין מוצא את ביטויו בפריטים אותנטיים מאותם ימים, שמשתלבים בעיצוב החלל: למשל, לוח לתליית מפתחות, שעליו תלויים המפתחות הישנים ששימשו בחדרי המועדון, קבוע כיום על הקיר בחדר שמשמש להן כמשרד.

לוח המפתחות של ארגון החיילים נשמר ומשמש כאלמנט דקורטיבי במשרד (צילום: אילן נחום)

חלוקת הדירה חושפת מבנה "של פעם", הכולל חלל מרכזי גדול שממנו מסתעפים חדרים מרווחים. דלת הכניסה לדירה עוצבה על ידיהן מעץ שמקורו בפירוקים. הפתחים המקוריים הרחבים, שקישרו בין החדרים, נשמרו כשהיו, וכך גם הריצוף המצויר, שזכה לטיפול מחדש ולהשלמות קטנות במקומות שהיו פגומים.

דלת הכניסה עוצבה מעץ מפירוקים (צילום: אילן נחום)

את התריסול ששימש לסגירת המרפסת הגדולה הן החליפו בזיגוג שקוף, תקרת הגבס שלה הוסרה, והמעקה והעמודים שהיו בה שוחזרו. כעת משקיפה המרפסת לעבר נוף הבתים הסמוכים, ומשמשת כפינת ישיבה עם תקרה גבוהה, שבה מרגישים בחוץ.

ספק ערסל ספק מיטת נדנדה בפינת המרפסת. הקטלוג הוא של תערוכה המוצגת כעת במקום (צילום: אילן נחום)

תחושת החוץ מודגשת באמצעות ספק ערסל-ספק מיטת נדנדה, שעיצבה וייס-שיצר ומעוגנת לתקרה באמצעות שלשלאות ברזל.

שידת השראות בחלל המרכזי

שניים מחדרי הדירה הפכו למשרדים: אחד משמש כמשרדן של "הציליות" ומכיל גם ספריית חומרים; שני משמש כמשרד של מייקל ווס, ארכיאולוג והיסטוריון, שמלווה אותן בפרויקטי שימור. החלל רחב הידיים כולל עמדת עבודה נוספת המיועדת להשכרה יומית - מעין מודל מוקטן של מרחב עבודה שיתופי. חלל שיתופי אחר הוא חדר ישיבות, שיכול לשמש למפגשי שיח מקצועיים או לאירועים פרטיים קטנים.

באחד החדרים יש עמדות עבודה להשכרה יומית (צילום: אילן נחום)

שני חדרים נוספים - חדר שינה וחדר קטן צמוד למרפסת, הם חלק מקונספט הגלריה של המקום, ומתפיסת הדירה כ"לוח השראה" ללקוחות. הרהיטים שנבחרו מצטרפים לאוסף אקלקטי המשלב מזרח ומערב, חדש וישן: חפצים ופריטי טקסטיל ישנים שנאספו ושופצו-שוחזרו, לצד פריטים חדשים ומיוחדים, שנרכשו או עוצבו על ידיהן.

שידת ההשראות בחלל המרכזי(צילום: אילן נחום)

בחלל המרכזי ניצבת שידה גדולה שמצאו באחד משיטוטי הליקוט שלהן. "שידת השראות" הן מכנות אותה, ובמגירות הפתוחות שלה מאוחסן מגוון של מקורות השראה - ספרי אמנות ומיני אביזרים ופריטים מקוריים שהשתיים מצאו "על הדרך".

המטבח. שומרות על טעם של פעם(צילום: אילן נחום)

ארון ישן שחודש במטבח(צילום: אילן נחום)

במטבח, המצויד במה שנדרש לבישול ולהכנה באירועי אירוח, ארונות מעוצבים בקו של פעם ומקרר ותנור בסגנון רטרו תואם.

בשירותים. טיח מינרלי ושולחן נגרים לכיור (צילום: אילן נחום)

חדר השירותים מרוצף בבטון ומחופה בטיח מינראלי. שידת הכיור היא ארון נגרים אותנטי שמצאו בשוק הפשפשים, שלו התאימו כיור בטון.

פידבק טוב מקולגות

"המטרה שלנו", אומרות השתיים, "היא שאנה פורטה תהיה בית עיצוב לגווניו השונים, כמו גם בית לקיום שיתופי פעולה מעשירים ולקידום סצנת העיצוב בצפון".

יש מקום לשיתופי פעולה. בשורה לצפון (צילום: אילן נחום)

נכון לעכשיו מוצגת בחלל המרכזי תערוכה של הציירת החיפאית אביבה שמר, והמבט של צילי וצילי מופנה קדימה, מתוך אמונה שהמיזם שלהן הוא הדבר הנכון. "פניות שלנו לגורמים מקצועיים", הן מספרות, "מניבות היענות ושיתופי פעולה. אנחנו זוכות לפידבק ותמיכה מצד יוצרים וקולגות. התחושה היא שהקרקע כאן בצפון בשלה לשינוי והתחדשות, וגם אם הדרך אולי ארוכה אנחנו כבר בתנועה".

---------------------------------------------------------------

ואיך נראה בית האירוח ''מי אלמה'', שנפתח בשכונת הדר? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

שומר, שופץ והוסב לדירות אירוח. לחצו לכתבה המלאה (צילום: אייל תגר)