הוואדי של נחל באר־שבע, בשיפולי המעברה שבה גרנו בילדותי, היה מרחב המחיה הראשון שלי בארץ. על שפתו חיכינו לאמא שחוזרת ברגל עמוסת סלים מהשוק, שם אבי קיבץ את ילדי השכונה ולימד אותם כדורגל ומשמעת, וליד העץ הגדול נהגנו להתבודד בשעות צער ומצוקה. עכשיו יש שכונת וילות יפהפייה במקום הצריפים שלנו. ועדיין, גם היום, כשאני חוזרת לשם, הוואדי מדבר אליי את ילדותי המאושרת.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט