אינספור תמונות משולבות בפסקול שאני חווה כמו סרט נע, נופים, אישים, מקומות. כולם שזורים במדינה שלי זו, שאני מחוברת אליה בעבותות של אהבה ושל אכפתיות ודאגה ורצון שיהיה כאן טוב יותר.
העמק הזה, עמק המצלבה, הוא מקום כל כך ייחודי וקסום בירושלים. בתוך העיר ההומה הוא ניצב שם כאילו הזמן קפא בו מלכת. ועצי הארץ ממלאים את העמק, האלון והזית והאלה והברוש, וסבך של שיחים. יש בו את מנזר המצלבה, שבילדותנו חששנו להתקרב אליו ונלחשו עליו סיפורי מסתורין.
ועליו משקיפים בית המשפט העליון, והכנסת, ואפשר להציץ ממנו לאינספור מקומות. והעיקר, שוכנים בו שני שבטים של תנועת הצופים "מודיעין" ו"מצדה", תזכורת לימים שבהם הלכנו ברגל כמה קילומטרים לפעולה בתנועה ויצאנו לטיולים בכל פינות הארץ ושרנו את השירים הכי יפים בגרון ניחר. זה העמק שמעורר געגוע לימים יפים מלאי תוכן שהיו, ואולי עוד ישובו.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
