26 במרץ, 1979. מנחם בגין בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון לצד אנואר סאדאת ונשיא ארצות־הברית, ג'ימי קרטר.
בגין הקסים אותי. בילדותי צפיתי בו בשידור שחור־לבן של ערוץ 1; מפקד האצ"ל, מנהיג האופוזיציה, נואם הכיכרות ואמן הרטוריקה, שהיה לראש הממשלה הראשון שחתם על הסכם שלום עם מדינת אויב ערבית.
האיש שבגיל 13 נכח בנאום של זאב ז'בוטינסקי בעירו בפולין ובעקבותיו הצטרף לתנועת בית"ר וקשר גורלו עם הציונות, מסמל בעיניי את היהודי הישראלי הגאה ואת כל מה שדרוש למנהיג ישראלי: אומץ לב, חוצפה ישראלית, אהבת העם, אצילות וצניעות.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
יעל ארד(צילום: עדי אדר)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
