תמונתו של אבי, תד אריסון ז"ל, שהופיעה בגיליון מספר 7 של "שריון" - ביטאון עמותת השריון (2000). בתמונה זו נראה אבי לבוש במעיל כבד, חובש אוזניות ויושב מרוכז מול מכשיר קשר.
התמונה צולמה בסוף מלחמת העצמאות, אז שימש אבי קצין קשר של חטיבת השריון. "הקרב בלטרון הוא חלק מסיפור חיי", התוודה אבי שנים מאוחר יותר. לדבריו, התמונה צולמה במהלך ימים מתישים שבהם לא עצם עין במסגרת תפקידו כקצין קשר.
לימים תרמה המשפחה לבניית אתר להנצחת עמיתיו הלוחמים, שנפלו על אדמת לטרון. כשהיה כבר חולה, הגיע אבי לאתר הזיכרון והתעקש לצעוד עד לקיר הזיכרון. שם, בהתרגשות רבה, ליטף באצבעות יד ימין כל אחד משמות חללי קרב לטרון. דקות ארוכות עמד שם, מתייחד עם חבריו שאינם. היה זה ביקורו האחרון באתר.
אני יודעת שתמיד מסתכלים על משפחתי כעל משפחה אמריקאית, ואמנם נולדתי באמריקה אבל שורשיי נטועים עמוק־עמוק בישראל. אני יודעת שאבי, עד לרגעיו האחרונים, דאג למדינת ישראל ואני סבורה שהדבר שרצה לראות יותר מכל היה השלום - שלום בין כולנו, שלום באזורנו, כבוד הדדי זה לזה ויישום של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".
היום, כשאנו חוגגים 70 שנה למדינת ישראל, אלו השורשים האמיתיים שהשאיר אבי לי, לילדיי ולנכדיי.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
