ילדכם מתמודד עם עודף משקל? החג הוא הזדמנות ללמד אותו לאכול בכיף
דווקא כשהשולחן מלא באוכל טעים ודווקא כשלדודה סימה יש הערות לגבי איך שהילד השמין - נצלו את ההזדמנות כדי ללמד את ילדיכם שיעור חשוב בהנאה מאוכל
ילדים עם עודף משקל (כמו מבוגרים) מרגישים לעתים יוצאי דופן באכילה שלהם. האקט שהם לפעמים מאוד אוהבים - האכילה, לצערנו הרב, נתפס לעתים מהצד כמשהו בזוי ומגונה ומצטרף למערך שלם של דימוי גוף פגוע אצל הילד או הילדה. עבור חלק מהמבוגרים, אוכל הוא משהו מאוד "פונקציונאלי". אוכלים כדי לשבוע, כדי להישאר בריאים או כדי להבריא ותו לא. הנאה מאוכל והתענגות עליו, נתפסת לרוב כמשהו שלילי שאין לו מקום. זה נובע מפחד להשמין או להיתפס כ"גרגרנים". רוב הילדים ובדרך כלל אלו שהם בעלי עודף משקל, מחוברים לאוכל כמקור לתחושות הנאה ועונג ספונטניים וכן לתחושות ולצורך להרגיש את עצמם בעולם ואף להביע את עצמם דרך האכילה.
לגישתי, חיבור מחודש של הורים לשמחה ולהנאה מהאוכל, בעיקר עם הילדים, יכול להוביל לחוויה מחודשת וחופשית של שותפות וקירבה בין הורים לילדים וכך לעורר שינוי בריא גם באכילה עצמה, במידה ויש בכך צורך. מסיבה זו, ארוחת החג, למרות המורכבות שלה, יכולה להוות עוד הזדמנות לחוות את האוכל עם הילדים בצורה מחודשת שתעזור גם להורים וגם לילדים להתמודד עם הקושי.
איך יוצרים הנאה וקירבה בארוחת חג כל כך מורכבת עבורנו?
"שיחת הכנה" עם עצמכם לקראת הארוחה
כתבו או הבהירו ביניכם לבין עצמכם ממה אתם הכי מתרגשים וגם ממה אתם חוששים. איזו דמות יכולה להרשות לעצמה להעיר לכם ותיעלבו ממנה? מה תרגישו? העלו עם עצמכם את כל התחושות והרגשות שנראה לכם שיעלו בכם בזמן אמת ותנו להן מקום. האמינו לתחושות אלו, שהן מוצדקות ומגיעות ממקום אמיתי וכואב. זה לא תמיד פשוט ולעתים שווה להיעזר באיש או אשת מקצוע לשם כך.
שיחת הכנה עם הילדים לקראת הארוחה
כמובן בהתאם לגיל הילדים ובהתאם לרצון שלהם. אם יש ילדים עם עודף משקל, הארוחה היא כאמור אתגר גם עבורם, בעיקר אם יש הערות על המשקל מצד בני המשפחה. במצב זה כדאי לערוך שיחה מכינה לארוחה גם עם הילדים עצמם. שמעו מהם עד כמה שהם מעוניינים בכך, מה הם מרגישים לקראת הארוחה. ממה הם הכי מתרגשים וגם מה הכי מפחיד אותם. הקשיבו למה שעלה בהם בלי לשפוט או לנסות "לתקן ולסדר" את הדברים שיוצאים מהם. הקשבה מלאה תיתן לכם פתח ראשון של קירבה איכותית איתם, מה שיכול לתת להם את התחושה שהם לא לבד גם בסיטואציות קשות כגון הערות, כפי שעלולות להופיע כלפיהם, במידה ואלה קיימות בארוחת החג.
נשמו עמוק
עוזר לדעת, שאותם אנשים שמעירים לכם, מרגישים מאויימים ממשהו שלטעמם הינו "שונה בנוף הכללי" וככל הנראה משקף בהם משהו שהם מפחדים ממנו. לעתים אותם אנשים שמעירים לכם, אינם רוצים לפגוע, אלא ממש בטוחים שהם נותנים לכם עזרה ושירות טוב.
לכן, נשימה עמוקה אחרי הערה מעליבה, הסכמה בתוככם להיעלב ותגובה כגון "תודה על הדאגה" או "אני לא מעונין לדבר על זה" למשל, יכולים להקל קודם כל עליכם. יש כאלה שיבחרו רק לנשום ולא להגיב במילים וגם זה בסדר, אך המהות של שלב זה היא להגיע מוכנים, להכיר בחשש בזמן אמת, לתת לו מקום וזאת בלי ליצור "מריבה" או ויכוח מול אותו אדם, היות ואז, ככל הנראה, הילד ירגיש עוד יותר לא בנוח וככל הנראה גם אתם.
להסכים ליהנות מהאוכל
בשעת הארוחה, שימו לב האם אתם נהנים לאכול. אם אינכם נהנים, זה בסדר. אתם לא חייבים לאהוב לאכול. שימו לב ממה אתם כן נהנים בארוחה עצמה. האם משפע האוכל שעל השולחן, האם מהחברה, האם מהחגיגיות?
בדקו עם ילדיכם ממה הם הכי מתרגשים ומה הם הכי אוהבים ואז נסו, יחד עם ילדיכם (אם הם מעוניינים בכך), לטעום מחדש את החוויה של הארוחה. בחרו אלמנט אחד או מאכל אחד שהכי מסב להם הנאה ואם אפשר, יחד עם הילדים, הרגישו את אותו אלמנט או מאכל באופן מלא. זאת אומרת, הסתכלו לעומק על הצבעים, על התחושות שמופיעות מול אותו מאכל או אוירה. במידה ומאכל מסוים מסב לכם עונג, לעסו אותו לאט וחושו את כל הטעמים והריחות. אפשרו לעצמכם ליהנות, כמו ילדים שמגלים בתמימות, בפעם הראשונה, משהו יפה ונעים.
לסיכום, הקשבה מלאה לחששות ולפחדים שיש לכם ולילדיכם מארוחות החג, בעיקר אם יש בני משפחה שמעירים לכם הערות על רקע המשקל שלכם ו/או של ילדיכם ויוצרים עלבון וכעס, יכולים להכניס ל"מערבולת" לא פשוטה ופגועה סביב דימוי גוף, בושה ואשמה סביב אוכל ואכילה.
פעמים רבות ילדים עם עודף משקל נהנים מאוד מאוכל ומפעולת האכילה ולעתים זה משקף בהם ביטוי של משהו מסוים, כמו גם הצורך להרגיש את עצמם בעולם. הבנה של כל אלה, הבנה שמאוכל כדאי ליהנות בחופשיות והוא לא רק פונקציונאלי, חיבור מחודש עם הילדים למקור של עונג והנאה סביב הנושא של אוכל ואכילה, בין אם זה אוכל על הצלחת ובין אם הנאה מהאווירה עצמה, יצרו קירבה מחודשת בין הורים וילדים ויאפשרו מרחב חדש. במרחב זה ניתן, אם יש צורך בכך, ליצור שינוי באוכל, באכילה ואף בדימוי הגוף ממקום טוב ובוטח וללא מאבק.
בנוסף, הערות מעליבות מצד בני משפחה או חברים, יתפסו מקום פחות פוגעני כאשר תהיה תחושה של קירבה והדדיות בין ההורים לילדיהם ובמקרים מסוימים אף יהוו גורם שיוצר קשר קרוב בין ההורים לילדיהם, כזה שמאפשר גם יצירה של אכילה אחרת, במידה ויש צורך בכך.
