הסגידה לנייר והגרסה האסיאתית לווטסאפ: שבוע העיצוב בסיאול

למה יש קוריאנים שלומדים גמרא, באיזה דוכן נחטפו הדוגמיות ומהי תעשיית המוצרים המובילה שם כרגע? נציגת הביתן הישראלי באירוע לקחה אותנו לסיבוב מצולם

יעל חסיד

|

20.01.18 | 00:02

הביתן הישראלי בשבוע העיצוב בסיאול, בחודש שעבר. בתמונה שרפרפים של מאור אהרון, בוגר המכון הטכנולוגי חולון (צילום: Jongwoo Hong)
הביתן הישראלי בשבוע העיצוב בסיאול, בחודש שעבר. בתמונה שרפרפים של מאור אהרון, בוגר המכון הטכנולוגי חולון (צילום: Jongwoo Hong)
מרכז הכנסים העצום  coex שבשכונת היוקרה גנגנם הוסב כולו לטובת שבוע העיצוב השנתי. את הטיפוגרפיה הקוריאנית המפורסמת לא היה אפשר למצוא כאן: בשלטים שולטות האותיות הלטיניות (צילום: באדיבות seoul design festival2)
מרכז הכנסים העצום coex שבשכונת היוקרה גנגנם הוסב כולו לטובת שבוע העיצוב השנתי. את הטיפוגרפיה הקוריאנית המפורסמת לא היה אפשר למצוא כאן: בשלטים שולטות האותיות הלטיניות (צילום: באדיבות seoul design festival2)
מול שעון של בן ברוידא. בתערוכה הציגו זה לצד זה מדינות שונות, חברות גדולות, מעצבים צעירים וסטודיות בוטיק לעיצוב (צילום: Jongwoo Hong)
מול שעון של בן ברוידא. בתערוכה הציגו זה לצד זה מדינות שונות, חברות גדולות, מעצבים צעירים וסטודיות בוטיק לעיצוב (צילום: Jongwoo Hong)
הקהל נראה מאופק, והקוריאנים מכונים ''הגרמנים של אסיה'', אבל בהמשך הכתבה תוכלו להתרשם מחיבתם האקסטטית לדמויות מתוקות (צילום: Jongwoo Hong)
הקהל נראה מאופק, והקוריאנים מכונים ''הגרמנים של אסיה'', אבל בהמשך הכתבה תוכלו להתרשם מחיבתם האקסטטית לדמויות מתוקות (צילום: Jongwoo Hong)

לו הייתי מבקשת מכם לחשוב על מדינה שמזכירה לכם את ישראל, התשובה ככל הנראה לא הייתה קוריאה הדרומית. אך במחשבה נוספת מעניין לגלות את ההקבלות בין המדינות: שתיהן הכריזו על עצמאות באותה השנה, הן גובלות בים ובמדינות אויב, ובשל מחסור באוצרות טבע, שתיהן מסתמכות על ההון האנושי, והפכו בזכות כך למובילות בעולם ההייטק.

 

בביקור שם – כחלק ממשלחת של הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון – למדנו שהקשר בין התרבויות עמוק יותר: הקוריאנים מעריצים את ישראל והיהדות, כך סיפר לנו איתי קריידן, סגן נשיא לשכת המסחר ישראל-קוריאה. יש בהם כאלה שלומדים גמרא, כדי לנסות לפצח את סוד החכמה היהודית, שלהבנתם הובילה לזכייה בפרסי נובל כה רבים. השנה התעקשו מארגני פסטיבל העיצוב בסיאול, שהתקיים בבירת קוריאה בחודש שעבר, על שילוב ביתן ישראלי בין המציגים. עשרות אלפי קוריאנים ומבקרים מכל העולם התקבצו בחמשת ימי התערוכה ב-coex, מרכז הכנסים הגדול ביותר במדינה האסייתית, כשבחוץ המעלות צנחו למינוס 16 – קור חריג גם עבור המקומיים. המרכז שבלב שכונת היוקרה גנגנם (כן כן, זו עם הסטייל), מכיל בתוכו קניון, שלושה מלונות, קזינו, אקווריום ועוד, עם כ-200 אלף מבקרים ועובדים ביום.

 

מרכז הכנסים בשכונת היוקרה גנגנם (צילום: Nghia-Khanh / Shutterstock.com)
    מרכז הכנסים בשכונת היוקרה גנגנם(צילום: Nghia-Khanh / Shutterstock.com)

     

    בפנים (צילום: באדיבות seoul design festival2)
      בפנים(צילום: באדיבות seoul design festival2)

       

      זורחים (צילום: באדיבות seoul design festival2)
        זורחים(צילום: באדיבות seoul design festival2)

         

        לתערוכה של המכון הטכנולוגי חולון ניתן השם High Contrast (אוצר: המעצב והמרצה איתי אהלי), והיא הוזמנה כהמשך ישיר לתערוכת הפקולטה שהוצגה בשבוע העיצוב בטאיפיי בשנה שעברה. ה"ניגודיות הגבוהה" בישראל יוצגה ב-45 עבודות מתחומי העיצוב השונים. "הניגודיות מתקיימת בכל אספקט מחיי היום יום הישראליים ומחלחלת אל עולמו של המעצב הישראלי", אומר אהלי. "המעצבים הישראלים פועלים בסביבה מתוחה", מוסיפה דקאן הפקולטה לעיצוב, פרופ' דנה אריאלי, "עבודותיהם מושפעות ממציאות המתח, הטראומה והמלחמה". המסגור הזה עורר עניין: הביתן הישראלי היה אחד הגדולים בתערוכה וזכה לתהודה רבה.  

         

        הביתן הישראלי בלט בגודלו ובפודיומים השחורים, המשתנים בגובהם (צילום: באדיבות seoul design festival2)
          הביתן הישראלי בלט בגודלו ובפודיומים השחורים, המשתנים בגובהם(צילום: באדיבות seoul design festival2)

           

           

          עבודות של יונתן הופ (מימין) וטל בטיט. אוצרות: איתי אהלי, למכון הטכנולוגי חולון (צילום: באדיבות seoul design festival2)
            עבודות של יונתן הופ (מימין) וטל בטיט. אוצרות: איתי אהלי, למכון הטכנולוגי חולון(צילום: באדיבות seoul design festival2)

             

            מאופקים ואוהבים מתיקות

             

            את הביתן הישראלי הקיפו מציגים מכל הסוגים: חברת אאודי מצד אחד, נציגות טאיוואנית מצד אחר וביתן ענק של התופעה הכי היסטרית כיום בקוריאה - ה-kakao friends, הגרסה המקומית לווטסאפ. זוהי אפליקציה של הודעות ושירותים נוספים, עם אימוג'ים קצת יותר מגוונים משלנו.

             

             

            את ממדי התופעה התחלנו להבין כשמול בובה של אחת מדמויות האימוג'ים, שהוצבה בחזית הביתן, קיפצו בהתרגשות נשים בוגרות והצטלמו לצידה בלי הפסקה. כששאלנו מדוע הן כל כך מתרגשות מבובה של דב, השיבו לי ברצינות רבה שמדובר בראיין, מנהיג ה-kakao friends, שהוא בכלל אריה שנולד ללא רעמה. לכל אחת מדמויות האפליקציה יש סיפור חיים ואישיות, מאפיץ' – אפרסק מהונדס גנטית וחובב ההרפתקאות, ועד הפאוור קאפל שבחבורה – נאו החתולה הפאשניסטה ופדרו הכלב הסנוב.

             

             

            האפליקציה שמאחורי הדמויות, Kakao talk, מאחדת בתוכה שירותים שמפוזרים אצלנו על פני חצי טלפון: ג'ימייל, גט טקסי וטריפ אדוויזר פנימיים, לצד איזי וסוג של אינסטגרם. מלבד הצד השימושי שלה, מדובר בתופעה תרבותית: החיבה של הקוריאנים לדמויות המתוקות ולחמידות בכלל משעשעת על רקע אופיים הרציני והמאופק של המקומיים, שזכו כבר לכינוי "הגרמנים של אסיה", הודות לקפדנותם ודייקנותם. כך יש בעיר מגה-חנויות של מוצרי הדמויות החייכניות, בתי קפה ואפילו מוזיאון המוקדש להן:

             

             

            הביתן של kakao בפסטיבל העיצוב בחן הציג אב-טיפוסים של מוצרי מעצבים וחברות קטנות, כדי לבחון את היתכנותם והצלחתם.

             

             

             

            במהלך הפסטיבל היה קשה שלא להשוות בין חברות מערביות מוכרות לחברות העיצוב המקומיות. zeup ו-toyoyo המקומיות הזכירו לנו את פלג דיזיין או את אוטוטו הישראליות, עם מוצרי הפלסטיק השימושיים והמשעשעים שלהם: מטר בצורת זנב לטאה, תחתית סיר מודולרית בצורת קשת בענן ועוד חידודים ותעתועים.

             

             

            A post shared by 토요요_toyoyo (@toyoyo3) on

             

            גם מקבילה לג׳וזף ג׳וזף, חברת המטבח הבריטית האהובה על הישראלים, מצאנו כאן. פיטר'ס פנטרי הצעירה מציעים כלים שימושיים ואסתטיים להפליא למטבח, מצוידים בצגים דיגיטליים יפהפיים.

             

             

             

            הפרינט מת? לא בקוריאה

             

            שלוש אטרקציות משכו את העין בסצנת העיצוב המקומית. הראשונה, ואולי העיקרית, הייתה סביב תעשיית הנייר (לא מוצרי נייר כי אם החומר עצמו) והדפוס. הפרינט מת? לא בקוריאה. חמישה ביתני ענק הוקדשו אך ורק לנייר והיו למקור משיכה מרכזי לקהל המקומי, שאסף בשמחה עשרות דוגמיות של ניירות ייחודיים, שחולקו בביתנים.

             

             

             

             

            הביתן של hansol paper, המרהיב מכולם, היה עשוי כולו מניירות שנחתכו וחוברו בסיכות לקשתות משרבייה מרהיבות. הניירות שמציעה החברה הוצגו בביתן כמו תכשיטים יקרי ערך והעובדים המעונבים התייחסו אליהם ברצינות לא פחותה.  

             

            A post shared by 한솔제지 (@hansolpaper) on

             

            חברת seokyungad זכתה ככל הנראה להתנפלות הגדולה ביותר, תודות לכמות הדוגמניות החינמיות שחילקה תחת הלוגו We.Design.Paper. היה מרתק לגלות עד כמה נייר, החומר הפשוט והיום יומי לכאורה, יכול להמשיך ולחדש בצבעוניות ובמרקמים שהוא יכול להציע. גם הביתן של doosungpaper עסק בנייר ובעיקר בהטבעה על גבי נייר, שמעניקה לו תלת ממדיות ומרקמים המשדרים יוקרה.  

             

             

            גם הקרמיקה, והפורצלן בפרט, זכו להרבה כבוד בתערוכה. לקרמיקה הקוריאנית יש היסטוריה של כעשרת אלפים שנים, והיא עדיין ממשיכה להתפתח ולהפתיע. עיקר העיסוק בדוכני הקרמיקה, בהתאם לטרנד החם בעולם העיצוב, היה בצבע ובשיטת הצביעה. סטודיו Dugo למשל, משתמש באיורים ובדוגמאות מסורתיות, מעצב את צורת הכלים בהתאם לאותם הדפסים, ונותן להם מקום של כבוד.

             

             

            סטודיו baao הצנוע צובע את הקרמיקה שלו באופן שמזכיר צביעה ילדותית בפנדה. ב-Gaga ceramics משלבים חומרים טבעיים בתהליך הצביעה, שהופכים את עציצי הסוקולנטים שלהם להמשך ישיר של הצמח.  

             

             

            הגוונים העדינים בעבודות של ceradu, לצד הצביעה הכביכול חופשית בשכבות, מקנה לקרמיקה מראה עדין ועדיין עדכני.

             

            הגוונים העדינים של ceradu (צילום: JUNG WOONG CHOI)
              הגוונים העדינים של ceradu(צילום: JUNG WOONG CHOI)

               

              מניפות מעודכנות

               

              ואם כבר במלאכות קוריאניות עתיקות עסקינן, שני דוכנים ייחודיים תפסו את עיני, ושניהם עסקו במגמה עולמית אך מקומית: שובן ועדכונן של מלאכות היד המסורתיות. בדוכן הראשון ניתנה פרשנות מודרנית לבגדים הקוריאנים המסורתיים, עם חצאיות ושמלות בגזרה עדכנית, כשעל גבי הבד הודפסה דוגמה פרחונית קוריאנית מסורתית.

               

              הדוכן השני והמסקרן עוד יותר היה של CHI PROJECT. הפרויקט המרתק חיבר בין מעצבים לבין בעלי מלאכה מסורתיים, שיחד יצרו פרשנויות חדשות למלאכות הקוריאניות.

               

               

              צמידי הבד שנמכרו שם, למשל, נקלעו בשיטה עתיקה לצורות וסמלים בעלי משמעויות בתרבות המקומית. משמעות קשר מסוים, למשל, היתה "different races, same mind״. עוד מוצר מעניין הוא מסננת תה העשויה משיערות זנב סוס, והסדרה החדשה והמסקרנת ביותר הייתה של מניפות בדוגמאות עדכניות, בשיטת צביעה מסורתית. 

               

              A post shared by CHI Project (@chiproject.seoul) on

               

              בין מאות הביתנים והדוכנים ניכרה היעדרותו של שחקנית שהייתה פעם מרכזית בעולם העיצוב הקוריאני - הטיפוגרפיה הקוריאנית. את כלי הטיפוגרפיה והכרזות המרהיבות מצאנו רק ברחובות ובשווקים המסורתיים במטרופולין הענק. בפסטיבל העיצוב, למרות רתיעתם של המקומיים משיחה באנגלית (עד כדי אימה), בחרו המעצבים המקומיים לכתוב על גבי המוצרים דווקא אנגלית. והפעם, לראשונה, הייתה שם גם עברית בשפע.

               

              • יעל חסיד היא מנהלת הפרויקט של התערוכה הישראלית ושליחת המכון הטכנולוגי בחולון לסיאול.

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד