תכונת פספורט: כך תנבאו התנהגות
של אחרים ע"י זיהוי קו אופי מרכזי

הכירו את התדמית המנצחת - הכלי הפסיכולוגי שיאפשר לכם לחזות את הצעד הבא של הזולת, וגם למתג את עצמכם. רק היזהרו מהצד האפל וההרסני שלה

סמאד שמואליפורסם: 06.11.17 08:28
הכל אצלו הכי גדול - גם הנפילות. דונלד טראמפ  (צילום: Gettyimages)
הכל אצלו הכי גדול - גם הנפילות. דונלד טראמפ (צילום: Gettyimages)

דונלד טראמפ הוא כנראה הדמות הצבעונית ביותר שמעסיקה את העולם בימים אלה. כולם מתבוננים במנהיג העולם החופשי בהערצה השמורה לרוק סטאר או בתדהמה של מי שצופה בתאונת דרכים. מיליוני שיחות רשת עוסקות בניסיון לפענח מדוע הוא מתנהג כך והפרשנים המקצועיים עסוקים בחקירת דמותו ובניסיונות לחזות את הצעד הבא של האדם הבלתי צפוי ביותר בעולם.

 

אבל הרצון הבין-יבשתי לפענח את טראמפ אינו נובע רק מדמותו המיוחדת של הנשיא, אלא קשור גם בצורך הבסיסי של בני האדם לפענח את הזולת. כמה קל יהיה למשוך בחוטים אם נדע לנתח את האנשים סביבנו: המתחרים שלנו, המנהלים או בני המשפחה. מה רע אם יהיה לנו ידע כללי מתוחכם שיסייע לתכנן קדימה, לפצח בעיות ולרתום אחרים למשימות שלנו?

 

אני גדול משמע אני קיים

לנבא אמנם לא נוכל, אבל בהחלט אפשר להבין מעט יותר באמצעות אימוץ הרגלים כמו הקשבה, חקירה והתעניינות אמיתית בבני אדם ומה שמניע אותם. הכלי החדש שנוסיף היום לארגז הכלים שלנו נקרא תדמית מנצחת. התדמית המנצחת היא תכונה בולטת שלנו שזוהתה בדרך כלל אי שם בילדות המוקדמת וממנה נגזרים קו המחשבה והפעולות שלנו. אנו יכולים להחזיק ביותר מתדמית מנצחת אחת או שתיים, אבל תכונה אחת תקבל בדרך כל דגש ותגדיר אותנו באופן מדויק יותר.

 

אם נחזור לרגע לטראמפ, שכעת אתם מבינים כי הוכנס לבלוג כדוגמן אורח, הרי שהמרכיב המרכזי באישיותו הוא שליטה, הבאה לידי ביטוי שוב ושוב במילה גדול על כל הטיותיה: עצום, ענק, נגדיל וכדומה. מכאן שתדמיתו המנצחת של טראמפ היא "אני גדול" ויש שיאמרו "הכי גדול". היעדים שטראמפ מציב לשליטה ולניצחון הם בהתאמה מוחלטת לתדמית המנצחת: תחילה הכי גדול בנדל"ן, אחר כך הכי גדול בטלוויזיה וכעת מה יותר מתאים מלהיות אחד מגדולי עולם. גם החזון שלו להחזיר את אמריקה לימי גדולתה תואם לתדמית.

 

וכאן המעקב אחר פעולותיו מתחיל להיות פשוט הרבה יותר: את ביתו בניו יורק בנה במגדל טראמפ שהיה הגדול ביותר, בקומה הגבוהה ביותר וכולו מצופה זהב כי מה יותר גדול מזה. משם פנה למקום הכי גדול ומשפיע בעולם, הבית הלבן.

 

הנפילות של מיסטר ביג

סביב תדמית הווינר שכל מה שנגע בו הפך לזהב, חשוב היה לטראמפ עוד בקמפיין לנטוע בבוחריו את התחושה שינצח וישיב לאמריקה את גדולתה. אמרנו שטראמפ הוא אדם שהמילה שליטה מגדירה אותו, אלא שכל מנהיגי העולם הם אנשים שהמילה שליטה חביבה עליהם. ההבדל הוא שלרוב הם יודעים להאציל סמכויות ולהקשיב לדעות מנוגדות - איכויות שפחות נכונות לטראמפ המחפש שליטה גדולה ומלאה על חשבון מעגל היועצים המודחים לעיתים קרובות מדי.

 

דמותו של טראמפ מחבבת את עניין הגודל גם כשלא מצליח לה. כשמישהו לא מסכים איתו הוא יזרוק אותו בגדול ולמצלמות יגיד “ביג מיסטייק!” כי במילון של טראמפ אין טעות קטנה. כשהוא מחובר במלואו לתדמית המנצחת שלו, יש רק טעות ענק עם חיווי מדגיש של האצבע כסימן קריאה. במהלך חייו חווה טראמפ גם כישלונות עסקיים שלא נגמרו בירידות ברווחים אלא בפשיטות רגל ובקריסה כלכלית, כי גם כאן אין מקום למצבי ביניים. הכל בגדול.

 

ההבנה של טראמפ דרך משקפי שחור או לבן, הכל או כלום, יכולה לסייע לישראל, למשל, להבין מה תהיה גישתו לאזור. בהיותו נשיא הבוחן את התמונה הגדולה (שוב מרכיב הגודל מככב) ואינו סובלני לפרטים קטנים, סביר להניח שאם לא יזהה את היכולת להגיע לשלום ולהישג גדול באזור, הוא יעדיף לא לעסוק בנושא בכלל - כי כישלון אינו אופציה עבורו. עכשיו, כשאתם מבינים את התדמית המנצחת שלו, חשבו על גודל המאבק הפוליטי שינהל מול המנסים להדיח אותו.

 

התדמית המנצחת הנוספת באישיות טראמפ היא הילד הרע, ואני מניחה שתדמית זו של אדם אימפולסיבי, מתנגד ועקשן מעסיקה את יועצי הבית הלבן 24/7. אין ספק שבעידן טראמפ, הפוליטיקלי קורקט האמריקאי הושלך לפח והציבור חשוף לחוסר אסתטיקה מנהיגותי והרבה פחות ממלכתיות ממה שידע בעבר. הסלפי בישראל עם חבר הכנסת אורן חזן היה ביטוי עדין לתדמית הזו. כל מה שאינו מקובל על השטיח האדום, מוסט וולקאם אצל טראמפ. ביטויים קיצוניים בהרבה לתדמית הבאד בוי הופיעו בקמפיין הבחירות, והשיא היה כשהבטיח להשליך את היריבה הילארי קלינטון לכלא.

 

עוד דוגמאות לסלבס עם תדמית מנצחת: אהוד ברק (גאון), מרב מיכאלי (פמיניזם), יאיר לפיד (מרכז), גדעון לוי (שמאל רדיקלי), רמי פורטיס (פרוע), צביקה הדר (אהוב הקהל), עמוס עוז (אליטה), אביגדור ליברמן (ימין קיצוני שימוטט את חמאס), רובי ריבלין (אחד העם), דוד ביטן (נאמן לנתניהו), בר רפאלי (יפה), אתי אלון (בת נאמנה) מירי רגב (מזרחיות ופריפריה), שלי יחימוביץ (זכויות עובדים), ירון זליכה (חושף שחיתויות), ירון לונדון (חצוף), עירית לינור (בלתי צפויה), יעקב איילון (ממלכתי), אילנה דיין (אובייקטיבית), ישראל קטורזה (מצחיק) - ונדמה לי שהתמונה ברורה. אנחנו יכולים להסביר בקלות עד כמה התדמית המנצחת בנתה את רשימת השמות הגדולים שלפנינו.

 

התינוק עובד על אסטרטגיה

תדמית מנצחת (או בשמה הנוסף, דפוס פיצוי מנצח) יש לכל אחת ואחד ולא רק למנהיגים או סלבס המשקיעים באסטרטגיה ובמיתוג. דוגמאות לכך תוכלו לשלוף מהסביבה המיידית שלכם בקלות רבה. ערכו רשימה של חמשת האנשים הקרובים אליכם וכתבו מילה אחת המגדירה אותם. לאחר רגע של מחשבה, יצוצו התדמיות המנצחות: היפה, המצחיק, הגאון, הטרנדי, הנהנתן, המנהל, המצליחן, הדברן, החומל, הספורטאי, הרזה, המשקיען, המסתדר, הזרוק, היועץ, האהוב, הרגיש, המטפל, הידען, האסרטיבי, הדרמטי ועוד.

 

אנחנו עובדים קשה בתחזוקה של התדמית המנצחת שלנו. כמה פעמים ראינו את המצליחן הופך לוורקוהוליק עד ששום דבר אחר אינו זוכה לתשומת ליבו, או את האימא המשקיענית שלא ישנה לילה שלם כדי להכין עוגת יום הולדת מפוארת מבצק סוכר? הסיבה לכך היא, במילה אחת - הרגל. מכיוון שתדמית המנצחת מתחילה להיווצר בילדות המוקדמת, אנחנו פשוט לא זוכרים משהו אחר.

 

הסבר פסיכולוגי מקוצר. ילדים נמצאים בנחיתות מול הוריהם ומבקשים ללא הרף לזכות באהבתם. אהבה זו תבטיח הישרדות, ותינוקות מבינים את התלות הזו באופן לא מודע כבר בחודשי חייהם הראשונים. כמה חכם הוא התינוק המתחיל לפתח אסטרטגיה מתאימה בעניין. מאחר שמפה לשם כל הילדים מפשלים, מתחצפים ומטנפים, פועל הילד כבר מגיל צעיר (שנתיים עד ארבע) לפתח ערוץ המפצה על כך, כדי לזכות באהבה של אימא ואבא. כאשר מתקבל מהסביבה פידבק חיובי הוא מבין שעלה על משהו: שבעניין מסוים הוא מיוחד וטוב מהיתר. כך מבינה הילדה היפה שהיא יפה יותר והילד המצחיק מתחיל לשכלל את הופעתו מול הקהל בסלון.

 

בעבור אנשים בוגרים תדמית מנצחת מודגשת היא כלי נפלא לחיים בעלי משמעות, השפעה ועניין. בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות אנחנו יכולים לבחור למתג את עצמנו באמצעותה או למתג עסק ריווחי ומוכר. אלא שגם בניהול התדמית המנצחת חשוב להשגיח שאנו שולטים בתדמית ולא היא שולטת בנו. וכאן אנחנו מגיעים לסכנה הטמונה בכלי.

 

התדמית המנצחת היא ספק האנרגיה והאהבה שלנו ולכן נרצה לצרוך מהמעיין הזה עוד ועוד, אלא שיש נקודה שבה יש לעצור. זו הנקודה שבה היא הופכת לחולשה בשל שימוש יתר. כך, למשל, על האישה היפה להכיר ביופיה אך גם בהתבגרות הגוף, ועל המנהיג השולט להכיר במגבלות כוחו. תארו לכם את האדם החרוץ לוקח על עצמו עוד ועוד מטלות מפני שהתדמית המנצחת שלו מנהלת אותו והוא עסוק בלהוכיח כי הוא כל יכול. ברור שיקרוס, מאחר שהוא רק בן אדם.

 

דוגמה טראגית שיש לה גם היבט קומי שייכת לברני מיידוף, שגזל מלקוחות בית ההשקעות שלו מיליארדי דולרים ויושב בכלא לשארית חייו. למי שחשב שמיידוף יפסיק את התעלולים שלו לאחר מאסרו, ציפתה הפתעה כאשר השתלט על עסקי השוקו החם במשכנו החדש. הוא רכש את כל חבילות אבקת השוקו שנמכרו במזנון בית הסוהר והחל למכור אותן בחצר כמונופול. הנה תדמית מנצחת שלא הולכת לשום מקום גם בעת משבר: פעם סוחר, תמיד סוחר.

 

כאשר לנאשם בעבירה פלילית יש תדמית מנצחת ברורה, הוא צפוי להתקוטט לא מעט עם עורך הדין שלו על קו ההגנה. הנאשם ירצה לשמר את התדמית המנצחת ואילו עורך הדין יבקש להחזיר את הלקוח הביתה ללא הרשעה, ולעזאזל התדמית. מספיק להיזכר במשפט אלאור אזריה, כדי להבין את הקונפליקט. בהחלט ייתכן שעורכי הדין שלו היו מצליחים לסיים את ההליך בעונש סימלי, אילו היה מסכים לקו הגנה של התנצלות בגין טעות וחריגה מנהלי הצבא. אלא שאזריה רצה לשמור על תדמית הגיבור והחייל המצטיין - ואילו הודאה בטעות והתנצלות היו מרסקות את התדמית המנצחת הכל כך חזקה שטיפח. והנה קיבלנו משפט ארוך וויכוח ציבורי מר.

 

כך תעשו זאת נכון

אז איך מנהלים תדמית מנצחת באופן אפקטיבי, כך שלא תפגע באיכות החיים שלכם? הנה כמה נקודות למחשבה:

 

  • עד כמה אנו מודעים לדפוס הפרטי שלנו ואיזה נפח הוא תופס בחיינו?
  • מה חושבת עליו הסביבה?
  • האם התוצאות שאנו משיגים באמצעותו מתאימות לנו?
  • מה הרווח מהתדמית המנצחת שלנו ואילו מחירים אנו משלמים בדרך?

 

בהצלחה!

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאמנת למנהיגות אנשים, עסקים וארגונים. מדברת, מצייצת וכותבת 24/7 את הערכים ותפיסת העולם שלי. מאמינה ביכולת של כל אדם למצוא בתוך עצמו כוח בלתי נגמר להיות השינוי שהוא רוצה ליצור בעולם. מברכת על עידן הניו מדיה שבו הכל מונח בכף היד. פריקית של הסתכלות אותנטית ואמיצה על החיים עצמם. חוקרת דילמות אנושיות לפרנסתי ומחפשת בכל יום עוד הוכחה או לפחות רמז לכך שהכל אפשרי.

וכן. החשיבה המקובלת לא תמיד מקובלת עלי, קמטי צחוק לא מצחיקים אותי ופוליטיקלי קורקט לרוב משעמם אותי.

מסניפה את הילדים שלי רועי וגלי, שותה קפה הפוך, אוהבת ריח מלוח של ים ואת החדש של פראדה. מודה ליקום על כל רגע ומתפללת שיום אחד הוא יודה לי בחזרה.